בוקר שאחרי הניצחון ניר ברקת נראה מחייך - ומותש. הניצחון של ראש העיר ירושלים בבחירות המוניציפליות היצריות ורוויות ההכפשות, שנערכו השבוע בבירה, חילץ מברקת המאופק בימי שיגרה פרץ של שמחה מוחצנת.
רק אחרי שברקת וידא מעל לכל ספק כי ניצחונו על משה ליאון הובטח, הוא הירשה לעצמו לחגוג עם הפעילים שלו עד שעות הבוקר המוקדמות. הוא הקפיד להעניק תשומת לב אישית לכל אחד מאנשיו, שזכו לחיבוק חם ולתודות על המאמץ שהשקיעו.
מייד אחרי שהאדרנלין התפוגג ביממה שאחרי הבחירות, מיהר ברקת לחזור אל הפעילות הביצועית. זה מה שהוא אוהב לעשות: להרגיש שהוא מביא הישגים לעיר שלמענה הניח בצד את עסקיו הפרטיים שבהם עשה מיליונים רבים. במטה ברקת סיפרו בימים האחרונים כי הניצחון הזה היה מתוק במיוחד עבורו. דרך ההתנהלות של ליאון, שהובל בידי אריה דרעי ואביגדור ליברמן, הפכה את המאבק על עיריית ירושלים לקרב של ממש.
בסופו של יום התברר כי הציבור הירושלמי אמנם לא יצא להצביע בהמוניו, אבל דאג להשאיר את ניהול העיר בידי ירושלמי אמיתי, שאינו מונע משיקולים זרים.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" פותח ברקת בפעם הראשונה את סגור ליבו ומעניק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מערכת הבחירות, שתיצרב בזיכרון הקולקטיבי כאחת הקשות והעוינות שהיו בירושלים מאז ומעולם.
"בבחירות האלה הושגו כמה תקדימים חשובים", מבהיר ברקת בפתיחת דבריו. "זה בכלל לא היה פשוט להתמודד עם מה שעמד מולי. זו היתה באמת קומבינה, שבאה להשתלט על ירושלים, עם המון כוח פוליטי וחיבור עסקני גדול, בעוד אני באתי במטרה אחת - לשרת את העיר שלי, את ירושלים.
"הצלחנו להראות לתושבים כי מי שבא לשרת את העיר ולא כדי להשיג מטרות פוליטיות או אחרות - הוא זה שניצח. זו אמירה ציבורית חשובה. ירושלים היא לא אמצעי. היא חייבת להיות מטרה".
במהלך הקמפיין של ליאון היתה פעילות אינטנסיבית של עסקנים מקומיים בשירותו.
"תראה, התחום העסקני באמת מחייב התייחסות. היו מי שייצרו דינמיקה של ניסיון להשתלט על הליכוד־ביתנו, לקחת עסקנים מקומיים ובעזרתם לכפות על תושבי העיר מועמד מבחוץ, מתוך הנחה שהציבור לא יכול לחשוב לבד.
"רוב מכריע של תושבי ירושלים לא קיבל את המהלך הזה, ו־90 אחוזים ממצביעי הליכוד בבחירות הארציות לא הלכו עם הרשימה המקומית. המסר ברור. הציבור הבהיר לעסקנים כי מי שיעדיף עסקנות - לא יקבל דבר. הם השיגו בבחירות האלה שליש מכוחם בלבד במועצת העיר. המהלך הזה של העסקנים קיבל תמיכה חלשה ביותר מהציבור. תקדים חשוב נוסף הוא שהוכח כי שליש מהציבור החרדי בירושלים לא אהב את הקומבינה מאותם שיקולים בדיוק. זה לא נראה לציבור החרדי בדיוק כמו שהציבור הכללי לא אהב את הקומבינה הזו.
"הוכח שברגע שמאפשרים לציבור החרדי לחשוב בלי תכתיבים - הוא מתבטא כמו המגזר הכללי. היתה בבחירות האלה חשיבה חוצת מגזרים של מה טוב לעיר. זה הישג משמעותי בעיניי. הירושלמים לא פראיירים ולא ייתנו שימכרו אותם".
במהלך הקמפיין היתה לרבים תחושה שנותרת לבדך במערכה. זו גם היתה ההרגשה שלך?
"מצד אחד, אני חושב שהמערכת הציבורית הארצית צריכה לשאול את עצמה מדוע נשארתי לבד במערכה הזו. מצד שני, רוב הציבור הציוני ידע בתוכו מה טוב לירושלים - שאני אמשיך ושהקומבינה תיעלם מהשטח. היבט חשוב נוסף הוא שבגלל הפריימריז, רוב חברי הכנסת לא היו פעילים. המבנה הזה מסיט את תשומת הלב מהעיקר ומייצר לעיתים אינטרסים, שגוברים על השכל הישר.
"יש כמה מפלגות שכדאי שיעשו חושבים אם הן משרתות את הציבור בצורה הטובה ביותר. היתה לנו תמיכה ציבורית ירושלמית רחבה, אבל לא קיבלנו הרבה ארטילריה וחיל אוויר מהמפלגות הגדולות בכנסת. ניצבתי לבד מול הקומבינה הזו ואני לא בטוח שכולם היו עומדים בזה. אולי היו מתקפלים ומתפשרים על מה שלא נכון להתפשר עליו.
"יש לי מחויבות לציבור, ורק לו. אין אינטרסים אחרים. אני משרת ציבור, יודע שאפשר לפעול למען הציבור, לעשות את הדבר הנכון - וגם להצליח".
"התאכזבתי מהשיטה"
ליאון היה יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים ואתה היית הבוס שלו. הרגשת שהוא בגד בך בכך שחבר אל דרעי וליברמן במטרה להדיח אותך?
"כשהוא היה ברשות לפיתוח ירושלים ליאון עשה את מה שביקשנו ממנו. אני מצפה שאדם בתפקיד כזה יפעל בתום לב ובשיקול דעת ויעשה את מה שנכון. אילו הייתי במקומו, הייתי נוהג אחרת מבחינת אתיקה ולויאליות. אבל כל אחד חי עם מערכת הערכים שלו.
"הקמפיין שלהם היה כזה שלכל ציבור נאמר דבר אחר, כך שבלשון המעטה לא נאמרה האמת. הקמפיין שפעל מולי היה כל דבר חוץ מאמת. אבל כמו שאומרים, אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן או לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן. הירושלמים והמדינה לא טיפשים. התאכזבתי מהקמפיין מולי".
דרעי וליברמן ניסו להשתלט על העיר?
"לצערי, כן. הם באו לירושלים עם אינטרסים לא טהורים. הרגשתי שאני חייב להגן על ירושלים כאשר מישהו בא לעשות סיבוב על העיר. הסיבות שבגינן רצו להשתלט על ירושלים לא היו טהורות, ולשמחתי מנענו את זה. מה שחשוב שקיבלנו מנדט לעוד חמש שנים לממש את הפוטנציאל של ירושלים למען כלל הציבור".
אתה חושב שההחלטה להריץ את ליאון, שהתגורר בגבעתיים כל חייו, היתה עלבון לאינטליגנציה של תושבי ירושלים?
"זה רק מראה את הרדידות של העסקנות שהיתה בכל התהליך הזה. שמעתי שהוא לא היה מעוניין בזה בהתחלה. הוא היה מריונטה. ממש כלי משחק בידי דרעי וליברמן".
במהלך מערכת הבחירות נשמעו טענות על פעילות לא כשרה מצד אנשי ליאון. מה הכעיס אותך יותר מכל?
"הם הוציאו הודעת שקר כאילו בשם המטה שלנו לציבור. זה נקרא לשקר במצח נחושה לציבור כדי להטעות אותו ולהפיל בפח. זה נשגב מבינתי. איך אפשר לשקר לציבור? זה חזר פעם אחר פעם. שאלתי את עצמי איך הם מגיעים לרמת אתיקה כזו ולשקרים האלה".
איך הגבת?
"התשובה שלי במקרים כאלה היא לא להיגרר לזה, וכך לנצח. חשוב שהציבור יידע שכך לא נוהגים אנשים בתפקידים בכירים, שמתיימרים להוביל את המדינה. זה לא ישר. איך נדע שהם לא ירמו כל הזמן? במקומם הייתי מתבייש. ההתנהלות שהיתה בקמפיין של מטה ליברמן וליאון היתה לא ראויה בלשון המעטה".
למרות מערכת הבחירות הלוהטת בבירה שיעורי ההצבעה בעיר היו נמוכים. מה הסיבה לכך? התאכזבת מהאדישות של הירושלמים?
"שיעורי ההצבעה היו דומים לפעם שעברה. עדיין לא ניתחנו את הסיבות וזה לא ברור לי. אבל אני רוצה להבהיר שהתמיכה שקיבלנו רחבה וכוללת את הציבור הממלכתי והממלכתי־דתי - וגם שליש מהציבור החרדי. רוחב התמיכה היה משמעותי. היתה מערכת גדולה שפעלה מולי, ובהתחשב בנסיבות אני חושב שההישג חשוב ומכובד לירושלים ואני באופן אישי מודה ומכיר תודה לתושבים שבחרו בי".
היו רגעים ביום הבחירות שהרגשת שאתה עלול לאבד את ראשות העיר?
"בזמן התהליך, עד שזרמו תוצאות האמת, היו כמה רגעים שחיכינו ותהינו לאיזה כיוון זה הולך. זו לא תחושה נעימה. אבל לא לקח הרבה זמן עד שראינו שתוצאות האמת יוצאות כפי שצפינו.
"היה חוסר ודאות, אבל אנחנו יודעים להמתין בסבלנות. כך עשינו. היתה אצלנו ציפייה שהפער יהיה של שמונה אחוזים ואפילו קצת יותר. היינו שמחים אם שיעור ההצבעה היה יותר גבוה, אבל אנחנו מסתפקים במה שהציבור נתן, מודים לו ורצים קדימה לממש תוכניות עבודה".
ואחרי שהתבררו התוצאות, חשת הקלה?
"ודאי. היה לי ברור שהרבה מונח על כתפינו. יש לנו אחריות גדולה לעתיד העיר. אבל בהחלט היתה הקלה כי זה הליך שנמשך חמש שנים, וקמפיין שנמשך חודשים ארוכים. זו היתה הצבעת אמון לתפיסת העולם שלנו, לשיטת העבודה ולחזון העירוני. קיבלנו מנדט ואנחנו רצים לעבוד".
לאן ירושלים היתה מגיעה בחמש השנים הקרובות אילו ליאון היה מנצח בבחירות?
"זה לא רלוונטי בעיניי. זו שאלה היפותטית".
הפילוג בקרב החרדים, שחלקם קיבל היתר להצביע בהתאם לרצונו, סייע לך להיבחר. יש לחרדים משקל גדול בכך שנבחרת בפעם השנייה?
"כן. אני חושב שצריך להבין כי העובדה ששליש מהציבור החרדי בירושלים פעל אחרת משני השלישים האחרים, היא תעודת בגרות מסוימת. כל בר דעת צריך להבין שהחשיבה של החרדים לא שונה מזו של הציבורים האחרים. גם הם לא אהבו את הקומבינה, והביעו את מחאתם על כך".
מבחינת ברקת, היעדים הבאים הם "לייצר 100 אלף מקומות עבודה, להרחיב את ההשקעות בחינוך ובתשתיות, להציב את ירושלים כמובילה בתחום התחבורה הציבורית, לדאוג לכניסות לשכונות השונות, להשקעה ליד הבית. בקדנציה הראשונה היו פרויקטים עירוניים גדולים, ובקדנציה השנייה נקדם פרויקטים שכונתיים".
אתה אומר שראשות העיר ירושלים היא משימת חיים עבורך. תרצה להמשיך בתפקיד לקדנציות נוספות?
"אני מעריך שלקראת סוף הקדנציה אבחן את המצב הקיים בעיר ואשקול אם לרוץ לקדנציה נוספת. אני מעריך שאחליט על כך שנה או שנתיים לפני סוף הקדנציה השנייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו