"הלוחש לכלבים": "צאו עם הכלב הפרוותי שלכם בארבע בבוקר - כשלא חם מדי"

זורק לנו עצם: סיזאר מילאן חוזר בתוכנית חדשה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" • בריאיון ל"ישראל היום" הוא מסביר: "הדבר הכי חשוב בשביל כלב, זה לא גודל הדירה, מה שכן משנה, זה מה התדירות שבה הוא יוצא החוצה לטיול"

"הלוחש לכלבים" , צילום: באדיבות ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק

סיזר מילאן, המומחה ההתנהגותי לכלבים המפורסם ביותר בעולם חוזר למסך. לאחר שתוכניתו הפופולרית "הלוחש לכלבים" שרצה במשך 9 עונות הסתיימה, סיזר חוזר עם תוכנית חדשה בשם "סיזר מילאן: אנשים טובים, כלבים טובים" בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. כעת, עם עליית התוכנית לאוויר ב-172 מדינות במקביל וב-43 שפות שונות, מילאן מדבר בריאיון מיוחד ל"ישראל היום".

מה ההבדל בין "הלוחש לכלבים" לבין התוכנית החדשה שלך?

"אני בן 50 כבר, הילדים שלי כבר בשנות ה-20 לחייהם, הבגרות שלי והניסיון שלי התפתחו עם השנים. עברתי לא מעט דברים אדירים בחיים. הידע שלי נרחב בהרבה ממה שהיה לאותו בחור צעיר שבקושי ידע אנגלית והעולם קרא לו: 'הלוחש לכלבים'. אבל כבר אז כשהתחלתי, ידעתי שאני לא אמור לאלף כלבים, אלא ללמד בני אדם איך לתקשר עם כלבים. אבל עדיין לא פגשתי את העולם הרחב. וכשראיתי, הבנתי שיש בעיה עולמית של חוסר ידע בתחום הכלבנות.

בתור מישהו שבא ממקסיקו, מעולם לא ראיתי כלב שמוליכים אותו ברצועה. כלב יכול ללכת לאן שהוא רוצה במקסיקו, כל המדינה היא גינת כלבים ענקית. באמריקה, כלבים צריכים ללכת במיוחד לפארק לכלבים, כדי לתרגל התנהגות חברתית של כלבים.

המושג 'חופש' שונה לחלוטין עבור כלב במקסיקו לעומת כלב באמריקה. כל העולם נושא עיניים אל אמריקה בהמון תחומים שונים, אחד מהם זה, איך להתנהל עם כלב. לדוגמה, פריס הילטון יצרה השפעה עצומה בעולם לגבי נשיאת כלבים קטנים, ופתאום כולם התחילו לשאת כלבים קטנים בתיקים. בגלל שאמריקה כל כך משפיעה על העולם, העולם בעצם למד לעשות את הדבר הלא נכון. אז החלטתי לקחת יוזמה ולהפוך את האדם לטוב יותר, ומשם מגיע גם שם התוכנית.

אני מנסה להסביר לאנשים שאנחנו צריכים לשפר את עצמנו, ולא את הכלבים שלנו כדי להטיב את היחסים. אני אבא. אם ההתנהגות שלי, והאנרגיה שלי, והמעשים שלי נעשים בדרך הלא נכונה, הילדים שלי יחקו את זה. אם האנרגיה שלי שלילית, הכלב שלי יחקה את האנרגיה שלי. הכלב לא יעשה את זה כמו שאדם עושה את זה, אבל הוא יוציא את אותה האנרגיה בדרך משלו. אם מדובר בפחד, בחרדה, בכעס, במחסום מחשבתי... הכלב פשוט יחזיר בחזרה אלייך את האנרגיה שיש בבית".

האם היית אומר שהתוכנית החדשה שלך כוללת גרסה יותר בוגרת שלך? האם היית אומר שזה בעצם השלב הבא שלך? 

"התוכנית הזו היא משימה ללא ספק. כי העולם צריך להשתנות. 'הלוחש לכלבים' היה עבורי כמו לזכות במדליית זהב באולימפיאדה, אבל אז אתה רואה את העולם, ואתה מבין, שזה לא יכול להיות יותר רק עלייך, זה לא יכול לעסוק בך, אתה צריך לעזור לעולם כולו. לעזור לבני אדם להיות יותר מודעים, וידע זה קריטי.

הסיטואציה כעת היא שונה מבעבר, אנחנו בזמנים של מגפה. מגפה זה כאוס, בלבול, חוסר שמחה, זו תקופה שהופכת את בני האדם ליותר בעייתיים ממה שהם היו בזמנים יותר שפויים. בתוכנית אני מזכיר לאנשים שאפילו אם אנחנו בזמני מגפה, תמיד אפשר לשמור על האנרגיה שלנו שלווה, בטוחה, אוהבת ושמחה. ברגע שאנחנו משנים את האנרגיה שלנו, האנרגיה מול הכלב שלנו גם משתנה".

מכל בעלי החיים בעולם מדוע בחרת דווקא לעסוק בכלבים?

"יש שני סוגי בעלי חיים בעולם שמסתגלים לשינויים מאוד טוב: בני אדם וכלבים. אתה יכול למצוא בני אדם וכלבים בכל מקום בעולם, ללא תלות בשום דבר בעצם. כך למשל, השניים מתקיימים בכל מקום ללא תלות במזג האוויר. שני המינים היחידים שתמצא בכל מזג אוויר, לא משנה מה הוא, הם בני אדם וכלבים". 

מה לגבי חרקים?

"אין לאדם יכולת אמתית ליצור מערכת יחסים עם חרקים. אדם לא יקרא למקק – החבר הכי טוב שלו. לא סתם המשפט המפורסם על ידידו הטוב של האדם מיוחס לכלב".

כמה כלבים יש לך כיום, שהם שלך, לא כאלו ששוהים אצלך כפרויקט שיקומי של אנשים אחרים. מה שמותיהם? ובאילו סוגי כלבים מדובר?

"כרגע יש לי רק שישה. הכלב שלי ג'וניור נפטר בסוף חודש יולי, הוא היה בן 15".

תנחומיי

"כעת יש לנו את צ'אמפ שהוא דני ענק בגיל 3, בנסון הפומריניאן בן ה-7, אלפי, טרייר בן 8, סופיה, כלבה מסוג מאט בת שנתיים שהגיעה במקור מפורטו ריקו. יש את ספוט שהוא צ'יוואווה מעורב עם ג'ק ראסל והוא בן שנתיים, ויש לנו את בייסון שהוא פרנצ'י בן 4 חודשים".

מי הכי בעייתי מכל החבורה?

"אף אחד."

אף אחד לא עושה בעיות בכלל?

"אני מזכיר לך שאלו הכלבים שלי..."

אז אנסח מחדש, מתוך גזעי הכלבים שיש לך, על מי הכי פחות היית ממליץ לאנשים שאין להם את הידע והניסיון שיש לך?

"תאמין או לא, לאנשים יש המון בעיות דווקא עם צ'יוואוות. היכולת שלהם להתריע על איום, סכנה, מטרד... אם לא תעצרו את זה בזמן כשהם רק בתחילת דרכם ומתחילים לנבוח, זה יכול להתפתח לנביחות כפייתיות. וממצב נביחה, הם עוברים מהר מאוד למצב הסתערות. ואם לא יודעים איך להתנהל מולם בשלב הזה.. הם יעברו למצב אגרסיבי.

כאן באמריקה שני הסוגים הכי נפוצים של כלבים שתמצא במקלטי בעלי חיים בגלל מה שבעליהם קראו לו 'התנהגות רעה', הם צ'יוואווה ופיטבול. ושני הסוגים האלו, הכלב הכי קטן והכלב הכי חזק, מגיעים לשם בעצם מאותה סיבה!"

סיזר מילאן. למד להעביר את הידע. // צילום: באדיבות ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק,

ביקרת אי פעם בישראל?

"בהחלט!"

ואיך הייתה החוויה?

"הייתי בישראל 11 ימים. יצא לי לראות את כל האתרים המרכזיים. אני מגיע ממקסיקו וזה חשוב מאוד עבורנו להגיע לארץ הקודש. האנרגיות מאוד חזקות. אפשר היה להרגיש שלא כולם מרגישים ממש בטוחים בחלק מהזמן, זה לא כמו ללכת ל'חופשת בטן גב' בסינגפור. האוכל היה ממש ממש טוב. בביקור הזה גם למדתי על הצמיחה והארץ. הייתי בתל אביב וכשאתה יוצא ממנה מסביב הכל די מדברי, אבל דברים צומחים שם! זה היה מאוד עוצמתי בעיני".

ת"א היא העיר עם הכי הרבה כלבים בישראל וחלק מהדירות בה קטנות מאוד. בתור מישהו שביקר בתל אביב וגם חש את האקלים, יש סוג כלב שהיית ממליץ לתל אביבים לגדל?

"הדבר הכי חשוב בשביל כלב, זה לא גודל הדירה בה הוא חי, זה באמת לא משנה. מה שכן משנה, זה מה התדירות שבה הוא יוצא החוצה לטיול. אם נשווה את זה לציפור מחמד, הבית הוא הכלוב של הכלב. הבית הופך עבורו לקטן בשלב שהוא צריך לפרוק אנרגיה, וזה לא משנה מה גודל הבית.

מבחינת אקלים, מזג האוויר מאוד חם לכלבים כמו האסקים ורועים גרמנים שראיתי המון בישראל. לכלבים עם שיער ארוך קשה במזג אוויר לעיתים, אבל הכלבים יכולים להסתגל למצב. בני האדם צריכים להוציא אותם החוצה בשלב שעומס החום יורד.

העצה שלי לישראלים עם כלבים פרוותיים - אתם צריכים להפוך להיות בני אדם של 5:00-4:00 בבוקר, כדי לעשות את הטיול הארוך כמו שצריך עם כלבכם בשעות שלא חם מדי, כי בכל שאר שעות היממה הוא ירבוץ בעיקר בתוך הבית".

אתה מלמד מיליוני אנשים מסביב לעולם על התנהגות של כלבים במשך השנים. צילמת סדרות, כתבת ספרים... מהיכן הידע שלך? מי היה המורה שלך?

"סבא שלי היה המורה שלי ולא היה לנו רק כלב אחד, היו לנו המון כלבים בחווה שגדלתי בה. גדלתי בלצפות בסבא שלי הולך ואחריו שורה של כלבים הולכים איתו יחד, בתור מסודר, בלי שום רצועה. ללמוד על טבע זה מאוד דומה ללמוד על דת, זה קורה בצורה מסוימת אם זה נמצא בסביבה שלך. ואתה לומד מהסביבה שלך על זה. הסביבה שלך אמורה לתת לך את הקוד האתי לגבי כל דבר.

אני גדלתי בסביבה מאוד שמרנית במקסיקו, היו לי אבא ואמא וסבתא וסבא. כולם סביבי אומנם לא הלכו לבית הספר, הם למדו מבית הספר של החיים. סביבה שכזו מאוד תלויה באינסטינקטים, עליהם נסמכתי המון. והסביבה שלי תמכה בהחלטות שלי לעבוד עם בעלי החיים שהיו סביבי. אם הייתי נולד בסביבה של דייגים, כנראה שהייתי דייג, שני הדברים שלמדתי מיד כשנולדתי והייתי מוקף בהם היו בעלי חיים וחקלאות.

התשוקה שלי הייתה תמיד לבעלי חיים, והחלום שלי במקור היה להיות בכלל וטרינר, אבל בגלל שהגעתי ממשפחה מעוטת יכולת ואמצעים, הם לא יכלו לשלוח אותי לבית הספר. אז חשבתי לעצמי, מה המקצוע הבא שהכי קרוב לזה שכן אוכל לעסוק בו? הייתי צופה בטלוויזיה ב'לאסי' וב'רין טין טין'. ותמיד חשבתי, שיום אחד כשאני אגדל אני אסע לאמריקה ואלמד מהם. לא היה לי מושג שאני אהיה זה שאלמד את אמריקה".

אם היית פוגש את סיזר בן ה-5 היום, מה היית מלמד אותו על כלבים שלא ידעת אז?

"כל מה שאני יודע היום על כלבים, ידעתי כבר אז. מה שלמדתי מאז, זה איך לגרום לך להבין את מה שאני יודע. למדתי לפרק את הידע שלי לגורמים, לקודד את מה שידעתי לעשות בצורה אינסטינקטיבית. אנשים יכולים להיות מאוד חכמים, אבל זה לא אומר שהם יודעים איך להתנהג עם בעל חיים, זה לא קשור לחוכמה דווקא". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר