אלק עצבני

השנה האחרונה של אלק בולדווין היתה רכבת הרים, אבל מהזן הקיצוני. הוא סיים שבע עונות של הסידרה עטורת הפרסים והמחמאות "רוק 30", זו שהוא נהג לכנות "הג'וב הכי טוב שתפסתי בחיי", כיכב בסרטו של וודי אלן "יסמין הכחולה", ואחרי שפסל רעיון לרוץ לראשות עיריית ניו יורק, תמך פומבית במועמד ביל דה־בלאזיו. אלא שביוני האחרון הכל התמוטט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רעייתו הטרייה של בולדווין, הילאריה תומאס - מדריכת יוגה הצעירה ממנו ב־26 שנה, שהיתה אז בהריון מתקדם - נצפתה במהלך הלוויית כוכב "הסופרנוס", ג'יימס גנדולפיני, מצייצת בטוויטר על רעיונות למתנות עבור יום הנישואים הראשון שלהם ושולחת לינקים לקטעי וידאו בכיכובה בתוכניות בוקר בארה"ב. עיתונאי בריטי עשה מזה אייטם, בולדווין לא נותר חייב. הוא צייץ בתגובה בטוויטר שלו: "מישהו כתב שאשתי צייצה בהלוויה. זה לא נכון, אבל אני אצייץ בהלוויה שלך".

כשהוא קרא את הכתבה ב"דיילי מייל", בולדווין כבר התפוצץ. במשך 24 דקות שיחרר לחשבון הטוויטר שלו שישה ציוצים אלימים במיוחד נגד כתב העיתון, ג'ורג' סטארק. הפחות בוטה שבהם היה "אני אמצא אותך, הומו קטן ורעיל, ואני אזיין אותך". אנדרסון קופר מ־CNN, שיצא מהארון בשנה שעברה, קרא לא להבליג על ההצהרות של בולדווין, וזה מצידו הגיב בתוכנית הרדיו של הווארד סטרן וכינה את קופר "השריף החדש של הקהילה, שמנסה לצאת בסדר עם הלהט"בים אחרי שנים של הכחשת זהותו המינית".

באוגוסט ילדה גברת בולדווין, בת ה־29, את בתם המשותפת כרמן גבריאלה. צלמי הפפראצי ארבו להם בכל פינה במנהטן, בידיעה ברורה כי מפגש אקראי עם השחקן חם המזג יספק את הסחורה עבור מדורי הרכילות. בסוף זה קרה: בולדווין זינק על צלם שצילם אותם, תקף אותו פיזית וכינה אותו "c**ksucking f*g".

כמה אתה שווה?

לפני חודשיים החל בולדווין להגיש תוכנית אירוח שבועית בנושאי חברה ופוליטיקה ברשת החדשות MSNBC, אבל הביקורת הציבורית נגדו רק הלכה וגברה. ראשי קהילת הגייז בארה"ב ניהלו קמפיין להדחתו, ואחרי חודש אחד בלבד, חמש תוכניות - הוא פוטר. בסרטון וידאו ששוחרר לרשת נראה בולדווין אומר: "יש את הפונדמנטליסטים של קהילת הגייז, הם שם בחוץ, והם יתפסו אותך. זה בטח הניצחון הכי גדול של ריק פררו (סגן נשיא האגודה נגד השמצת הומואים ולסביות, GLAAD; ד"כ) - הם הרגו את התוכנית שלי".

מקורות ב־MSNBC ידעו לספר כי ההתבטאויות החריגות של בולדווין לא היו הסיבה היחידה שהוא נזרק הביתה. מתברר שהוא נאלץ לחלוק את חדר האיפור עם אישה נוספת, שחלתה בסרטן והיתה רגישה לספריי לשיער. בולדווין נשמע צועק במסדרונות המערכת: "אני לא שם זין על זה שהיא חולה בסרטן. אני רוצה את חדר האיפור המזוין הזה".

לאחר פיטוריו פירסם השחקן פוסט בבלוג שלו באתר "האפינגטון פוסט": "אם פרישה מעסקי הטלוויזיה או מעסקי הקולנוע, התיאטרון וכל מרכיב אחר של הבידור זה מה שצריך על מנת להביא ביטחון ושלום למשפחתי - אז זאת בחירה קלה".

בשנה שעברה יצר בולדווין (55) סרט תיעודי עם חברו, הבמאי ג'יימס טובאק. מדובר בתיעוד נדיר מחדרי החדרים של תעשיית הקולנוע שצילמו השניים במהלך פסטיבל קאן 2012. הם סחבו איתם מצלמות לפגישות עם במאים וכוכבים הוליוודיים, שבהן ניסו להשיג מימון לסרט. בסרט התיעודי, "להתפתות ולהינטש", מופיעים בין השאר ריאן גוסלינג, ג'יימס קאן, ג'סיקה צ'סטיין והבמאים רומן פולנסקי, פרנסיס פורד קופולה ומרטין סקורסזה. הסרט, שנרכש באביב להפצה על ידי HBO, הוקרן בפסטיבל קאן האחרון וישודר ביום שני ב־yes דוקו.

ואולם מעמדו המעורער של בולדווין בהוליווד הוביל לכך שהמפיקים נאלצו לוותר על ראיונות יחצ"ניים איתו. ההזדמנות הנדירה לפגוש אותו, במסגרת אירוע מקדים לעיתונאים במלון הילטון בוורלי הילס, לא מאכזבת.

כשבולדווין נכנס לחדר, הוא מייד פונה לטובאק, "או, גם אתה פה?" וזה עונה לו: "אני פה, ואני גאה!" בולדווין מחייך ואומר במתכוון, לאוזני העיתונאים הממתינים: "תיזהר עם המילה הזאת, לך תדע איך יפרשו את זה כאן".

הסרט, למותר לציין, הוא הדבר הפחות מעניין בכל האירוע, מה שלא מונע מהכוכב הראשי להתענג עליו דקות ארוכות. "ג'ימי ואני החלטנו להרים סרט, וחיפשנו תסריט שיהיה מנגינת הלב שלנו. ואז פשוט החלטנו לנסות ולהציע את התסריט למפיקים ולבמאים ולהראות איך העסק המסחרי הזה מתנהל מפנים. במשך שנים עסקתי רק במשחק, ורציתי להעביר לצופים את הרגשות שאני חווה בדרך לסרט, איך זה נראה מהכיוון שלי.

"תיעדנו מפגשים עם אושיות קולנוע, אנשים מפורסמים ומצליחים, הושבנו אותם לשיחה ושמענו מהם את החוויות שלהם מהמקצוע: האם הם מרוצים מהאופן שבו הדברים קרו להם? איפה הם הצליחו ואיפה נכשלו? ולמה הם עדיין לא מרפים? 

"התרוצצנו די הרבה עם המצלמה וביקשנו מאנשים לקחת חלק. כל החיפוש הזה הוסיף לריגוש, כי לא ידעתי מה הולך לקרות. לא היה לנו יעד מסוים שקיווינו להשיג, רק לשמוע מהם חוויות מהקריירה.

"היו שחקנים שהסכימו והיו כאלה שסירבו, אולי לא הבינו מה אנחנו מנסים לעשות, או סתם העדיפו לא להיחשף. אבל יש בסרט הרבה קטעים מעוררי השראה. היה לנו מזל - הבאנו אנשים כמו פרנסיס פורד קופולה וברנרדו ברטולוצ'י, וזה היה מרגש במיוחד. ישבנו עם רומן פולנסקי שעה, זו היתה אחת השיחות המרתקות שניהלתי מימיי. גולת הכותרת היתה לשמוע את סקורסזה מדבר על גיוס כספים מאנשי עסקים שאין להם שום קשר לעולם הקולנוע. לא רצינו שהצילומים ייפסקו".

בולדווין נחשף בסרט לחלוטין, כולל קטעים שבהם אומרים לו, בפנים, כמה הוא שווה. הוא מבקש מימון של 15 מיליון דולר לסרט שלו - ואחד המפיקים אומר לו שסרט עם בולדווין יכול לקבל לכל היותר תקציב של 5-4 מיליון, כולל שכר השחקנים. ב"רוק 30", לשם השוואה, הוא השתכר כ־4 מיליון דולר לעונה.

"תעשיית הבידור נותנת לך שיקוף מדויק היכן אתה ממוקם. דוחפים לך כל הזמן מדחום לפה כדי לדעת אם אתה לוהט. כל מה שנותר לך זה לקבל את ההערכה. כששפילברג ליהק את התפקיד הראשי ל'לינקולן', אני לא קיבלתי ממנו טלפון. אני מודע לכך שיש תקופה שבה הכל שוקק חיים ואתה רווי בהצעות, ויש תקופה שהכל משתנה.

"מעטים המקרים של שחקנים שתסריטים מעולים נוחתים על סף דלתותיהם במשך עשורים, דוגמת טום קרוז, טום הנקס, ג'וליה רוברטס או דנזל וושינגטון. האנשים האלה הם מצרך מבוקש תמיד אצל מפיקים ובעלי אולפנים, ואני שמח בשבילם שהם מצליחים לרכוב על הגל באופן מתמשך. רובנו שטים בנחל שקט".

היו דברים ששמעת שהפתיעו אותך?

"לא ממש. ידעתי איפה אני נמצא כשהגעתי לצלם בקאן. גם לא הופתעתי לשמוע מה הסכום המקסימלי שיוכלו לכתוב לי על הצ'ק בסרט הבא".

משפחה שכזאת

אלכסנדר ריי בולדווין השלישי נולד בניו יורק באפריל 1958 לאלכסנדר ריי האב, מורה בתיכון ומאמן פוטבול, ולקרול, עקרת בית. הוא בנם השני מבין שישה, ובהם השחקנים דניאל (53), ויליאם "בילי" (50) וסטיבן (47). שלושת אחיו שיתפו פעולה בסרטו של אוליבר סטון "נולד בארבעה ביולי" מ־1989, ובילי אף הופיע ב"רוק 30" כשחקן המגלם את ג'ק דונגי בסרט טלוויזיה פיקטיבי.

בעבר כתב אלק תסריט למערבון עבור ארבעת נערי בולדווין, אך הפרויקט לא זכה להתלהבות מצידם. אחיו בילי הסביר כי על פי התסריט, "דניאל הוא פורע החוק, אני מהמר רודף שמלות רדוד, סטיבן הוא שוטה הכפר ואלק הוא הפאקינג גיבור שמציל את כולם - קלינט איסטווד! תסתכלו על התסריט ותבינו מה אחי חושב על שלושתנו".

אמו של אלק העריצה אותו. הוא כונה בפיה "נער הזהב", ואחרי שנבחר לנשיא מועצת התלמידים בשנתו האחרונה בתיכון, היא העריכה שהוא מסוגל להיות ביום מן הימים נשיא ארה"ב. עוד כשהיה נער נהג בולדווין לשאול את מצלמת הווידאו שאיתה תיעד אביו אימוני פוטבול ולצלם בה סרטי אימה ביתיים עם הרבה קטשופ, כשהוא תמיד מככב בתפקיד הגיבור השרמנטי.

הוא החל לימודי תואר ראשון באוניברסיטה ע"ש ג'ורג' וושינגטון בבירה, ובשנתו האחרונה עבר ללמוד משחק באוניברסיטת ניו יורק, והשלים תואר BFA באמנות. לימים, בשנת 2010, אף קיבל תואר דוקטור של כבוד מהפקולטה לאמנות.

לעולם הקולנוע נכנס בגיל 22, עם תפקיד באופרת הסבון "הרופאים". אחר כך לוהק לדרמת בית חולים נוספת ששודרה בפריים טיים של CBS אבל בוטלה אחרי שבעה פרקים, ומשם המשיך לדרמה הפופולרית "נוטס לנדינג" (1984). באותה תקופה התארס לשחקנית הצעירה ג'נין טרנר (שלימים כיכבה ב"חשיפה לצפון"), אולם הקשר לא החזיק מעמד. כעבור שנתיים שיחק על במות ברודוויי וגם התחיל להופיע בקולנוע, בתפקיד משמעותי בקומדיה השחורה של טים ברטון "ביטלג'וס".

ב־1990 כיכב בתפקיד ג'ק ראיין במותחן "המרדף אחר אוקטובר האדום", שאליו לוהק כפשרה, לאחר שהאריסון פורד סירב לתפקיד. לקראת העבודה על הסרט השני בסידרה, "הנמלט", שינה פורד את דעתו, ובולדווין איבד את הג'וב.

"מאוד רציתי להמשיך עם הדמות, אבל הם רצו שחקן שהם לא חשבו בתחילה כי יהיה מעוניין", הוא אומר. "ברגע שהם קיבלו מהאריסון תשובה חיובית, אני הייתי מחוץ לתמונה. קיוויתי לעשות סידרת סרטים בדיוק כמו שנהוג היום; בזמנו היה לי את השכל להיכנס לפרויקט הזה, והייתי נשאר לויאלי לסידרה".

היום הוא מודה שלא ממש הבין מי נגד מי, ומה צריך לעשות כדי להגיע לטופ. "כשדיברתי עם ריאן גוסלינג, בסרט שצילמנו בקאן, זיהיתי אצלו חוש ממולח. הוא עשה שורה של סרטים מצליחים, והכל כתוצאה מתפיסה מציאותית של איך הביזנס הזה צריך להתנהל. כשהייתי בגילו לא ידעתי את כל זה, ולמעשה התחלתי להבין דברים רק באמצע שנות הארבעים לחיי. יוצא לי לפגוש הרבה חבר'ה צעירים בתעשייה הזאת, והעצה שלי אליהם היא ללכת על כל הקופה. אני חושב שזה צריך להיות כל עולמם אם הם באמת רוצים להצליח בגדול".

פייפר ובייסינגר

בסוף שנות השמונים הופיע בולדווין בסרט "נשואה למאפיה", שם הכיר את מישל פייפר, שעימה ניהל מערכת יחסים קצרה ואז גם בהמשך בעיבוד קולנועי למחזה של דיוויד מאמט, "גלנגרי גלן רוס". ב־1991 השתתף בכישלון הקופתי "כל הזמן את אשתי", ועל הסט פגש את קים בייסינגר. כעבור שנתיים הם נישאו. הזוג הנוצץ ריתק את מדורי הרכילות והצהובונים, וסיפורים על התנהגותם הבעייתית, בעיקר על סט הצילומים, התפרסמו לעיתים תכופות. הם הצטלמו יחד לסרט הפעולה "הבריחה", שממנו זכורה בעיקר סצנת סקס מאוד גרפית ביניהם. ב־1995 הביאו השניים לעולם את בתם המשותפת איירלנד, שהיא כיום דוגמנית בתחילת דרכה.

בייסינגר תיארה את בולדווין כ"גבר דומיננטי בעל המון תשוקה", אולם ב־2001 היא החליטה להתגרש ממנו, בשל התקפי הזעם הבלתי נשלטים שלו. הם ניהלו מאבק מכוער בבתי משפט סביב המשמורת על הבת, כולל הוצאות משפטיות בסך 3 מיליון דולר; בייסינגר ניסתה להרחיק ממנו את הבת בכל מחיר, ולבסוף התנתה את המשך הקשר של בולדווין עם בתו בהתחייבות מצידו שיעבור סדנה להתמודדות עם התקפות זעם.

בולדווין הגדיר את התקופה ההיא כעגומה בחייו. "כאב לי לראות איך מישהי, שלא תיארתי לעצמי שהיא מסוגלת להתנהגות כזאת, הופכת להיות המרקיז דה סאד", אמר ל"גרדיאן". "הנקודה הזאת בחיי היא טשטוש. אני יודע באילו סרטים כיכבתי עד שנת 2000, אבל בשש השנים שאחר כך, שבהן נערך קרב הגירושים, עמדתי על קצה של צוק".

ב־2007 הטמפרמנט של בולדווין שוב הזניק אותו לכותרות. באינטרנט הופץ אז קטע מהודעה קולית שהוא השאיר לבתו בת ה־12, שבו השתלח בה וכינה אותה בצעקות "חזירה קטנה, קלת דעת וחצופה". השחקן ספג עוד מכה בכנף, וניסה להתרכז בעונה הראשונה של "רוק 30".

שנה וחצי לאחר מכן פירסם את הספר "הבטחה עבור עצמנו: מסע דרך אבהות וגירושים", שבו חשף את קשיי הפרידה מבייסינגר וכתב: "לא אכפת לי אם השופטים ועורכי הדין ימותו מהתקפי לב במטרה לעשות את עבודתם נאמנה. הם מושחתים, לא יעילים, עצלנים, טיפשים - האנשים הכי נוראים שאלוהים ברא".

בראיון לכתבת החדשות דיאן סויר, לצורך קידום הספר, שיתף אותה במחשבות אובדניות שחלפו במוחו. "נהגתי להתפלל מדי לילה שלא אתעורר בבוקר למחרת. אפילו תיכננתי בדיוק באיזו עיירה קטנה אתאבד. ואז כמובן אתה חושב לעצמך, אבל אם אתאבד, מה זה יעשה לילדה שלי?"

דווקא בתקופה האפלה בחייו האישיים רשם בולדווין הצלחות מקצועיות. הוא הופיע בתפקידי אורח בסדרות "חברים", "וויל וגרייס" ו"ניפ/טאק", וב־2003 אף זכה במועמדות לאוסקר על משחקו בסרט "קוּלר - להרגיש את וגאס". בהמשך חבר למרטין סקורסזה, תחילה בסרט "הטייס", וב־2006 בסרט המאפיה זוכה האוסקר "השתולים", בכיכובם של ג'ק ניקולסון, לאונרדו דיקפריו ומאט דיימון.

מהגירושים הוא התאושש בעזרת רומנים חדשים עם קריסטין דיוויס מ"סקס והעיר הגדולה", לורי סינגר ("פוטלוס", "תהילה") ועורכת הדין ניקול סיידל.

את התהילה הגדולה שזכה לה עם "רוק 30" הוא חייב לחברו, לורן מייקלס, האב הרוחני של "סאטרדיי נייט לייב", שהפיק את הסידרה של בת טיפוחיו, טינה פיי. בולדווין ומייקלס הולכים דרך ארוכה יחד; מאז 1990 הינחה בולדווין 16 פעמים את "סאטרדיי נייט לייב", יותר מכל אורח אחר בהיסטוריה של התוכנית.

ב"רוק 30" הוא גילם את ג'ק דונגי, מנהל רשת הטלוויזיה, קריקטורה של בכירי התעשייה, עסקן רפובליקני שמנהל את הרשת על פי טובת התאגיד וטובתו האישית. התפקיד הזה זיכה את בולדווין בשני פרסי אמי, שלושה פסלוני גלובוס הזהב ושבע זכיות רצופות בגילדת שחקני המסך. רק לפני כשבועיים גרף את המועמדות השמינית שלו וקבע היסטוריה עם 20 מועמדויות במצטבר, בטקס שבו השחקנים מעניקים פרסים לחבריהם למקצוע.

"חשבתי שתפקיד כזה יהיה לי נוח מאוד", הוא מספר מדוע הסכים להשתתף בסידרה. "סדרות טלוויזיה מצטלמות בלוס אנג'לס, שם הבת שלי התגוררה, ורציתי עבודה עם לוח זמנים קבוע, שיאפשר לי להיות איתה. כשלורן דיבר איתי, הבנתי שהסידרה מצטלמת בניו יורק. למזלי, לוח הזמנים עדיין איפשר לי לטוס הרבה לאל.איי. ואכן, ביקרתי את הבת שלי בכל סוף שבוע שני".

אתה קורא ביקורות על ההופעות שלך בתוכניות ובסרטים?

"אנחנו חיים בעידן שבו כותבים הרבה על טלוויזיה, וכמי שקורא את כל העיתונים בניו יורק - כן, אני עוקב אחרי זה לא מעט. אני קורא ביקורות, ותמיד מסכים חלקית. בסופו של דבר, בהרבה מקרים נאמרים דברי טעם. אבל בעייתי לייחס דברים לאנשים מסוימים שזו לא אחריותם. הבמאי הוא זה שנותן את הטון בסרט, זו עובדה מוגמרת. יש כמובן מקרים של טעויות ליהוק וטעויות ביצוע, אבל שחקנים לא עושים את הסרט, במאים עושים. לשם צריכים החצים להיות מופנים.

"בדרך כלל יש לי כימיה כזו או אחרת עם הבמאי, כך שסרטים שעשיתי, שלא נחשבו להצלחה, הם אלה שבהם לא היתה כימיה. כך גם בסדרות טלוויזיה - גם שם יש אדם שמנהיג את הספינה, סוג של ארון סורקין או מתיו ווינר (יוצר "מד מן"; ד"כ) - הוא זה שמנווט, ולשחקנים אין סיי. ודאי שאין להם את הכוח שמבקרי הטלוויזיה מייחסים להם. כדי לדעת לבקר סידרת טלוויזיה צריך להבין איך סידרה נעשית ומה קורה מאחורי הקלעים, אצל המפיקים ובחדר הכותבים. לעיתים, אלה שנותנים פסק דין חריף על סידרה לא באמת מבינים טלוויזיה".

ג'ק דונגי הבין טלוויזיה?

"ג'ק דונגי הוא אדם שתמיד ממהר ולעולם לא מתנצל. איש תקשורת ניו־יורקי ותיק, שתמיד מצויד בטוקסידו בתא המטען של מכוניתו. ג'ק חי בעולם של הרבה שיחות בחדרי ישיבות, שבהן מעלים כל מיני בקשות, והוא מהאסכולה של הגנרל פטון - אתה לא מבקש, אתה דורש. אתה לא מבזבז זמן על החזקת ידיים במעגל עד שכולם מרגישים טוב עם ההחלטה שהם צריכים לקבל - אתה פשוט פוקד עליהם מה לעשות. כל הזמן שאפתי לעשות אותו יותר שחצן ותחמן, הוא הרי תמיד היה בטוח שהכל ירוץ חלק אם כולם פשוט יצדיעו לו ויעשו כמצוּוה עליהם".

על אושר ועושר

היית פחות בררן כשבחרת ללכת לטלוויזיה?

"שחקן קולנוע לא יודע לאן הסרט הבא ייקח אותו. הייתי צריך לשים את תנאי המחיה שלי בראש סולם העדיפויות, ולכן התמקדתי בטלוויזיה, אפילו שההיצע אז לא היה באותה רמה כמו היום. האתגר הוא להחזיק את הקהל כשאתה מנגן כל הזמן אותו תו, והכתיבה היא זאת שמסייעת. אני חושב שהגענו לקו הסיום בטיימינג מושלם מבחינת הסידרה וגם עבורי, כי מיציתי את הניגון שלה, בן שבע השנים".

לבולדווין אין יותר מדי פרויקטים מסעירים בקנה. לאחרונה הוא אפילו כיכב לצד רעייתו בדי.וי.די של תרגילי יוגה לנשים בהריון, שהיא הפיקה. "אני יודע שזה לא סביר, אבל אני רוצה להיות זה שנשאר בבית, מכין פנקייקים ומנשק את אשתי לפני שהיא יוצאת לעוד יום עבודה כדי שנוכל לשלם את החשבונות", סיפר לפני כשנה, כשאשתו עוד היתה בהריון. "אני אגיד לבת שלנו: 'אל תבכי, אמא צריכה ללכת לעבודה, היא מדריכת כושר חשובה מאוד, והנה, אבא ייקח אותך לטיול בפארק'. אני כבר מתכנן את זה".

את הפוקוס הוא גונב לרוב דרך חשבון הטוויטר שלו, שנסגר ונפתח מחדש לא מעט, עקב אותם התקפי זעם שלו. זכורה במיוחד תקרית מלפני שנתיים, כשבולדווין תקף מילולית דיילת של חברת תעופה, לאחר שביקשה ממנו לכבות את הסלולרי. זה נגמר בהתערבות של משטרת הגבולות, שנאלצה לפנותו מהמטוס לפני ההמראה. על האירוע הוא דאג לעדכן בשידור חי דרך הטוויטר, ויומיים לאחר מכן מיהר להופיע ב"סאטרדיי נייט לייב" כדי לצחוק על הפרשה.

בשנים האחרונות בחר בולדווין להשתתף בעיקר בדרמות קלילות, כמו "זה מסובך" לצד מריל סטריפ וחברו סטיב מרטין וגם "לרומא באהבה" של וודי אלן. בקיץ 2012 היה בין הכוכבים שהשתתפו בהתרסקות הקופתית "רוק לנצח". השנה הוא מככב בסרט נוסף של אלן, "יסמין הכחולה", לצידה של קייט בלנשט.

"להיות על הסט עם וודי וקייט היה אושר נדיר", הוא אומר בהתלהבות. "הדמות שלי בסרט ישירה ומובנת. אני הבעל הנוכל, וכל המטרה שלי היא לשרת את הסיפור המרכזי. זה אלמנט די פשוט בסרט. שמחתי לעבוד עם קייט, אחת מחמש השחקניות הטובות ביותר בדורה. לא עשיתי דרמה כזאת הרבה שנים, אפילו כשצילמתי את 'זה מסובך' עם מריל זו היתה קומדיה רומנטית שנכנסה לי בפגרה שבין ימי הצילום של 'רוק 30'".

אושר נדיר זה אוקסימורון בשבילך?

"טום הנקס הוא שחקן מהשורה הראשונה, שהיתה לו קריירה יוצאת מגדר הרגיל, ותראה אותו - הוא המאושר באדם. הנקודה הכל כך מסוימת הזאת שבה הוא נמצא, בגילו, זה משהו שחמק מבין אצבעותיי. אף אחד לא באמת חסין בביזנס הזה, ואצלי הדברים המשמעותיים קרו רק בשלב מאוחר. כיום אני כבר מסוגל לדמיין את עצמי בווילה על חוף הים, מביט על האופק בשביעות רצון בתחושה שלא הייתי משנה דבר". 

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו