אריאל שרון, מי שהיה מראשי הממשלה הפופולריים בישראל, נפטר היום בבית החולים שיבא תל השומר. ב-4 בינואר 2006 לקה בשבץ מוחי, ממנו לא שב להכרה מלאה עד מותו.
כל חייו היה שרון דמות שנויה במחלוקת, הן כמפקד בכיר בצה"ל, עם יחידה 101 האחראית על פעולות התגמול, הן כאחת הדמויות המרכזיות במלחמת לבנון והן כפוליטיקאי מבכירי הליכוד, שזוהה יותר מכל עם מפעל ההתנחלויות בראשית דרכו, ועם מחריבו של חבל קטיף והקמת מפלגת קדימה בסיומה.
אריאל שרון בחוות השקמים. צילום: משה שי
בכל תקופתו כראש ממשלה, העיבו על תפקודו ענני השחיתות בהם היה לכאורה מעורב. למרות דמותו השנויה במחלוקת, היה שרון אחד מראשי הממשלה הפופולריים בישראל, כמי שניצח שתי מערכות בחירות ועמד לנצח גם בשלישית, עד שהשבץ הכריע אותו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אריאל שרון נולד כאריאל שיינרמן ב-26 בפברואר 1928 בכפר מל"ל. הוא למד בבית הספר היסודי המחוזי ע"ש יוסף אהרונוביץ' ולאחר מכן למד בתיכון גאולה בתל אביב. ב-1945 הצטרף ל"הגנה" ובמלחמת העצמאות שפרצה ב-1948, שירת בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע בקרב על לטרון. ב-1952 שב מחופשה כדי להקים את יחידה 101 לשם ביצוע פעולות תגמול כנגד התקפות הפדאיון מעזה - שהייתה תחת שלטון ירדן.
שרון כחייל בחטיבת אלכסנדרוני. צילום: GettyImages
ראש הממשלה לשעבר ידע קרבות רבים בחייו. במלחמת מלחמת ששת הימים הוא פיקד על אוגדה 38, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדת מילואים 143 שלחמה בחזית הדרום. בסוף שנות ה-50, בעת שהיה אלוף משנה בצבא, היה חבר במפא"י כחלק ממדיניותה של מפא"י לגייס לשורותיה את סגל הפיקוד הצבאי של צה"ל. ביוני 1973 פרש מצה"ל והצטרף למפלגה הליברלית, שהייתה שותפה עם תנועת החרות ב "גוש חרות-ליברלים". שרון יזם יצירת גוש ימני גדול יותר ופעל להקמת הליכוד.
בדצמבר 1973 נבחר לכנסת השמינית מטעם הליכוד. הוא חזר לצה"ל וב-1975 התמנה ליועץ לענייני ביטחון לראש הממשלה יצחק רבין. ב-1977 הקים את מפלגת "שלומציון", שזכתה בשני מנדטים והתמזגה עם תנועת החרות מיד לאחר הבחירות. שרון התמנה לתפקיד שר החקלאות בממשלת בגין ופעל להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון. התפטרותו של עזר ויצמן מתפקיד שר הביטחון הביאה למתיחות בין שרון לבגין על רקע סירובו של ראש הממשלה למנות את שרון לתפקיד.
הודח מתפקידו
לאחר בחירות 1981 התמנה שרון לשר הביטחון בממשלת בגין. בתפקידו זה ניהל את פינוי המתיישבים מסיני והרס יישובי חבל ימית באפריל 1982.
שרון ובגין. צילום: אי.פי
באותה שנה החלה מלחמת לבנון שבה, לטענת מבקריו, הטעה שרון את בגין ואת הציבור במידע שמסר על מטרות המבצע. אחד מאירועי המלחמה שימשיך ללוות את שרון במשך שנים רבות הוא הטבח בסברה ושתילה שביצעו חברי הפלנג'ות הנוצריות במאות רבות של פליטים פלשתינים. ועדת כהן, שחקרה את האירוע, קבעה כי לא הייתה מעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך פסקה כי שרון אחראי להתעלמות מהסכנה. בעקבות זאת המליצה הוועדה ששרון יסיים את כהונתו, ושתיק הביטחון לא יופקד יותר בידיו. שרון סירב להתפטר והממשלה נאלצה להדיחו מתפקידו.
לאחר מספר תפקידי שר בממשלות ישראל וח"כ מן המניין באופוזיציה, התמנה שרון לשר התשתיות, תיק שנתפר במיוחד עבורו בממשלת נתניהו הראשונה ב-1996. ב-13 באוקטובר 1998 התמנה לתפקיד שר החוץ.
מלחמת לבנון הראשונה. צילום: אי.פי
לאחר בחירות 1999 בהן ניצח אהוד ברק, הפך שרון, עם התפטרותו של נתניהו מראשות הליכוד, ליו"ר האופוזיציה. מתוקף תפקידו עלה שרון להר הבית, מה שהציתה את האינתיפאדה השנייה וכן את מהומות אוקטובר בקרב ערביי ישראל.
לקראת בחירות 2001 הביע נתניהו את רצונו לשוב לפוליטיקה, אולם סירב לעשות זאת מבלי שהכנסת תפזר את עצמה. ויתורו של נתניהו, שהיה כובש את ראשות הליכוד בקלות, סללה את הדרך לשרון להתמנות ליו"ר הליכוד ולאחר מכן לראש הממשלה במקומו של ברק.
שרון ונתניהו. צילום: משה שי
ההתנתקות
ממשלת שרון הראשונה הייתה ממשלת אחדות והיא לוותה בהיקף חסר תקדים של פיגועי טרור בישראל. הפיגוע במלון "פארק" בליל הסדר 2002 הביא לפתיחת מבצע "חומת מגן", שכלל כניסה מסיבית של כוחות צה"ל ליהודה ושומרון ופגיעה בתשתיות הטרור ומבצעיו.
ב-2003 ניצח שרון את נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד. שבועות ספורים לפני הבחירות הדליפה הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ' ידיעה לעיתון "הארץ", לפיה נפתחה חקירה בחשד ששרון קיבל תרומות לא חוקיות מידידו סיריל קרן. שרון הגיב לטענות במסיבת עיתונאים, אולם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט מיכאל חשין קבע שמדובר בתעמולת בחירות אסורה, והורה לערוצי התקשורת להחשיך את המסך. הדבר, על פי הערכה, גרם לעלייה באהדה לשרון. בבחירות הכפיל הליכוד את כוחו ל-38 מנדטים.
ממשלת שרון השנייה כללה את מפלגת שינוי, ללא החרדים ומפלגת העבודה. נתניהו מונה לשר האוצר וזכה לחופש פעולה מוחלט. בנאום שנשא בכנס הרצליה בסוף 2003 הודיע שרון שבכוונתו, אם לא ימצא פרטנר פלשתיני הולם, לבצע בעתיד הקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ביהודה, שומרון וחבל עזה, תוכנית שהוא כינה "התנתקות".
שרון העמיד את תוכניתו לאישורם של מתפקדי "הליכוד" ואלה דחו אותה. למרות תוצאות המשאל, שרון המשיך במאמצים לאישור התוכנית. הוא פיטר את שרי האיחוד הלאומי כדי להבטיח רוב בין השרים לתוכניתו, מעשה חסר תקדים בתולדות ממשלות ישראל. מתנגדי התוכנית האשימו אותו שמטרתו היא להינצל מחקירות המשטרה. את אישור התוכנית העביר שרון עם צירופה של מפלגת העבודה לממשלה.
באותה תקופה פעלו 13 ח"כים מהליכוד כסיעה כמעט עצמאית, כמחאה על תוכנית ההתנתקות. הקבוצה, שכונתה על ידי אנשי שרון "המורדים", הונהגה על ידי עוזי לנדאו, השר היחיד שהתפטר מהממשלה לפני אישור התוכנית. אחרי שאושרה התוכנית וזמן קצר מאוד לפני שבוצעה בפועל, התפטר מהממשלה גם שר האוצר בנימין נתניהו.
שרון עם רעייתו לילי. צילום: לע"מ
המצב מתדרדר
לאחר ביצוע ההתנתקות, כשהאופוזיציה במפלגתו הלכה וגברה ונתניהו עמד לנצח אותו בפריימריז לראשות הליכוד, לפי הסקרים, פרש שרון ממפלגתו והקים את "קדימה", יחד עם שליש מחברי הליכוד שפרשו עמו וכן שלושה מחברי קדימה, בראשם שמעון פרס, שהפסיד בעצמו בקרב על ראשות העבודה לעמיר פרץ.
במהלך תקופת הבחירות, ב-18 בדצמבר 2005, קיבל שרון התקף שבץ קל. כשבועיים לאחר מכן לקה בשבץ חמור, ממנו לא התאושש. ב-29 במאי 2006 הועבר שרון מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים למחלקה לשיקום נשימתי שבמרכז הרפואי שיבא, וב-12 בנובמבר 2010 שוחרר לראשונה לביתו שבחוות השקמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו