אם השם גלעד קמחי לא אומר לכם כלום, כדאי שתשננו אותו היטב. קמחי, בן 31, שהתגלה בריאליטי "גריז" ששודר בערוץ 2 ב־2007, מוביל כבר שש שנים את קבוצת הצעירים של תיאטרון בית ליסין ומביים הפקות מסקרנות. לאחרונה ביים את "חברות הכי טובות" מאת ענת גוב (קופרודוקציה של הקאמרי ובית ליסין) וכעת הוא עומד מאחורי אחת ההפקות המופלאות שעלו בשנה האחרונה בתיאטרון הישראלי - "סיראנו דה ברז'רק", שעלתה לאחרונה בתיאטרון הקאמרי.
המחזה, שנכתב ב־1897, מגולל את קורותיו של סיראנו, בן אצולה המשרת בצבא, משורר מחונן שהטבע "חנן" אותו באף גדול, מה שגורם לו לתחושת נחיתות המונעת ממנו להתוודות בפני רוקסאן היפה על אהבתו. במקום זאת הוא כותב לה שירים ומכתבי אהבה בשמו של חברו לגדוד, כריסטיאן יפה התואר.
קמחי מנצח על הפקה מורכבת, האורכת שלוש שעות, עם קאסט גדול, שבראשו עומד איתי טיראן בתפקיד סיראנו. טיראן הוא שפנה לקמחי והציע לו לעבוד יחד על ההפקה המאתגרת. "מובן שהיה לי קשה מאוד לסרב", אומר קמחי, "דיברתי על זה עם ציפי (פינס, מנכ"לית בית ליסין - מ"כ), והיא נתנה את ברכתה וקיבלה את זה באהבה".
אתה ואיתי הכרתם קודם לכן?
"האמת שלא. לשמחתי, הרגשתי שלאורך השנים הוא מאוד מפרגן לפרויקטים שלי. ואני, כבר כשהייתי בשנה א' ב'בית צבי', הערצתי אותו. הוא היה תלמיד שנה ג' וכבר אז נתפס כעילוי".
איך היה לעבוד עם איתי, שהוא גם כן במאי?
"חוויה אדירה. איתי הוא שחקן מאוד גמיש, ממושמע ומכיל. גם שאר הקאסט (יוסי צברי, גיא אלון, עידו רוזנברג, גלעד שמואלי, כנרת לימוני, יניב ביטון, גיל ויינברג, דודו ניב, יואב לוי, טל וייס, אסף סולומון, שמחה ברבירו)היה מדהים. זו היתה חוויה יוצאת דופן להיכנס לחדר החזרות. את רובם לא הכרתי והם לא הכירו אותי, לא עבדנו יחד מעולם, ומהרגע הראשון הרגשתי שהם הולכים אחריי ושרכשתי את אמונם".
מדובר במחזה קלאסי, ארוך, שכולו בחריזה. נשמע כמו אתגר עצום.
"הגעתי לפרויקט הזה עם המון פחד. לא ישנתי לילות, קראתי את המחזה בלי הפסקה. אני חושב שכל הפרויקט הזה היה אחת החוויות המשמעותיות שחוויתי במקצוע. אני מקבל תגובות נפלאות שלא האמנתי שאקבל מאנשים ומעמיתים למקצוע. קשה לי להכיל את זה. לפעמים קשה לי לשמוע דברים כל כך טובים. יש מונולוג כזה ב'סיראנו' שמדבר על ההצלחה, שלפעמים לא עשית שום דבר רע אבל אתה מרגיש בחילה מעצמך מעצם ההצלחה. אני מאוד מזדהה עם המונולוג הזה".