באביב הקרוב ילכו אזרחי הונגריה לבחירות. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי תזכה מפלגתו של ראש הממשלה המכהן, ויקטור אורבן, בניצחון. היום מחזיקה מפלגת המרכז־ימין המתונה, Fidesz - "הליכוד של הונגריה" - ברוב של שני שלישים בפרלמנט. "הסיוט של Fidesz הוא שהיא תנצח, אבל לא תוכל להחזיק בשלטון בלי קואליציה, כלומר תקבל פחות מ־50 אחוזים", אומר גאבור רונה, העומד בראש עמותה פרטית, המקדמת תרבות ישראלית בהונגריה. הקמת קואליציה היא תמיד סיוט, אבל במקרה הזה הברירה של Fidesz היא בין שתי שותפות פוטנציאליות בלתי אפשריות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האחת, המפלגה הסוציאליסטית, שקואליציה איתה סבירה כמו חיבור בין הבית היהודי לחד"ש. השותפה הפוטנציאלית השנייה היא מפלגת הימין הקיצונית והגזענית יוביק. "אם לא נוכל להקים ממשלה בלי יוביק", הבטיח אורבן, "נעדיף ללכת לבחירות חדשות. לא ניכנס איתם לקואליציה".
אפילו לנוכח גל האנטישמיות הגואה באירופה, יוביק בולטת בשנאתה הבוטה ליהודים ולישראל. כך, למשל, קרא אחד מחבריה בפרלמנט להכין רשימה של חברי פרלמנט ושרים יהודים, משום ש"הם בבחינת סיכון ביטחוני לאומי והם מטים את מדיניות החוץ ההונגרית לטובת ישראל". אחר טען ש"בישראל מופעלות שיטות נאציות", וכי "הישראלים רוצים להתנחל בהונגריה".
למרות השיח האנטישמי הגלוי, עיקר פעילותה של יוביק הוא נגד הצוענים - כמיליון מתוך אוכלוסייה של 10 מיליון. בתערובת הדוחה הזאת יש גם חלומות על שובה של "הונגריה הגדולה" ובאופן מפתיע, היא מושכת סטודנטים ואקדמאים בעיקר ממקצועות מדעי הרוח והחברה.
בבחירות האחרונות, שנערכו ב־2010, קיבלה יוביק 16 אחוזים מהקולות, שתורגמו בתוך שיטת הבחירות ההונגרית הסבוכה לקצת יותר מ־12 אחוזים מ־386 המושבים - 49 בסך הכל. "הם לא זכו בשום מחוז", מדגיש פרנץ קומין, תת־שר במשרד ראש הממשלה, הממונה על ההסברה הבינלאומית, "אבל הבעיה העיקרית היא עצם הנוכחות שלהם בפרלמנט, שמעניק להם פלטפורמה לגיטימית, שמעליה הם משמיעים את נאומי השנאה".
הטיעון הזה מוסכם גם על נציגי הקהילה היהודית ההונגרית שאיתם נפגשתי, כגון ג'ורג' סאבו, יו"ר העמותה הממשלתית למורשת יהודי הונגריה. הסיבה היא פרוזאית לגמרי: הדיונים בפרלמנט מועברים על פי חוק בשידור חי במקבילה ההונגרית לערוץ הכנסת - וכל העם רואים את הקולות. "האזרח הפשוט שומע את הנאומים הנוראים בערוץ שידור ממלכתי ולגיטימי", אמר סאבו, "וההקשר מעניק להם אמינות. התוצאה היא שכמעט בכל שבוע יש תקרית אנטישמית". אנדראש קובאץ', המומחה מספר אחת לנושא האנטישמיות בהונגריה, כינה את התופעה "אפקט יוביק" - מתן לגיטימציה לשיח אנטישמי בגלל שידורי הטלוויזיה.
פרובוקציה בכנסייה
הדימוי הבינלאומי של הונגריה כמדינה מוכתם בגלל התופעות האנטישמיות. בכתבה ששודרה ב־BBC על ליל הבדולח, לדוגמה, צוינה הונגריה כמדינה אירופית שבה האנטישמיות בולטת במיוחד. היהודים, כאמור, אינם היחידים הסובלים מהאנטישמיות.
עם זאת, תת־השר קומין מוחה: "רוב ההונגרים אינם פתוחים לרעיונות אנטישמיים, ואין קונפליקטים גלויים עם הקהילה היהודית. בהשוואה למדינות סקנדינביה או לצרפת, גילויי האנטישמיות בהונגריה הרבה יותר מתונים ומסתכמים, בעיקר, בנאומי שטנה. במדינות שהזכרתי, לעומת זאת, בגלל ההגירה המוסלמית המסיבית (שאינה קיימת בהונגריה) היהודים מצויים בסכנה פיזית ממשית ומתמדת. בהונגריה ממש לא".
אחד הגילויים הפומביים האחרונים והמרגיזים של האנטישמיות ההונגרית הוא הניסיון לטהר את דמותו של האדמירל מיקלוש הורטי, שהיה העוצר של הונגריה באמצע המאה ה־20. כשפלשו אליה הגרמנים במארס 1944, הוא איפשר, לאחר תקופת התנגדות, לשגר את היהודים לאושוויץ.
600 אלף מיהודי הונגריה הושמדו באופן טרגי, זמן קצר מאוד לפני תום המלחמה. ההתנהלות של שלטונות הונגריה בתקופה ההיא נותרה כפצע פעור ביחסים שבין הקהילה היהודית למדינה. על הרקע הזה, מובן מדוע הצבת פסלו של הורטי, באופן מתריס בחזית כנסייה קלוויניסטית, השוכנת בכיכר החירות, הכיכר המרכזית בבודפשט, שבה שוכנים גם בניין הטלוויזיה והשגרירות האמריקנית, עוררה הפגנות ומחאות.
"הפסל הוקם על קרקע פרטית," מסביר קומין. "הוא לא גיבור של הונגריה הרשמית, שום רחוב לא נקרא על שמו בשום מקום (למעט פארק קטן בפריפריה) ואילו היו מבקשים להציב את הפסל במקום ציבורי - לא היו מקבלים רשות. למעשה, כשהפסל הוצב, ראש עיריית דרום בודפשט פירסם הצהרת גינוי, וכינה את המעשה פרובוקציה". הכומר של הכנסייה שבה מצוי הפסל הוא אנטישמי ידוע בשם הגדוש, הנושא דרשות נוטפות ארס כלפי היהודים לעיתים קרובות.
בנאום שנשא בפתיחת הקונגרס היהודי העולמי, שנערך במאי השנה בבודפשט, אמר ראש הממשלה אורבן, כי "ניתן להסביר את האנטישמיות הגוברת באירופה על רקע המשבר הכלכלי". גם שגריר ישראל בהונגריה, אילן מור, מצביע על הכלכלה כעל אחד הגורמים לאנטישמיות.
"הממשלה ההונגרית מנסה לנהל מדיניות כלכלית עצמאית, להשתחרר במידה מסוימת מהשפעת קרן המטבע והחברות הרב־לאומיות. הגישה הלא אורתודוקסית הזו מציבה את הונגריה במסלול התנגשות קבוע עם האיחוד האירופי והלחץ הכלכלי מעודד אנטישמיות. האם אפשר להגדיר את הונגריה כמדינה אנטישמית? התשובה היא לא. אבל קיימים בהחלט גילויי אנטישמיות", כך מור.
להשתחרר מהעבר
הכתם האנטישמי שדבק בהונגריה מטריד את ממשלתה, שנקטה שורה של צעדים כדי לשנות את המגמה. בין השאר, הוכרזה שנת 2014, 70 שנה לשואת יהודי הונגריה, כ"שנת השואה"; הוקמה קרן של 5 מיליון יורו למימון הנצחת מורשת יהודי הונגריה; בתי כנסת משופצים, ומוזיאון לנושא שואת הילדים יוקם בתחנת הרכבת יוזף וארוש, שממנה בוצעו המשלוחים לאושוויץ.
בפרויקט האחרון יש בעיה: בראשו הועמדה מריה שמיץ, שהקימה את "בית הטרור" - מוזיאון מודרני, המוקדש לתקופת הכיבוש הנאצי ולשלטון הקומוניסטי. "הבעיה היא", אומר השגריר מור, "שבית הטרור עושה רלטיביזציה של השואה. פרק השואה בו קטן וזניח. יש החוששים שכך יהיה גם במוזיאון החדש". לקומין יש תשובה: "תסתכל על התורים בכניסה לבית הטרור. גם עם מוזיאון שואת הילדים רצינו מוזיאון פופולרי. אחרת מה עשינו? גם היום יש מוזיאון שואה טוב, אבל איש לא הולך לשם משום שהוא מאוד אקדמי".
מור אומר שהכרזת "שנת השואה" היא מעשה אמיץ, אך למרות צעדים נוספים - אין זה מספיק. הוא יזם ומנהל בהצלחה קמפיין חינוכי להכנסת שינויים בספרי הלימוד ההונגריים. "אנחנו מגבשים, עם משרד החינוך, תוכנית לימודים שכוללת אלמנטים שחשובים לקהילה. אני רוצה שישראל לא תוצג בסטריאוטיפ השכיח של צבא ודת, אלא כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
גם עמותת ראול ולנברג משקיעה מאמץ. "העמותה מבצעת בכל שנה תחרות כלל ארצית בין בתי ספר בנושאי שואה, ראול ולנברג ודו־קיום בין הונגרים לקהילה היהודית. גמר מתקיים ב־16 באפריל, יום השואה ההונגרי הרשמי", סיפר יו"ר העמותה לשעבר, ד"ר פרנץ אורוש, שמודאג מאוד מהתגברות השיח האנטישמי: "לפני עשר שנים לא היית שומע התבטאויות אנטישמיות כמו שאתה שומע היום. אנשים התביישו לדבר כך.
"הונגריה, בשונה מגרמניה, לא מצליחה להתמודד עם עברה. הונגריה חוקקה חוקים נגד היהודים כבר בשנות ה־20 של המאה שעברה, והיתה הראשונה לקבוע מכסות ליהודים באוניברסיטאות. היא הנהיגה את החקיקה האנטישמית הראשונה באירופה". ד"ר אורוש גם מזכיר את המשלוחים לאושוויץ ואומר: "הונגריה בגדה ביהודים".
תת־השר קומין מסכים ומסביר, כי שלא כמו גרמניה, שהחלה את תהליך ההשלמה ונטילת האחריות מייד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הונגריה עברה ממשטר דיכוי אחד (נאצי) למשנהו (קומוניסטי), שממנו השתחררה רק לפני 23 שנים. "בספר הלימוד שלי היה רק פרק אחד על השואה", סיפר קומין. "הקומוניסטים לא היו מוכנים לדבר על זה". קומין ממשיך: "השנה הבאה יכולה להביא אותנו קרוב יותר לנקודת ההשלמה עם עברנו. לאחרונה, הצהיר סגן ראש הממשלה נובורצ'יץ', שההונגרים אשמים בשילוחים של היהודים למחנות, ויש לקבל אחריות על כך. זו פריצת דרך".
שינוי נוסף, וייתכן שהוא המשמעותי ביותר - ומתאפשר בגלל הרוב של שני שלישים שממנו נהנית המפלגה השלטת - הוא שינוי החוקה, במטרה למנוע נאומי שנאה וביטויים אנטישמיים. על פי החוק החדש, אם אדם חבר בקהילה מסוימת - הוא רשאי לתבוע מישהו שפגע בה. לפני כן היה מותר לתבוע רק בשל פגיעה אישית ולא בשם קולקטיב שלם. הקנס גבוה ומרתיע, מבטיח קומין.
לאן, אם כן, צועדת הונגריה? מלבד אנטישמיות וצוענים, יש לה בעיות היסטוריות קשות עם עצמה, בעיות כלכליות עם האיחוד האירופי ובעיות גיאו־פוליטיות עם שכנותיה. הבחירות באביב יוכיחו אם היא בדרך הנכונה להפיכתה למדינה דמוקרטית בסגנון מערבי, או שמא, חלילה, תיפול טרף לאנטישמיות מזרח־אירופית חשוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו