בזמן שגרה, במקלט הקופים הישראלי ביער בן שמן פועלים להצלת, שיקומן וחיזוקם של הקופים בישראל, אך מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, המקום הרחיב את פעילותו – וסייע גם לבעלי חיים נוספים לזכות במקום בטוח ובשיקום מיוחד אחרי הטראומה שהם עברו.
לדברי תמר פרדמן, מייסדת ומנכ"לית המקום, לאחר שפרצה המלחמה, התקבלו במקלט פניות רבות שביקשו להפנות אל המקום בעלי חיים שנמצאו במצוקה, לאחר שכמה מהם מצאו את עצמם ללא בבית, מבוהלים וחלקם אף פצועים בשל המתקפה על דרום וצפון הארץ – ובכך, נקלטו בשטחו יותר מ-100 בעלי חיים נוספים, מעבר לקופים שבמקום.
בין החיות הרבות שהועברו אל המקום מאז החלה המלחמה נמנים שישה יעלים, שהועברו אליו מפינת חי בכפר גלעדי שבצפון, ציפורים מכרם שלום שבדרום הארץ, ויענים ממזרח ירושלים שהוחרמו על ידי משמר הגבול כשהם כפותים ומצויים במצב קשה של הזנחה. מקיבוץ בארי הגיעו שני למורים שהוחזקו בפינת החי של הקיבוץ, וממקומות אחרים בארץ הגיעו עשרות תרנגולי הודו ועשרות ארנבים, חתולים וכלבים. "צוות המקלט חיפש עבורם בית חם, וכיום כולם מצאו בתים חדשים אחרי שעברו תהליך של שיקום והבראה", סיפרה ל"ישראל היום".
עוד ציינה פרדמן כי לצורך קליטת החיות בזמן המלחמה, פונו והוכשרו במקלט שטחים המיועדים לשיקום, שיצרו סביבה מותאמת עבורם. "כשהחלה המלחמה, מצאנו את עצמנו עם צוות שהצטמצם מאוד", אמרה, "עובדים רבים לא היו יכולים להגיע או שגויסו במילואים, ולכן החלטנו לפנות לעזרתם של מתנדבים. הייתה התגייסות נפלאה של אנשים שבאו לעזור בטיפול בקופים, ובעיקר בעבודה היומיומית שאורכת שעות בכל יום של הכנת מזון למאות הקופים שמתגוררים בשטח המקלט".
"התגייסות נפלאה". תמר פרדמן // צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי
כיצד הקופים מגיבים לאזעקות?
"לשמחתנו, הקופים לא הגיבו בצורה חריגה כל כך לאזעקות ולפיצוצים שנשמעו. כל עוד סביבת המחיה שלהם נשארת מוגנת ובטוחה, הם לא חשים בפחד יוצא דופן. רק ארתור, הכלב של המקלט, מאוד נלחץ, ודאגנו שלא יהיה לבד אף פעם בזמן אזעקות. כדי לא לקחת סיכון, נערכנו לאפשרות של נפילת טיל בשטח המקלט או ביער סביבו, בכך שתגברנו את צוות המקלט".
"נערכנו לקליטה הזו ושיקמנו את בעלי החיים, ונמשיך לעשות זאת", סיכמה פרדמן. "בחיות שלא הצלחנו למצוא להן בית נטפל באהבה עד סיומה של המלחמה, אז יוכלו לחזור לביתן".
