פוטין תוקף את המדיניות האמריקנית: "לקרים יש חשיבות היסטורית לרוסיה"

שר החוץ לורן פביוס אמר כי קבוצת ה-G8 השעתה את השתתפותה של רוסיה בפגישותיה. עם זאת, הנשיא פוטין עדיין מוזמן לביקור המתוכנן בצרפת ב-6 ביוני. "כרגע, הוא עדיין מוזמן, באשר ל-G8 כמערך פוליטי להידברות בין המדינות הגדולות, החלטנו להשעות את ההשתתפות של רוסיה, יהיו רק שבע מדינות שיתכנסו (לוועידה) – ללא רוסיה", אמר פביוס לרדיו אירופה 1. גם שר ההגנה הבריטי, וויליאם הייג, תקף את רוסיה והכריז כי ארצו משעה את שיתוף הפעולה הצבאי עם המדינה.

בתוך כך, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא נרתע מאיומי המערב, ואישר את טיוטת ההסכם שיהפוך את חצי האי קרים לחלק מרוסיה - כך נמסר הבוקר (שלישי) מהקרמלין, שאישר כי רוסיה מתכוונת לספח אליה את האזור האוקראיני הדרומי. על ההסכם הסופי יחתום פוטין עם מנהיג קרים. במושב של הפרלמנט, שנערך אחר יאישור האמנה, אמר פוטין כי משאל העם שבו תושבי קרים בחרו להתנתק מאוקראינה ולהצטרף לרוסיה, נערך ב"התאם לתהליכים הדמוקרטיים, ובכפוף לנורמות המשפט הבינלאומיות. לקרים יש חשיבות רבה, חשיבות היסטורית, לכולנו", אמר פוטין לאחר שזכה למחיאות כפיים סוערות.

פוטין אמר כי המדיניות של ארצות הברית אינה נובעת מהחוק הבינלאומי, כי אם מ"כוח החזק", והבהיר כי רוסיה אינה מעוניינת בהתפצלות נוספת באוקראינה. הוא הכריז כי הוא מתכוון להגיש הצעת חוק, שתסדיר את הצטרפותה של קרים לרוסיה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

פוטין ממשיך בסדרת צעדים לסיפוח קרים לאחר שתושבי קרים הכריעו במשאל העם, שאותו כינו מעצמות המערב ואוקראיני "בלתי חוקי". 

התוצאות של משאל העם בחצי האי קרים לא הפתיעו איש: 96.6% היו בעד סיפוח של חצי האי והצטרפות לרוסיה. באיחוד האירופי, ובהמשך גם בבית הלבן, החליטו להגיב בסנקציות על מוסקבה, אך פוטין המשיך בשלו וחתם על צו המכיר בקרים כ"מדינה ריבונית עצמאית". בתוך כך, הכריז סגן ראש הממשלה בקרים כי האזור יאמץ את הרובל כמטבע הרשמי, במקום הגריבנה האוקראינית.

שעות ספורות לאחר שהפרלמנט המקומי בחצי האי הכריז עליו כמדינה, האיחוד האירופי הטיל מגבלות תנועה והקפאת נכסים על 21 מהמעורבים בסיפוח. "אנו צריכים לשלוח מסר ברור, וזה מה שעשינו", ציין שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמאייר במהלך מסיבת עיתונאים.

בהמשך גם נשיא ארה"ב ברק אובאמה הכריז על החרפת הצעדים נגד רוסיה: הבית הלבן הקפיא את נכסיהם של שבעה בכירים רוסים המעורבים במשאל העם בחצי האי האוקראיני, בכלל זה יועצים בכירים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. המהלך שעליו הודיע אובאמה למעשה הוציא לדרך את סידרת הסנקציות המקיפה ביותר על מוסקבה מאז ימי המלחמה הקרה. 

נוסף על הבכירים הרוסים, הוטלו סנקציות גם על ארבעה אוקראינים, ובראשם נשיא המדינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ'. ברשימת האישים שהפכו מטרה לסנקציות של המערב אפשר למנות גם את סגן ראש הממשלה הרוסי דימיטרי רוגוזין, ראש ממשלת קרים סרגיי אקשיונוב ומפקד הצי הרוסי בים השחור אלכסנדר ויטקו.

"אם רוסיה תמשיך להתערב באוקראינה, אנו מוכנים להוציא לפועל סנקציות נוספות", הזהיר הנשיא האמריקני במסיבת עיתונאים מיוחדת בבית הלבן. לדבריו, מטרת הצעד היא "לגבות מחיר כבד יותר" מהרוסים, אך הוא הוסיף כי הוא עדיין מאמין שאפשר להגיע להסדר דיפלומטי שיפתור את המשבר בקרים.

ארה"ב: האופציות פתוחות

"אנחנו אוכפים סנקציות על אישים ספציפיים האחראים לחתירה תחת הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והממשלה של אוקראינה", אמר אובאמה, "אנחנו רוצים להבהיר כי יש השלכות להתנהגות שלהם". בכירים בממשל אף גילו כי הם אוספים ראיות נגד בכירים בתעשיית הנשק המקומית ונגד אישים המוגדרים כ"ידידי רוסיה" כדי לשים למטרה גם את נכסיהם.

למרות הצעד האמריקני החריף, בממשל האמריקני נמנעו מלהכניס לרשימת הסנקציות את בכירי מערכת הביטחון הרוסית, ובוודאי לא את הנשיא פוטין עצמו. אלא שדובר הבית הלבן ג'יי קרני לא שלל את קיומה של האופציה הזאת בהמשך. "יש לנו סמכות לזהות בצורה רחבה יותר אישים וגופים נוספים בעתיד, ואנו נעשה כל מה שדרוש אם נצטרך לגבות מחיר כבד יותר מרוסיה", אמר קרני, "לא הוצאנו מכלל אפשרות אף אחד מהאישים שעלול להיכלל בקטגוריות שהוגדרו בצו הנשיאותי". קרני הוסיף כי ארצו בוחנת את בקשת ממשלת אוקראינה לסיוע צבאי, אך עדיין מעדיפה להתמקד בפתרון דיפלומטי למשבר. מכל מקום, זמן קצר לאחר פרסום הסנקציות העריכו מומחים ופרשנים רבים כי מדובר במהלך "חסר שיניים", שלא ירתיע את ההנהגה הרוסית או יפגע בה. אחת הביקורות המרכזיות התייחסה לכך שלא הוטלו סנקציות על אוליגרכים רוסים המקורבים לפוטין או על עסקיהם, בייחוד בתחום האנרגיה. בכלל, נראה שגם באירופה אין תמימות דעים לגבי הצעדים: המפלגה הסוציאליסטית בבולגריה הורתה לשר החוץ קריסטיאן ויגנין "לא להיחפז בנקיטת צעדים קשים" נגד רוסיה.

אף שארה"ב והאיחוד האירופי מסתפקים בעיצומים שיעילותם מוטלת בספק, הזירה הדיפלומטית עדיין רוחשת פעילות. מנהיגי האיחוד צפויים לערוך ביום חמישי מפגש פיסגה בן יומיים, שבמהלכו הם עשויים להכריז על סנקציות נוספות, כנראה בתחום הכלכלי. הממשל האמריקני, מצידו, מתכוון להמשיך את התיאום עם אירופה: סגן הנשיא ג'ו ביידן יצא אמש לביקור בפולין 

ובליטא, ושם ישוחח עם מנהיגי המדינות על ההתפתחויות באוקראינה. בשבוע הבא ייצא הנשיא אובאמה עצמו לביקור באירופה.

הרובל יהפוך מטבע רשמי

אלא שהצעדים המהוססים, כצפוי, לא עשו רושם על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לאחר הטלת הסנקציות פורסם כי הוא חתם על צו המכיר בחצי האי קרים כ"מדינה ריבונית ועצמאית". על פי הכתוב, הצו נחתם "מתוך התחשבות ברצונם של תושבי קרים, שבא לידי ביטוי במשאל העם". הפרלמנט בקרים, אגב, הכריז כי הרובל הרוסי יהפוך למטבע הרשמי השני בחצי האי עד שנת 2016 - אז יבוטל המטבע האוקראיני המקומי.

מתכוננים לפלישה

בינתיים, בשטח עצמו נראה שאוקראינה מתכוננת להתמודדות צבאית עם רוסיה: הפרלמנט בקייב אישר צו, המורה לבצע גיוס של כ־40 אלף חיילי מילואים. לפי התכנון, מחצית מהכוח תצוות לכוחות הצבא, והמחצית השנייה תשולב במשמר הלאומי. האוקראינים חוששים מפני פלישה לאזורים נוספים במזרח אוקראינה, שבהם מתגוררים אוקראינים רבים ממוצא רוסי.

ובכל זאת, מוסקבה אכן השמיעה  מסרים מאיימים - אבל לא כלפי קייב: פרשן בערוץ הראשון הממשלתי של רוסיה הזכיר אתמול לצופיו כי רוסיה היא עדיין המדינה היחידה "שיכולה להפוך את ארה"ב לאפר רדיואקטיבי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו