פקיעין, אריאל, חורפיש וקריית עקרון בראש, ירושלים ובני ברק הרחק מאחור: משרד החינוך פירסם הבוקר (רביעי) את נתוני הזכאות לבגרות לשנת 2019 (תשע"ט) על פי יישובים, תקופת טרום הקורונה. מהנתונים עולה כי הערים הגדולות יותר, המבוססות והחזקות - הן אלו שנמצאות בראש הרשימה של הזכאות לתעודת הבגרות.
לנתוני התמונה החינוכית >>
ברמת השרון, בשוהם (דירוג חברתי־כלכלי 9) ובגבעתיים (דירוג 8) עומד שיעור הזכאות לבגרות על כ־94%. במודיעין־מכבים־רעות וברמת גן (דירוג 8) עומד שיעור הזכאות על כ־92%. עם זאת, בולטות לטובה גם הערים אריאל עם 97.7% זכאות לבגרות ומעלה אדומים עם 93.7% זכאות לבגרות - שתיהן ערים בדירוג חברתי־כלכלי 6.
הממוצע הארצי יציב.
ככלל, השיעור הארצי של הזכאות לבגרות ב־2019 עמד על 69.7%. למעשה, במשך שנים משרד החינוך לא הצליח לשפר את הישגי תלמידי ישראל, ושיעור הזכאות לבגרות נותר יציב.
עוד ברשימת הערים המובילות ניתן למצוא את קריית עקרון (96.6%); גבעת שמואל (96.5%); ובית ג'ן, שלאורך שנים מככבת בראש, עם 96.2% זכאות לבגרות. בראש הרשימה ניצבת אמנם פקיעין עם שיעור זכאות של 98.7% זכאות לבגרות, אך מדובר ביישוב קטן שמספר תושביו לא עולה על 6,000 איש.
נתונים עגומים הרבה יותר נמצאים מהצד השני של הטבלה, ערים שבהן שיעור הזכאות לבגרות הוא נמוך. מרבית הערים האלה הן ערים חרדיות כמו מודיעין עילית (4.7% זכאות לבגרות); בני ברק (9% זכאות לבגרות); וביתר עילית (16% זכאות לבגרות).
כמו כן, באופקים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 47% ובחצור הגלילית על 37%. חשוב לציין, שיעור הזכאות לבגרות מתייחס לתלמידים שמלכתחילה לומדים בבתי ספר שמגישים בהם לבגרות, כך שתלמידים באותו יישוב שלא לומדים בשום מסגרת או לומדים בבית ספר שלא ניגשים בו לבגרות, אינם משפיעים על שיעור הזכאות.
עוד בחינוך
הסתגלות קצרה וצמצום חומר הלימוד: כך תיפתח שנת הלימודים תשפ"א
כך נערכת מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים הבאה
המדריך להורה המבולבל: כל הפרטים והכללים בחזרה למוסדות החינוך
שבוע בלי לימודים עולה 2.6 מיליארד שקל
"הרקע הסוציו־אקונומי שממנו מגיעים התלמידים ממשיך להרחיב את הפערים בהישגים הלימודיים בין ילדי וילדות ישראל, הנערים והנערות", מציין נמרוד דותן, מנכ"ל עמותת "חינוך לפסגות" שפועלת לצמצום פערים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
הוא מציין כי "השפעת נגיף הקורונה על הלמידה צפויה להרחיב את הפערים בהישגי התלמידים בין המרכז לפריפריה, ואנחנו נראה זאת רק בעוד שנה. חלק מהתלמידים הפסיקו הלכה למעשה את הלמידה בחודש מארס, כיוון שלא היה ברשותם אמצעי קצה ללמידה מקוונת. ייתכן שאת ההשלכות נראה רק בעוד כמה שנים".
דותן מוסיף כי "משרד החינוך, יחד עם הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית, צריכים לפעול למימוש מדיניות תקצוב דיפרנציאלי שלפיה יושקעו יותר משאבים בתשתיות ובלמידה של התלמידים והתלמידות בקרב האוכלוסייה המוחלשת".
עוד מתברר, כי לגודל הרשות יש השפעה מכרעת - בעוד ביישובים קטנים קל יותר לעשות שינוי (יש תיכונים בודדים בלבד ומספר תלמידים מצומצם), ביישובים הגדולים מדובר בעשרות אלפי תלמידים ועשרות מוסדות לימוד, והמערכת מסורבלת יותר.
74 אחוזי זכאות בת"א־יפו
כך, למשל, בירושלים, עם מספר התלמידים הגבוה ביותר, עומד שיעור הזכאות על כ־50% בלבד, בתל אביב־יפו, שם יש שכונות מכמה רמות סוציו־אקונומיות, הזכאות לבגרות היא במקום טוב באמצע, ועומד על 74% (מעל הממוצע הארצי). באר שבע רושמת נתון יפה, של כמעט 80% זכאות לבגרות, בראשון לציון - כ־83% זכאות לבגרות, ומעל כל הערים הגדולות - רחובות עם 84.3%.
כאמור, הנתונים שפורסמו שייכים לתשע"ט, ורק בעוד כמה חודשים יהיו במשרד החינוך את הנתונים המלאים של תש"ף - השנה שבה הקורונה שינתה את לוח הבגרויות.
בשנה זו כל תלמיד ניגש לחמש בחינות בגרות בלבד. גם שנת הלימודים הקרובה, תשפ"א, מטרידה את אנשי המקצוע שחוששים מירידה בזכאות לבגרות ובציונים. על פי המתווה בתשפ"א כל תלמיד ייבחן בשש בחינות בגרות.
"מצד אחד, הלמידה בזמן הקורונה היא קשה ליותר תלמידים, ומצד שני נתנו הקלות. לכן יכול להיות שיהיה קיזוז עם תנאי הלמידה הקשים ובעתיד לא בהכרח נראה ירידה באחוזי הזכאות או בהישגים, ולא שינוי דרסטי בדירוג הערים", אומר ד"ר דוד נצר, ראש תוכנית ההכשרה להוראה בבית הספר העל־יסודי במכללת אורנים.
לדבריו, "חייבים ללמד את המורים ללמד באופן אפקטיבי בתנאים המשתנים. ההתאמה הזו היא המשימה החשובה של מערכת החינוך כולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו