בשקט בשקט, אולי על רקע אפרוריות הספורט האולימפי הישראלי, מתרחש מתחת לפני השטח סיפור הצלחה אמיתי. הצלחה ברמה עמוקה שהיא יותר מהבלחה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המתעמלת האמנותית נטע ריבקין - מי שנבחרה לספורטאית המצטיינת של המשלחת הישראלית למשחקי לונדון 2012 - לא מאמינה. פתאום יש נבחרת קבוצתית שכשנה אחרי שהוקמה זוכה במדליות בתחרויות גרנד פרי. לפתע יש סיכוי שבריו דה ז׳נרו היא לא תהיה המתחרה היחידה של ישראל בקרב רב. פתאום יש לה אפילו ספונסר - חברת "דלק".
(())(____2.jpg)
ריבקין. המצטיינת בלונדון צילום: אי.פי
בציר המדליות של ההתעמלות האמנותית של ישראל השנה מרשים. הנבחרת הקבוצתית, שמתאמנת, כאמור, רק כשנה יחד, זכתה בארד בקרב רב בגרנד פרי של מוסקבה ובגרנד פרי של צרפת, שם זכתה גם במדליית כסף בסרטים גדולים. בגרנד פרי בדברצן בהונגריה בסוף השבוע הן שיחזרו את מדליית הארד, והוסיפו זהב ראשון בתרגיל האלות וכסף בכדורים ובסרטים.
בנבחרת אלונה קושבצקי הקפטנית, ליהי שוחטוביץ׳, יובלי פילו, אידה מיירין, קטיה לוין וקארינה ליגבר, נוסף על המאמנות ראיסה ירגו ואלה סמופלוב והכוריאוגרפית (של הנבחרת כולה) איילת זוסמן.
בצרפת זכתה ריבקין בארד בקרב רב אישי. ממחר הן יוצאות לגביע העולם בשטוטגרט. ב־26 במארס יתקיים גרנד פרי בחולון בהשתתפות כל אלופות העולם ועשר הנבחרות החזקות בעולם.
אבל בעיקר ריבקין לא מאמינה למה שהיא רואה באולמות, שמלאים במתעמלות. מספר המתעמלות כמעט שילש את עצמו בשנים האחרונות, ולא פחות מ־7,000 ילדות מתאמנות ברמה זו או אחרת של מקצועיות.
"התחלף השלטון" בוועד האולימפי ובאיגוד ההתעמלות מסבירה מאמנת הנבחרת אירה ויגדורצ׳יק ומתכוונת לאחים וורשביאק. אבל האמת היא שהסיבה האמיתית היא אולי הדוברת עצמה. אישיות צבעונית, חזקה, החלטית, ממוקדת ודעתנית. סוג של מנוע שכל סיפור הצלחה ספורטיבי צריך.
(____2.jpg)
מאמנת הנבחרת אירה ויגדורצ׳יק. אישה תוססת ודעתנית
היא מתארת את השינוי: "חתמנו הסכם שלום בין חולון לפתח תקווה. השלום הוא בזכותו של היו"ר החדש (אופיר פינס)". אומרת בגלוי מי שניהלה שנים את המאבק הבין־אגודתי בין חולון לפתח תקווה שפגע במתעמלות.
את מצטערת?
"לא. השגתי את מה שרציתי ונלחמתי עבורו. מדינות קמו במלחמות ובמהפכות, אבל אם אתה צודק אתה צריך להילחם", היא מסבירה.
"קטיה, תסגרי את הכובע על הראש", היא קוטעת הסבר טכני על מספר המקצים בגביע העולם לעומת האירוע האולימפי ומרעידה את השחפים על מי הדנובה הכחולה והשלווה. היא לא תיתן לה להצטנן.
התרגלנו במערב בכלל, וגם בישראל, שהמנוע הגדול מאחורי ספורט נשים הוא התנועה הפמיניסטית, שנלחמה על הרחבת ההשתתפות הנשית בספורט כמעט בכל תחום שבו עוסקים גברים. ויגדורצ׳יק אומרת שסוד ההצלחה של ההתעמלות האמנותית הוא קצת אחר.
"בישראל ובכלל, זה ענף רק של נשים, שמונע על ידי אנרגיות ואהבה של נשים. הוא מהווה את הגשמת האישה, נותן המון כוח לביטוי ולעצמאות של האישה. הגשמת האישה היא דבר מאוד משמעותי".
"אישה יכולה להקדיש לדברים כאלו אהבה. זה מתבטא לא בפרנסה, אלא בהישג עצמו. משהו שמאמן גבר לא מסוגל לו, כי תפקידו להביא פרנסה. לאישה יש גבר מאחריה, היא לא צריכה להיות ראש המשפחה, לא לפרנס", היא מסבירה את השקפותיה המאוד חדות על תפקידי גברים ונשים בחברה.
הפמיניסטיות יהרגו אותך על הדברים הללו.
"אין לי בעיה, אני לא פמיניסטית. בענף ההתעמלות האמנותית מקום האישה הוא לא לנסות להיות בשוויון עם הגברים".
היא מציינת את מעמד המתעמלת האמנותית בברית המועצות ומציינת כמובן את אלינה קבייבה - ככל הנראה אשתו הבאה של פוטין.
כשאנחנו משוחחים על הכללת ענפים כמו הרמת משקולות בתוכנית האולימפית היא כמעט זועמת. "את זה מחליטים גברים שלא חושבים מה טוב לנשים. למה לעודד ספורט שגורם לאישה להרוס את הנשיות שלה? מה הטעם של נשים להתחרות בכל הענפים האלו שבהם הן אף פעם לא יהיו טובות כמו גברים?" רק שהיא לא לגמרי טועה לגבי מוטיבציות. האלמנט הנשי הוא מגנט לבנות בכל העולם להתחרות בענף שנראה קצת מוזר לאוהד הכדורסל־כדורגל־אולי טניס הממוצע.
"זה היה זוהר. ענף נשי. הוא יוצא דופן בבגדים ובמכשירים. בשביל ילדה קטנה זה ענף מאוד מיוחד. הוא עושה רק טוב לגוף של האישה", אומרת ריבקין. ריו תהיה האולימפיאדה השלישית והאחרונה שלה - בגיל 25. גיל הפרישה.
גם אלונה קושבצקי, קפטנית הנבחרת הקבוצתית, אומרת שלא היתה שוקלת ענף ספורט אחר. "בכיתה א' הייתי בחוג ספורט במתנ"ס, שהתחיל לשעמם אותי. כל הבגדים הנוצצים - זה הרבה יותר מעניין", טוענת ומציינת שהיא מעדיפה התעמלות קבוצתית, "כי זה כמו משפחה. עובדים בשיתוף פעולה. גם לטובת המדינה".
למה זה טוב למדינת ישראל?
"ככל שאנחנו יותר טובות. יותר בנות עוסקות בספורט. זה עוזר למדינה".
כמה שעות אתן מתאמנות ביום?
"אין שעות. באות לעבוד על משהו ועד שלא עושים את זה לא הולכים".
נשמע כמו הרבה הקרבה.
"כרגע אנחנו מקריבות בית ספר", ואז צוחקת כשהיא מבינה שזו לא הקרבה כל כך נוראה.
את הפטריוטיזם הזה מזריקה להן ויגדורצ'יק בכמויות גדושות. "אצלי הן לא יאכלו חזיר במסע. יהודים מתו בשביל זה", היא אומרת במהלך הליך בחירת מסעדה לבנות. לישראל עלתה ב־1979, בגיל 16, אחרי שהיתה בנבחרת רוסיה. עם האנרגיות הציוניות הללו היא מארגנת תחרות גרנד פרי בחולון, ולוקחת את כל האורחות לירושלים שיראו את יופיה של ישראל. היא גם מקדישה שעות לגיוס ספונסרים וזה קשה. "זה לא פוטין שאמר לאוליגרכים אם לא תיתנו תהיו בבעיה". היא מוצאת קצת היענות דווקא ממרפאות פרטיות.
הפטריוטיזם מביא בנות להתאמן?
כאן היא דווקא מבינה שלא צריך לפנות לקולקטיבי אלא לפן האישי.
"אני מביאה אותן להתאמן כתחליף לחיים של שעמום, זלילה וחוגים ללא מטרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו