מיהו באמת נכה צה"ל?

ביום רביעי השבוע עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעתו של ח"כ עפר שלח ממפלגת יש עתיד, בנוגע לאמות המידה לזכאות לסיוע מאגף השיקום והמשפחות במשרד הביטחון. אם תתקבל הצעת החוק, שאושרה השבוע גם בוועדת השרים לחקיקה, היא תצמצם בטווח הארוך באופן ניכר את הוצאותיו של אגף השיקום ותביא להקטנה משמעותית במספר נכי צה"ל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ח"כ שלח ביסס את הצעת החוק שלו על המלצות ועדת גורן מדצמבר 2010 ועל הסכם שנחתם בתחילת השנה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הביטחון ויו"ר ארגון נכי צה"ל. 

הצעת החוק נשענת על נתונים מספריים בעייתיים במיוחד באשר לנכי צה"ל. מספרם של הנפגעים בפעילות מבצעית עומד על פחות משליש ממספרם הכולל של נפגעי צה"ל. ב־25 השנים שבין שנת 1985 לשנת 2010 הוקדשו רק 23 אחוזים מתקציבו של אגף השיקום לטיפול במי שנפגעו בנסיבות של פעילות מבצעית, כולל אימונים; 40 אחוזים הוקדשו לטיפול במי שחלו במהלך שירותם הצבאי, לרוב בלי קשר לנסיבות שירותם; ו־37 אחוזים לנפגעי תאונות דרכים, חופשה ועוד. כך, למשל, בשנה שבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ב־2011 לזה של 2012 הוכרו 126 נספים כחללי צה"ל, בעוד פחות מעשרה מהם מתו בנסיבות שאפשר לכנות אותן "מבצעיות". 

הפתרון לגירעון התקציבי?

לפי הצעת החוק, זכויותיהם של נכי צה"ל אשר הוכרו בעבר על ידי משרד הביטחון לא תיפגענה. ואולם, כתוצאה מהקשחת הקריטריונים יומעט מספר המוכרים כנכי צה"ל בעתיד, וכתוצאה מכך יקטן הנטל על תקציב הביטחון. 

הקשחת הקריטריונים העיקרית נוגעת לאנשי קבע. לפי ההצעה, אנשי קבע שנחבלו במהלך שירותם יוכרו כנכי או כחללי צה"ל רק אם תנאי השירות שגרמו לחבלה הם "ייחודיים ומיוחדים" לשירות הצבאי או הביטחוני, ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים. שינוי נוסף הוא שחיילים בשירות קבע אשר חלו במחלה או שמחלתם הוחמרה בזמן שירותם, לא יוכרו כנכי וכחללי צה"ל. 

הקריטריונים בנוגע לחיילים בשירות חובה ולחיילים בשירות מילואים שנחבלו במהלך שירותם יישארו על כנם, והם יוכרו כחללי צה"ל רק אם הפגיעה בהם אירעה עקב שירותם. ואולם, אם חלו במחלה או שמחלתם הוחמרה בזמן שירותם, הם יוכרו כנכי וכחללי צה"ל אם תנאי השירות שגרמו למחלה הם "ייחודיים ומיוחדים" לשירות הצבאי או הביטחוני, ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים. 

לפי ח"כ שלח, "בשנים האחרונות המושגים 'חלל צה"ל' ו'נכה צה"ל' עברו דילול בעייתי מאוד. נוצר מצב שבו בין השנים 2000 ל־2009, שבהן היו אירועים מלחמתיים כמו האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה, מספר הנכים בפעילות מבצעית, כולל אימונים, עמד על 20 אחוזים מסך נכי צה"ל. גדול בהרבה היה מספר האנשים שהוכרה להם נכות עקב מחלה. הדבר נכון גם לגבי חללי צה"ל. הדילול הזה פוגע בערך של נכה או חלל צה"ל, שהוא ערך שהמדינה, בצדק, מעלה אותו על נס. הוא גם יוצר עומס עצום על מערכת השיקום, והעומס פוגע בנכים שכולנו מסכימים שצריכים להיות מוכרים. הדילול יוצר עומס גם על תקציב הביטחון, שנתח השיקום בו יעבור את הסכום של 5 מיליארד שקלים בשנה הבאה".

במקביל להצעתו של שלח, במשרד הביטחון עובדים כבר תקופה ארוכה על הצעת חוק מטעמם בנושא זה. ההסבר של משרד הביטחון לסחבת הגדולה ביישום המלצות ועדת גורן הוא פרק הזמן הארוך שלקח עד לאישור מסקנות ועדת גורן בממשלה, המו"מ הארוך עם ארגון נכי צה"ל ולבסוף הבחירות לכנסת. ההצעות של שלח ושל משרד הביטחון דומות, אך לא חופפות.

"החלטות פופוליסטיות"

"עפר (שלח; ל"ש) צודק", מבהיר ראש אכ"א לשעבר, ח"כ אלעזר שטרן, שחתום אף הוא על הצעת החוק ואף הגיש לפני כמה חודשים שאילתה דחופה בנושא אי יישום המלצות ועדת גורן. "יש המלצות של ועדה. לצערי הרב, ההגעה שלנו עד היום היא תוצאה של החלטות פופוליסטיות של שרי ביטחון שנכנעו ללחצים של נכי צה"ל, שלצערי הרב כמו הרבה גופים רוצים להגדיל את עצמם. אם למדינה יש משאבים בלי סוף, זה בסדר, אבל יש שתי בעיות: האחת, למדינה אין כסף. תקציב המשפחות והנפגעים הוא 5 מיליארד בשנה, ושני שלישים מזה מגיעים לנפגעים, לא למשפחות השכולות.

"הבעיה השנייה היא שבגלל הכמות והמשאבים ובגלל שמכירים בכל כך הרבה אנשים, יוצא שחיילים שנפגעו בפעילות מבצעית גם הם חשודים. גם בסיפור של הנכים וגם בסיפור של השכול צריך לתת הכל למי שבא להיות לוחם קרבי. באחרים גם צריך להכיר, אבל אם הצבא נותן, שייתן כמו ביטוח לאומי. כל יום שעובר ובו שר הביטחון לא מאמץ את המלצות ועדת גורן, קשה לו יותר כשהוא בא לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת הכספים להצדיק למה לצבא כל כך קשה כלכלית".

בארגון נכי צה"ל תומכים באופן רשמי בהסכמה בינם לבין משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה מינואר השנה. ואולם, גורם בכיר בארגון, שבחר להישאר בעילום שם ואינו תומך בעמדתו הרשמית של הארגון, הביע תרעומת קשה על המהלכים. לדבריו, "הטיפול בנכי צה"ל הוא טיפול יקר. אף אחד לא מכחיש את זה. אבל זו ברית הדמים שנכרתה בין הלוחמים, בין חיילי צה"ל ובין אזרחי המדינה".

לגישתו של הבכיר, מסקנותיה של הוועדה, כמו הצעת החוק של שלח, יביאו למצב של "הפרדה בין דם לדם". "נציגי משרד הביטחון והפרלמנטרים שמובילים את המערכה לקחו מקרים שהם פחות מפרומיל האחוז והציגו אותם כמשהו שמייצג את כל נכי צה"ל, תוך כדי שהם מתעלמים מכך שמערכת המשפט ועולם הרפואה מכירים במחלות תעסוקתיות. אנשי הקבע שהם עמוד השדרה של הצבא, הם הנפגעים העיקריים פה".

הבכיר אומר כי "לא אתפלא אם מסקנות הוועדה יגרמו לכך ששיעורי השירות בכל כוחות הביטחון יירדו בצורה דרסטית. באים ומוכרים לעם שהמדינה רוצה לתת ללוחמים שנפצעו את הכל, אבל היא לא יכולה, בגלל מספר הנכים. ואם מספר הנכים יירד, יהיה אפשר לתת יותר. היום נכי צה"ל ממשיכים להיפגע על ידי המערכת. אני טוען שברגע שיירד מספר הנכים, אנשי משרד האוצר ואנשי הכספים יידעו גם להוריד את התקציב בהתאם. כך שלמעשה, בפועל ימשיכו לפגוע בנכי צה"ל".

בתגובה לדברים אלו אמר שלח כי "הצעת החוק שלי לא נוגעת לאוכלוסייה שמטפל בה ארגון נכי צה"ל. הארגון עסוק זה שלוש שנים במלחמה 

במסקנותיה של ועדת גורן. ארגון נכי צה"ל קיבל על עצמו בהסכם מינואר 2013 להסכים לכל קריטריון שייקבע על ידי הכנסת והממשלה, ואני מצפה ממנו שכך הוא ינהג".

עוד ציין כי "במשא ומתן שלו עם משרד הביטחון, השיג ארגון נכי צה"ל שהשינויים כמעט לא יחולו על התנאים של הנכים הקיימים. בתנאים הקיימים יש הרבה מאוד אבסורדים, דברים שמשתמרים רק משום שארגון נכי צה"ל משתמש ביוקרה המוצדקת של המונח הזה 'נכה צה"ל'. אני מציע לארגון נכי צה"ל להסתפק בזה ולקוות שאף אחד לא יבוא לבדוק את ההטבות שהוא השיג לאורך השנים".

שלח ביקש להוסיף ש"אם מישהו משרת בקבע כדי שיוכר ברבות הימים כנכה צה"ל, יש לנו בעיה הרבה יותר קשה משחשבתי. זה טיעון אבסורדי. המטרה של הצעת החוק היא להחזיר למושגים 'נכה צה"ל' ו'חלל צה"ל' את המשמעות המקורית שלהם. העובדה שלאורך השנים המושגים הללו כל כך דוללו היא שגרמה לפגיעה ביוקרה שלהם ושל השירות בצה"ל בכלל". 

מארגון נכי צה"ל נמסר בתגובה: "ארגון נכי צה"ל מייצג כ־50 אלף נכי צה"ל המוכרים על ידי משרד הביטחון. הארגון נכח בדיוני ועדת גורן ובסיומם נחתם הסכם בין משרד רה"מ ומשרד הביטחון ובין הארגון המעגן את זכויותיהם של נכי צה"ל, וקובע כי הסמכות הבלעדית לקביעת הקריטריונים מיהו נכה צה"ל נתונה בידיהן של ממשלת ישראל והכנסת - כך גם היה תמיד. 

"לאורך כל דיוני הוועדה הצליח הארגון להיות 'שומר הסף' על זכויותיהם של נכי צה"ל בתחומי השיקום הרפואי, הסוציאלי והתעסוקתי. בסופם הבטחנו באמצעות ההסכם כי לא תהיה כל פגיעה בתנאים ובזכויות של נכי צה"ל, וכי כל נכי צה"ל שיוכרו לאחר כניסת ההסכם לתוקף יהיו זכאים לאותן הטבות שלהן זכאים נכי צה"ל המוכרים כיום. כמו כן, לא יחול שינוי בקריטריונים למימוש זכאות לרכב רפואי או זכאות לתגמולים של אלמנות נכי צה"ל בדרגת 50 אחוזים ויותר עקב פעילות מבצעית". 

יו"ר הארגון, חיים בר, ציין כי "אני פועל ללא לאות למען זכויותיהם של נכי צה"ל. בהיבט המהותי, הצעת החוק של עפר שלח אינה משנה ו/או פוגעת בהסכם שחתם הארגון עם משרד הביטחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו