בית המשפט במחוז אונטריו שבקנדה קיבל השבוע את דרישתן של רשויות הרווחה הקנדיות, והורה להעביר 14 ילדים של חברים בקהילת "לב טהור" מחזקת הוריהם אל משפחות אומנה. הצו ימומש בעוד 30 יום, ובתקופה הזו ניתנת למשפחות האפשרות לערער. בד בבד, הוצא להם צו איסור יציאה מהמחוז ומהמדינה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הצו הזה הוא עוד שלב בפרשה המתמשכת של הכת הקיצונית והמתבדלת, המונה 40 משפחות של יהודים חוזרים בתשובה, חלקם ישראלים, ובסך הכל 250 איש - מחציתם ילדים. חברי הכת קבעו את מקום מושבם בעיירה קטנה ומבודדת ששמה סנט־אגט בקוויבק, קנדה, אולם לאחרונה נמלטו משם למחוז אונטריו. הם סרים באופן מוחלט למרותו של שלמה ארז הלברנץ (51), המכנה עצמו אדמו"ר, הגם שהממסד החרדי נאבק בו ובעמדותיו החריגות.
בתחקיר על הכת, שפורסם ב"שישבת" לפני שנה וחצי, הובאו עדויות קשות על המתרחש בקהילה. בין השאר, סיפרו חברים לשעבר בקהילה ובני המשפחות הישראלים כי הלברנץ ועוזריו מפעילים על חברי הקהילה אלימות קיצונית ומניפולציות אכזריות, פיזיות ורגשיות.
העדויות דיברו על הכאות אכזריות של ילדים; נישואים של קטינים וקטינות מגיל 14; גירושים ונישואים כפויים בין חברי הקהילה; השגת ציות באמצעות הכאבה, למשל נעילת נעליים קטנות מהמידה; נידוי קיצוני והחרמות של כל מי שאינו מציית; קנסות כספיים, שלילת מזון והחרמת ספרי קודש כאמצעי ענישה; הפרדה אלימה בין הורים לילדיהם החל מגיל חצי שנה, למשך חודשים ושנים; אבחונים פסיכיאטריים לרבים מהחברים בקהילה הנעשים בידי הלברנץ עצמו והטלת חובה להשתמש בתרופות פסיכיאטריות; ניתוק מוחלט מהמשפחה בישראל; ועוד. נוהגי הצניעות המחמירים של הקהילה שימשו ככל הנראה השראה ל"נשות הטליבאן" בירושלים: בנות מגיל שלוש ומעלה עוטות גלימה שחורה ארוכה ורעלה שחורה.
בתגובתם הכחישו ראשי "לב טהור" את כל הטענות ואמרו כי התחקיר הוא "רצח אופי מוחלט, בלי רובה ובלי עשן".
זמן קצר לפני פרסום התחקיר החליט נתן הלברנץ, בנו של האדמו"ר, לצאת נגד אביו. הוא נמלט לישראל, נותק מאשתו ומחמשת ילדיו, ופתח במאבק משפטי להעברת חמשת ילדיו לרשותו, בתחילה במסגרת בית דין רבני, ואחר כך במסגרת בית המשפט לענייני משפחה במחוז קוויבק. בינתיים הוא עבר להתגורר בישיבה חרדית במונטריאול.
בית המשפט הקנדי הורה להוציא מהכת את חמשת ילדיו של נתן, שהיו אז בני 11 חודשים עד שבע וחצי - וזאת עד למתן ההכרעה במשפט, שנקבעה לחודש מאי השנה. הרשויות בקנדה דרשו להעבירם לפנימייה, אך בשל מגבלות הכשרות הקיצוניות הנהוגות בכת, היה אפשר לשכנם רק בסידור דומה לאומנה, במשפחה יהודית־חרדית בחסידות סאטמר. באוגוסט 2013 הועברו הילדים למשפחה, שם הם נמצאים עד היום.
משפטו של נתן הלברנץ והעדויות המחרידות שהושמעו בו על אודות המתרחש בכת עורר את הרשויות הקנדיות להתחיל לגשש בנעשה בקהילה המלוכדת. גם קרובי המשפחה של הישראלים החברים בכת ממשיכים כל העת לעורר לחץ ציבורי, להשיג עדויות עבור המשטרה הקנדית ולדרוש את התערבות ממשלת ישראל לחילוץ 140 הילדים, מרביתם בעלי אזרחות ישראלית. באוקטובר האחרון הפגינו בני המשפחות מול הקונסוליה הקנדית בתל אביב.
השירותים החברתיים בקוויבק, בשיתוף פעולה עם ארגון יהודי מקומי ששמו "אומץ", החלו לערוך תצפיות וביקורים בכת. הנושאים שנסקרו היו היגיינה ובריאות, חשש לאלימות, וטענות על כך שהילדים לא מבקרים בגני ילדים או בבתי ספר. חלק מהביקורים היו ביקורי פתע.
עיתונאית קנדית שעימה שוחחנו, שביקשה להישאר בעילום שם, סיפרה על דפוסי הפעולה של הלברנץ: "הוא סימן משפחות עילאיות ומשפחות נחותות. בני המשפחות הנחותות הם אלה שסופגים את העונשים ואת האלימות, והם משמשים משרתים של משפחות העילית. משפחות העילית לא מקבלות עונשים, והילדים שלהן נמצאים ברשותן. זה מתעתע ברשויות הרווחה: תלוי על איזו משפחה הם נופלים באותו היום".
העובדים הסוציאליים הקנדים העידו על הזנחה וחשד להתעללות. "היינו בהלם", אמר מנהל הרשות לחסות הנוער, דניס ברביי, לרשת הטלוויזיה הקנדית CBC. ברביי ואנשיו דרשו מבית המשפט להוציא את הילדים מהקהילה באופן מיידי: "הם נתונים בסכנה פיזית ונפשית ברורה".
* * *
בעוד בישראל עורר הסיפור עניין מועט, העיתונות הקנדית מתייחסת אליו ברצינות. ב־17 בינואר, לבקשת כלי התקשורת בקנדה, הוסר צו איסור פרסום מעל פרטי הפרשה שנחשפו במשפט.
אחת הסוגיות שעלתה במשפט היתה הנורמה הנהוגה לנישואים כפויים של קטינים וקטינות (גיל הנישואים המותר בקנדה הוא 16). אדם ברודזבסקי, שברח מהכת עם אשתו ובנו התינוק ויצא נגדה באופן פומבי בתחקיר "שישבת", העיד על נישואים של לא פחות מעשרה זוגות קטינים במשך השנתיים שבהן שהה בכת - ובהם, למשל, נישואים של בת 13 עם בן 12. עדות אחרת היתה על נערות בנות 14 שאולצו להינשא לגברים מבוגרים. "הציפייה העיקרית היא לייצר ילדים", אמר ברודזבסקי לשופט, "הבנות מתבקשות להשתמש בבדיקות ביוץ כדי להגדיל את הסיכוי להיכנס להיריון". עורכי הדין של הקהילה הכחישו את הטענה.
במשפט סופר על בת 14 שהיתה בכת ואושפזה ב־2012 בבית חולים פסיכיאטרי במונטריאול. "הנערה איימה להתאבד אם תיאלץ אי פעם לחזור לקהילה", העידה עובדת סוציאלית שטיפלה בה. "היא חששה שתאולץ להתחתן, והיא לא רצתה להתחתן".
כמה עובדים סוציאליים תיארו אווירה של פולחן, הכולל בידוד והרחקה של חברים מסוימים, ופיקוח הדוק של מנהיגי הקבוצה אחר כל מעשיהם של חברי הקהילה. "הילדים האלה פוחדים מהעולם החיצון", העיד אחד העובדים הסוציאליים, "ילדים אמרו שהם מפחדים משריפה בגיהינום אם הם לא צנועים מספיק. הפחד משמש את מנהיגי הקבוצה ללא הרף. זו התעללות נפשית וסיכון לפגיעה בילדים הצעירים הללו". כמה אנשי רווחה העידו כי הילדים קיבלו תרופות שסייעו לשלוט בהם, כגון מלטונין, תוסף תזונה טבעי המסייע לשינה, שניתן להם עד שלוש פעמים ביום. אחת הילדות, בת 8, סיפרה לאנשי הרווחה כי קיבלה כדורים כאלה כמה פעמים ביום.
בדיון בחודש נובמבר הביעו המשטרה ורשויות הרווחה בקוויבק דאגה מאפשרות של התאבדות קולקטיבית של חברי הקהילה, כ"צעד של ייאוש". החשש הזה, המשותף לרבים מהגורמים המעורבים בסיפור, מתבסס בין השאר על אמירות של ראשי "לב טהור" על כך ש"ילכו עם האמת שלהם עד מסירות נפש".
בית המשפט בקוויבק, ששמע את העדויות, הורה להוציא מהקהילה מייד 14 ילדים (נוסף על החמישה שהוצאו באוגוסט), ולהעבירם למשפחות אומנה מקרב הקהילה החרדית בקנדה. השופט הורה לנתק כל קשר בינם לבין אנשי הקהילה, לבד מקשר עם ההורים, שיתקיים תחת השגחה במרכזי קשר.
ראשי "לב טהור" עירערו על ההחלטה, וביצוע הצו נדחה עד לשמיעת הערעור, שנקבע ל־27 בנובמבר. אלא שבמועד הזה הם כבר היו במקום אחר, שמרוחק משם 700 קילומטרים - מחוז אונטריו. לטענתם, ברחו כדי להתחמק מ"גזירת החינוך", הוראת משרד החינוך הקנדי שעליהם לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממלכתיים; אולם נראה כי הסיבה האמיתית היתה למנוע את הוצאת הילדים מרשותם. החוק הקנדי מעניק עצמאות לבתי המשפט המחוזיים: פסק הדין של בית המשפט בקוויבק אינו תקף באונטריו.
הבריחה, התברר אחר כך, היתה ב־18 בנובמבר, באישון ליל. חברי הקהילה עלו לאוטובוסים, והנסיעה נמשכה 14 שעות. הרב שלמה הלברנץ עצמו נשאר מאחור, בניסיון למכור את הרכוש והנכסים.
לאחר הנסיעה הלילית, פנו נהגי האוטובוסים מיוזמתם לרשויות הרווחה. נהגת אחת העידה כי הנשים והילדים נראו מבוהלים כשעלו על האוטובוסים. "בנסיעה היתה דממה בלתי אפשרית", סיפרה לרשת CBC, "אני חושבת שהילדים הולעטו לפני כן בתרופות הרגעה. מישהו ממנהלי הקבוצה הורה לי לא לפתוח את הדלת למשך כל הנסיעה. הילדים הטילו את מימיהם לתוך שקיות ניילון, חיתוליהם של התינוקות לא הוחלפו במשך כל הנסיעה. האוכל היחיד שהם הורשו לאכול היו פירורי לחם".
* * *
ימים אחדים לאחר בריחת הכת לאונטריו התכנסה הוועדה לזכויות הילד בכנסת לדיון ביוזמת ח"כ יריב לוין, ובו השתתפו נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, הרווחה וביטחון הפנים, האינטרפול, המועצה הלאומית לשלום הילד, ארגון "לב לאחים" ובני המשפחות החיים בישראל. בדיון הושמעו טענות על שיטות אכזריות, הכאה במוטות ברזל, שלילת מזון, כליאה ממושכת במרתף, טבילה באגם קפוא, גרימת נכות, הסתה נגד משפחות ועוד. מנגד, טען חבר ב"לב טהור" שהשתתף בדיון, שהרשויות נכשלו בהוכחת הטענות נגד הקהילה.
נציגי המשטרה והפרקליטות אמרו כי הנושא נמצא בטיפול, ואכן יש חשד לעבירות חמורות, אך מכיוון שהכת מתקיימת מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל, אין ביכולתם לעזור. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, השיבה: "כשמדובר בארגוני פשע שפועלים מחוץ לגבולות המדינה או בעסקאות סמים גדולות הנעשות בחו"ל, רשויות החוק דווקא מצליחות להתגבר על הקשיים". ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) קרא "לשלוח לקנדה את ההרקולסים של אנטבה" ולנהל מבצע לחילוץ הילדים מהכת.
* * *
משרד הרווחה הקנדי נאלץ להתחיל מחדש בתהליך המשפטי נגד הלברנץ ואנשיו. השבוע, כאמור, הורה בית המשפט באונטריו להעביר את 14 הילדים מחזקת הוריהם אל משפחות אומנה. קרובי המשפחה של הישראלים בכת אמרו לנו השבוע: "אנחנו רואים בפסק הדין תקדים מעודד. אין הבדל בין 14 הילדים לבין שאר הילדים שנמצאים שם, וצריך רק לקוות שהרשויות יתעוררו גם לגבי הילדים האחרים".
נציגים של הקהילה, שהופיעו בשבועות האחרונים בכלי התקשורת הקנדיים, הכחישו את טענות הרווחה על חשד להתעללות פיזית ונפשית בילדים. הם טענו כי "גורמים שלטוניים בישראל ואנשים שפרשו מהכת קשרו נגד הקהילה קשר ציוני, כדי לפגוע ברב הלברנץ".
"החשש הוא שהלברנץ לא ייתן לקחת את 14 הילדים", אומרת העיתונאית הקנדית. "הוא עלול להוביל את חברי הכת להתאבדות המונית".
עודד מראשון לציון, שאחותו נמצאת בכת זה 18 שנים, ושמונת ילדיה הם בין 14 הילדים שאמורים לצאת מהכת למשפחת אומנה, לא יודע את נפשו מרוב דאגה. היא היתה ישראלית חילונית שנסעה לטיול של אחרי הצבא בארה"ב. כדי לממן את הטיול, עבדה כאו־פר אצל משפחה חרדית, ואז החליטה לחזור בתשובה. עד מהרה הוצע לה שידוך: "בחור מקסים, טוב ומיוחד".
"אחותי הלכה בתמימות. ההורים שלי באו לחתונה. החתן היה מהופנט מהלברנץ, העריץ אותו. אחותי ובעלה החליטו להצטרף אליו. עם השנים נולדו להם שמונה ילדים, הגדולה בת 15 וכבר נישאה במסגרת הכת, והצעיר בן שמונה חודשים.
"אני עובד לבד מול הרווחה בקנדה. מתקשר ואומר, 'שלום, אני עודד'. אף אחד בארץ לא עוזר לי. איפה פרקליטות המדינה? משרד החוץ? משטרת ישראל? גם המרכז לנפגעי כתות לא עוזר לנו. הם התקפלו מהלחץ שהלברנץ הפעיל עליהם. אני מוצא את עצמי שולח אי־מיילים לשוטרים הבכירים בקנדה ועובד מולם באופן עצמאי. הגיבורים של מדינת ישראל יודעים להגיע לרעידות אדמה בכל נקודה בעולם, לעזור לרעבים באפריקה. מה עם האחיינים שלי, שלכודים שם?
"המאבק מבחינתנו הוא להוציא משם את הילדים באופן בהול. לא מגיע לאחותי שייקחו ממנה את הילדים שלה, כי כבר עשו לה את זה במסגרת הענישה שנהוגה בכת. זה שוק בשר. אחותי נמצאת בשבי נפשי, והילדים שלה בשבי מהרגע שנולדו. אני לא ישן בלילה. אני חושב שאני משתגע.
"הרווחה בקנדה מנסים למצוא פתרונות שמתאימים לדרך החינוכית שהילדים גדלו בה, ושולחים אותם למשפחות אומנה של חסידות סאטמר, אבל אנחנו מבקשים שהילדים יגיעו אלינו לישראל. גם הקנדים מבינים שעדיף להם להעביר את הילדים לישראל. יש לי שתי אחיות חרדיות שמוכנות לאמץ אותם ולתת להם טיפולים פסיכולוגיים, לקחת על עצמן את העול לשקם את הנפשות האומללות האלה. רק בישראל לא מבינים את זה".
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו