אב בית-הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות (ההי"ל) שמונה לתפקיד לאחרונה, הגיש תביעת לשון הרע כנגד פעיל כלבני שפרסם ברשת הפייסבוק פוסטים שלדבריו פוגעים בשמו הטוב, וטוענים כי לכאורה בעבר הזניח והתעלל בכלבים.
התביעה מתנהלת בבית-משפט השלום בכפר-סבא. עו"ד בנימין קיסלר, שמכהן כיום כאב בית הדין של ההי"ל טען בכתב התביעה כי הדברים שיוחסו לו הם בדבר הוצאת לשון הרע, שהנתבע לא טרח לפנות אליו בטרם הפרסום על מנת לאמת את התוכן ולקבל את תגובתו וכי הדבר בעל פוטנציאל לגרום לו נזק רב בשל עיסוקו בתחום הכלבנות מזה שנים רבות, קיסלר תבע 142,446 שקלים פיצויים מהפעיל הנתבע, אלי בלומנפלד.
מנגד, הפעיל הנתבע טוען להגנתו כי כל אשר כתב אמת הוא. הפעיל אף צירף לכתב ההגנה שורה של מסמכים, תמונות וגזרי עיתונות שלטענתו מתעדים לכאורה תלונות על תנאי בעלי החיים שהיו ברשותו של אב בית הדין, תלונות על רעש רב וריח רע המגיעים מהמקום וכן סכסוך בינו לבית בעל הדירה שהוביל בסופו של דבר למעצרו בגין איומים והליך פינוי של רכושו ועשרות ששהו עמו באותו הבית.
על פי התביעה בלומנפלד פרסם פוסט וכן פוסט תגובה בקבוצת הפייסבוק "כלבנות מתועדת", המאגדת פעילי כלבנות בישראל, בסמוך למועד הבחירות לתפקיד הבכיר - אב בית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, בהם בין השאר טען: "מאוד מפליא שיו"ר ועדת הגידול שאמונה על שמירת תנאי גידול נאותים בבתי המגדלים ויו"ר ההי"ל נותנים את ידם וברכתם שלאחד התפקידים הכי בכירים בארגון יעמוד לבחירה אדם שמביתו הוחרמו בעבר כלבים כתוצאה מהזנחה פושעת...". עוד מצוין בכתב התביעה כי הכלבים, וכן יתר הרכוש אכן פונו ב-25 בפברואר 1999, אך בעקבות הליך פינוי שהפעיל בעל הנכס בעקבות אי תשלום דמי שכירות מצידו של קיסלר ולא משום טענות להתעללות או להזנחת בעלי החיים (שגם הושבו אליו לאחר מכן). על כך נסובה התביעה.
כתב ההגנה שהגיש בלומנפלד באמצעות באי-כוחו עו"ד בן ואדם קרפל חשף לכאורה את האירועים עליהם הסתמך בלומנפלד בפוסטים שפרסם: "חשוב להדגיש: התובע התעלל בבעלי חיים אין דרך אחרת לכנות זאת. בזהירות יאמר, כשהאדם - השופט – שישמש כמותב בעניין שבכותרת ייחשף לעדויות ולראיות המוכיחות את ההתעללות וההזנחה, יהא ברור שלא ניתן לגלות לכך אדישות. כל מי שטיפת רגש זורמת בעורקיו, יזיל דמעה על גורלם של הכלבים; אלו שנענשו כאשר נגזר עליהם להיות נתונים לחסדי התובע" נטען בכתב ההגנה.
עוד נטען כי: "'הפרסום' נושא התביעה, מייחס לתובע – עובדתית – עבר של התעללות והזנחה (שלדעת הנתבע היא פושעת), שכללה החרמת כלבים אומללים שהוחזקו בתנאים מחפירים במשך שנים; תוך עירוב רשויות אכיפת החוק. ומה מסתבר? הכול אמת ויציב. אכן, מבית התובע הוחרמו כלבים בשל הזנחה פושעת שאין אלא לכנותה התעללות; אכן, במבצע הפינוי והתפיסה התערבו רשויות אכיפת החוק, שוטרים, עורכי דין ואנשי המועצה; וצווי התפיסה אכן נתנו בידי בית-המשפט. ואכן, כל איש מקצוע שצפה בטיפול המזעזע (לשון המעטה) שהתובע בחר בעבור הכלבים, אמר בפה מלא שמדובר במקרה קשה ביותר של התעללות והזנחה פושעת של בעלי-חיים".
לכתב הגנתו של בלומנפלד צורפו נספחים המכילים מסמכים, גזרי עיתונות וצילומים מאותם אירועים לכאורה.
בנספחים לכתב ההגנה מובאות שורה של טענות מהווטרינר של המועצה, מארגון זכויות בעלי חיים ושכנים בנוגע לתנאי הכלבים שהוחזקו באותו הבית.
כך לדוגמה מובא מכתבו של ד"ר יחיאל מני, וטרינר המועצה המקומית אזור, בו דרש את פינוים של הכלבים מעו"ד קיסלר היות וה"תנאים בהם מחוזקים הכלבים, מנוגדים לחוק". עוד מובא העתק של פניית הווטרינר בנושא מאוקטובר 1999 למנהל הלשכה הווטרינרית ברחובות, שם כתב כי "לציין שהנ"ל החזיק את הכלבים בתנאים ירודים מאוד. צפיפות יתר, סירחון ולכלוך" עוד מצוין בפני כי "הכמות (של הכלבים י.א) הגדולה והמקום הקטן אינם מאפשרים החזקה נאותה".
נספח אחר מציין את פנייתה של הגברת אתי אלטמן מעמותת "תנו לחיות לחיות" לממונה על צער בעלי חיים במשרד איכות הסביבה מפברואר 1999 שם הלינה על תנאי האחזקה של הכלבים במקום: "לאחר תלונות רבות שהגיעו לעמותת תנו לחיות לחיות בדבר הדרך והמצב בו מוחזקים כלבים בחצרו של מר בני קיסלר". המשיכה אלטמן וכתבה: "ניתן לראות בקלות גם במבט מבחוץ כי המקום מוזנח בצורה קשה. טינופת ולכלוך מושלכים בשטח וסירחון מגיע מהכלבייה. כל אלה הינם סימנים להזנחה שאינה מתאימה לאחזקת בעלי חיים ומעלה סימני שאלה קשים מאוד לגבי ההיגיינה והתנאים הסניטריים שבמקום... אני מצפה ממערך ההגנה על בעלי חיים לפעול באופן מידי בנושא".
בכתב התשובה לכתב ההגנה הכחיש אב בית הדין את כל הנטען מולו וטען כי מדובר במידע לא רלוונטי ובניסיון להמשיך ולהוציא את דיבתו: "מהאמור לעיל... עולה שפינוי הכלבים מהנכס, כמו גם כל שאר הציוד, נובע אך ורק בשל סכסוך שבין התובע למשכיר ושאין בין פינוי זה לבין 'אדם שמביתו הוחרמו כלבים כתוצאה מהזנחה פושעת' דבר ושהפרסום הינו שקרי ובגדר הוצאת לשון הרע".
ההתאחדות הישראלית לכלבנות היא עמותה שפועלת למעלה מ-45 שנים; משמשת "עמותת-גג" ל-25 עמותות המרכזות את פעילות הכלבנים בארץ. תפקיד אב בית הדין משיק לתפקיד שופט הבורר בין היתר במצבי הזנחה והתעללות.
עו"ד סיון רובין-נווה, המתמחה בדיני בעלי חיים סיפרה לישראל היום כי "התובע מכהן כאב בית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, התפקיד הבכיר ביותר בעמותה אשר חרטה על דגלה להיות הסמן הימני ואות המצפן והמוסר של גידול ורביית כלבים בארץ. בכתב ההגנה ונספחיו עולות טענות מדאיגות וקשות".
"אב בית הדין אמור במסגרת תפקידו להכריע בתיקים הכוללים הוקעת מגדלים וסוחרים בכלבים ללא כל פיקוח מגופי ההתאחדות, בוודאי כאלו שמגדלים את כלביהם בתנאים מהסוג שנטען לגביהם בכתב ההגנה".
עו"S רובין-נווה הוסיפה ואמרה כי "התקופה בה התרחשו הדברים הייתה במהלך שנות ה-90, תקופה בה פעולות האכיפה מכוח חוק צער בעלי חיים – 1994 היו בחיתוליהן, מה גם שהתקנת תקנות החזקת בעלי החיים מכוח החוק הקובעות תנאי החזקה מינימאליים לחיות מחמד הותקנו רק בשנת 2009. משכך לא ניתן ללמוד מכך שלא נוהל הליך תפיסה של הכלבים או לא הוגש כתב אישום בעניין בזמנו, על השאלה האם במקום הייתה הזנחה או התעללות או לא".
מההתאחדות הישראלית לכלבנות נמסר בתגובה: "ההתאחדות הישראלית לכלבנות מהווה בית לכלבנים אוהבים כלבים, וככזו היא מתנגדת ומגנה כל פעילות מסוג התעללות ופגיעה בבעלי חיים. המתואר בכתבה מתייחס לאירועים שקרו לכאורה לפני למעלה מעשרים שנה. מאחר ובחרו הצדדים להתדיין בבית המשפט מוטב אם נמתין להכרעתו בסוגייה טרם נתייחס לטענות הצדדים".
מטעם משרד עורכי הדין בן קרפל ושות' המייצגים את הנתבע, בלומנפלד, נמסר: "מערכת הכלבנות המקצועית והמוסדרת (ובראשה ההי''ל) היא מערכת חשובה, איכותית וחיונית בעבור החדרת התרבות הכלבנית למדינת-ישראל; ובתוך-כך חיונית גם לקידום הפעילות למניעת התעללות בבעלי-חיים. כשזו נקודת המוצא, הרקע לתביעה מצער וכדי להבין זאת, אין צורך להוסיף על הכתוב בכתב ההגנה. אנו סבורים שהתובע שגה כשבחר להגיש תביעת לשון הרע כנגד מרשנו בנסיבות העניין".
עו"ד קיסלר מסר בתגובה: "1. הכלבים שלי מעולם לא הוזנחו, התייחסתי אליהם כאל בני משפחתי האהובים, והם זכו ליחס מיטבי - הן באהבה הרבה שהם קיבלו, הן במזון איכותי והן בטיפול וטרינרי, ככל שנדרש ולא חסכתי אגורה כדי להעניק להם את מלוא צרכיהם ואת כל הנדרש להם. אני מאחל לכלבים של הנתבע, פרקליטו, כמו גם לכל כלב אחר, שיזכו ליחס המיטבי לו זכו הכלבים שלי. לא בכדי רבים מהכלבים שבבעלותי ו/או מגידולי זכו בתארי אליפות יופי הן בארץ והן בחו"ל-לרבות שניים שזכו בתואר אלופי עולם, ארבעה בתואר אלופי אירופה ואליפות יופי של כ-20 מדינות באירופה. מעטים הכלבנים בארץ שכלביהם זכו בכל כך הרבה תארי יופי. כלבים 'מוזנחים' לא יכולים לזכות בכל כך הרבה תארים ואפילו לא בתואר אחד. רבים מהכלבים אף הגיעו לגיל מופלג לגזע וזכו לאיכות חיים מעולה, גם בזיקנתם.
2. כל הטענות שבכתב ההגנה ובמיוחד באשר להזנחת הכלבים והתעללות בהם אינם אלא הוצאת דיבה נוספת שנועדה להכפיש ולבזות אותי, על לא עוול בכפי, והן מוכחשות לחלוטין וככל הנראה מי שעומד מאחורי הפרסום השקרי והדיבתי הינו בעל אינטרס ומגמה המסוכסך איתי.
3. הנתבע משתמש בביהמ"ש כבמה להמשך ההשתלחות בי והוצאת דיבתי, משאין בפיו הגנה טובה כנגד תביעת הדיבה שהגשתי כנגדו, במסווה של הליכים משפטיים.
4. אף אחד מהכלבים שלי לא הוחרם אי פעם - לא בשל הזנחה ולא בשל כל סיבה אחרת - וכל טענה בדבר החרמה היא שקר במפגיע.
5. אף איש מקצוע לא טען אי פעם שמדובר במקרה קשה של התעללות והזנחה פושעת - פשיטא משלא הייתה כל התעללות ו/או הזנחה - כך שהמדובר בטענה חסרת שחר ושקרית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו