"אחריות גדולה על הכתפיים": המורים חוששים מפתיחת שנת לימודים שתיראה שונה לגמרי

השינויים המשמעותיים שילוו את פתיחת שנת הלימודים בשגרת הקורונה עלולים להשפיע לרעה על רף הלחץ בקרב התלמידים, ודאי הצעירים שבהם. אולם מי שחוששים לא פחות הם המורים ועובדי ההוראה, ובכללם אלו שיתחילו ללמד בפעם הראשונה.

חלק מהמורים (כיתות א'-ד') ילמדו רק בבתי הספר, אולם המורים של השכבות הבוגרות יותר (ה' ומעלה) יצטרכו ללמד בלמידה מקוונת מרחוק וגם בבית הספר לפחות יומיים בשבוע. בנוסף, חלקם הורים בעצמם לתלמידים במערכת החינוך, עניין שגורר חשש כפול ומאתגר הרבה יותר.

"אני מתרגשת מאוד, ולצד זאת חוששת מההתמודדות עם הקורונה", משתפת אורן שרבליס (26), שתיכנס בשנת הלימודים הקרובה לראשונה למערכת החינוך כמחנכת בכיתה א' של החינוך המיוחד, בבית הספר "יעלים" באילת. "החשש הכי גדול שלי הוא שיהיה סגר והלמידה תהפוך למידה מהבית - התלמידים ייפגעו. לצד זה, אני חוששת להידבק בקורונה משום ששנת הלימודים תביא איתה חשיפה לילדים ולצוות בית הספר". אולם למרות החששות היא ממתינה נרגשת להגיע לכיתה. "יש לי על הכתפיים אחריות גדולה לשמור על ההנחיות גם בקרב התלמידים", היא מסבירה, "אם אחד מהם יחלה וידביק, ארגיש שיש לי חלק בזה ואולי הייתי יכולה למנוע זאת, למרות שזה לא באמת אפשרי", היא מציינת.

על פי ההנחיות יצטרכו המורים להסתובב עוטים מסיכה בהפסקות. "להסתובב עם מסיכה באילת זה לא דבר כיף, זו סכנה בפני עצמה", אומרת בצחוק המורה אורן ומוסיפה: "נמלא אחר ההנחיות, למזלנו הקיץ עוד רגע נגמר". השנה תחל שרבליס את הסטאז' שלה בלימודי התואר הראשון בחינוך מיוחד דרך קמפוס מכללת לוינסקי לחינוך באילת, ולדבריה, כבר כתלמידת תיכון החליטה על קריירה בהוראה: "כילדה עם לקויות למידה הרגשתי שמערכת החינוך ויתרה עלי, ולכן הגעתי כדי לעשות שינוי. ההחלטה על מקצוע ההוראה הגיעה מתוך שליחות ורצון לשנות את החוויה לתלמידים אחרים".

חוסר במענה רגשי

ד"ר תמי ראובני, ראשת מחלקת ההוראה במכללת לוינסקי לחינוך, מסבירה מדוע ההוראה בתקופת הקורונה מביאה איתה חששות רבים שאנשי חינוך לא התמודדו איתם. "יש קושי בהוראה מרחוק כאשר תלמידים מחשיכים את המסכים בשיעורי הזום. המורים גם יצטרכו לתת מענה רגשי וחברתי לנוכח המצוקות הנובעות ממיעוט מפגשים חברתיים. בנוסף, יום ההוראה בעידן החדש הוא ארוך ומורכב יותר, ומחייב עבודה מערכתית עם כמה גורמים על מנת לתת מענה לתלמידים".

במערכת החינוך מועסקים כ־200 אלף עובדי הוראה עם רוב נשי, ומדי שנה מצטרפים בממוצע כעשרת אלפים מורים ומורות חדשים. אחד מהם הוא נחשון מאיר (28) שיתחיל לחנך כיתה ז' וללמד לשון וספרות בתיכון אמי"ת חברה ומשפט כפר בתיה, ברעננה. לדבריו, הוא מוטרד מהלמידה מרחוק: "באתי להיות מורה ומחנך ועכשיו אני הופך לאיש טכנולוגיה, שצריך להפעיל תוכנות למידה. אני קצת טכנופוב, אין לי חוש טבעי לטכנולוגיה - ולכן יש חשש. זה מצריך ממני לשאול המון שאלות - יש דברים שגם כמורה אני עדיין לא יודע. עם זאת, אני מתכוון לעבוד קשה כדי ללמוד את הדברים שקשורים למחשבים".

"ההכנה - ברגע האמת"

לדבריו, חשש נוסף הוא חוסר היכולת לפתח קשר אישי עם התלמידים: "אלו תלמידים שעולים בפעם הראשונה לחטיבה, וכשאין מפגש פנים אל פנים החשש הוא שהם 'ילכו לאיבוד' ושיהיה קשה להפיח בהם מוטיבציה. כבר שבועות שאנחנו יוצרים איתם קשר טלפוני, כדי לבסס היכרות. עם זאת, אני חושב שהלמידה מרחוק תשנה את הדינמיקה של יחסי מורה־תלמיד. בעיית המשמעת הופכת ללא רלוונטית - התלמידים מפריעים פחות, והמורה יכול להפוך פחות סמכותי ולהתמקד יותר בלמידה עצמה". מאיר מוסיף שהוא מאוד מתרגש, "אני חולם להיות מחנך הרבה שנים, אבל לא חלמתי שהשנה הראשונה שלי תיראה ככה".

עוד בנושא:

בגרויות בלי מסכות, הטיולים חוזרים

מי בראש ומי בתחתית? פורסמו נתוני הבגרויות

פחות תשלומים להורים, יותר הוצאות

גם ענבל גוטנטג (24) שתחל השנה ללמד תקשורת באולפנית אמונה אלישבע בפרדס חנה, מספרת בכנות על החששות: "זה אתגר גדול, עוד לפני שאני הופכת למורה בפעם הראשונה אצטרך להיות מורה וירטואלית. התלמידות עדיין לא מכירות אותי ויצטרכו להכיר אותי דרך מסך. יש חוסר ודאות שכולנו נמצאים בו, וזה משליך גם על הדברים הכי קטנים, למשל, המעבר לבית החדש שבו האינטרנט עדיין מקרטע. בנוסף, אני אמא לתינוק שייכנס לראשונה למעון, ויש את החשש אם חלילה הצוות במעון יצטרך להיכנס לבידוד והוא יצטרך להישאר בבית. אני יודעת שאעשה את כל המאמצים כדי שזה לא יפגע בהוראה שלי עם התלמידים".

עבור ענבל מדובר בסגירת מעגל של ממש: בעוד פחות משבוע היא תתחיל ללמד בבית הספר שבו למדה כתלמידה. "אמנם עברו שש שנים מאז שסיימתי ללמוד וחלק מהצוות כבר יצא לפנסיה והתחלף, אבל מורות ומחנכות שלי עדיין מלמדות, הן זכורות לי לטובה וכעת הן יהיו הקולגות שלי. זו חוויה מיוחדת ומרגשת".

מזל ברסאו (25) שסיימה ללמוד במכללת אפרתה ותלמד השנה בכיתה ט' באולפנה בניצן, מוסיפה: "אני מרגישה שכמה שלא אתכונן ללמידה מרחוק - ההכנה האמיתית תהיה ברגע האמת. במכללה למדנו על הטכנולוגיה והמחשוב ככלי שרצוי להכניס ללמידה, אך רק כתוספת לשיעור פרונטלי. לא חשבתי שאצטרך ללמד מרחוק באופן מלא". ברסאו מסכמת כי "אני מאמינה שזאת יכולה להיות למידה יעילה ומשמעותית לא פחות מלמידה פרונטלית. מאתגר לצאת מהקופסה של הלמידה שאליה היינו רגילים עד היום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו