בית המשפט העליון, כינה את התופעה הזו "מכת מדינה" ו"תוספת לעשרת המכות". זה לא קשור לקורונה וגם לא לחג הפסח – מדובר על תופעת הבניה הבלתי חוקית ברחבי ישראל, הכוללת בניה של מאות אלפי מבנים לא חוקיים, בעיקר באיזור הגליל ובמרחבי הנגב.
האנרכיה תחזור לתחום הבנייה? // צילום: תנועת רגבים
חוק התכנון והבניה, על פיו עובדים מוסדות התכנון בישראל, אמור להבטיח את עתידה של המדינה בתחום הבניה ושמירת הקרקע, במתן שירותים הנדרשים לאורח חיים מודרני במאה ה-21, כמו כבישים, תשתיות, תחבורה ציבורית, פארקים ושטחי ציבור.
עברייני בניה שצפצפו על החוק ובנו בניגוד לתכניות, הורידו לטמיון תכניות בינוי ביישובים וערים, שאמורים לתת מענה מספק לצרכי דיור ומגורים עבור אוכלוסיית ישראל שהולכת וגדלה.
עד לפני שנתיים, הבעיה הגדולה של חוק התכנון והבניה, היתה העובדה כי הוא היה כמעט נטול שיניים. תהליכי האכיפה סבלו מסרבול וחוסר יעילות. הקנסות כנגד עברייני הבניה היו זעירים, וההליכים השיפוטיים נמשכו שנים ארוכות. עד שהם הסתיימו, אם בכלל, גורמי האכיפה כבר היו עסוקים בניסיון לבלום בניה חדשה, והמבנים נותרו על תילם. באופן טבעי, הרווח המיידי לעברייני הבניה נתן רוח גבית להמשך התופעה.
החוק שאושר בכנסת ב-2017 הגדיר מחדש את צורת האכיפה // צילום: תנועת רגבים
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה (המוכר יותר בשמו 'חוק קמיניץ'), הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר ליכולתה של המדינה לקחת על עצמה טיפול יסודי בבעיה עמוקה, ולהתמודד איתה בצורה מערכתית. בשנת 2016 הבינה ממשלת ישראל כי החוק הקיים פשוט לא עושה את העבודה, ומינתה צוות מומחים בראשותו של ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לגבש המלצות חדשות לסעיפי העונשין של החוק.
החוק שאושר בכנסת בשנת 2017, לאחר הליך חקיקה איטי ויסודי, הגדיר מחדש את צורת האכיפה, ככזו שתהפוך את עבריינות הבניה לבלתי משתלמת - בעיקר בזכות היכולת להטיל קנסות מנהליים בלי צורך להזדקק להליך משפטי, ובהגדלה ניכרת של סכומי הקנסות.
על פי נתונים רשמיים שהציג שר המשפטים אמיר אוחנה לפני מספר חודשים בכנסת, בשנה וחצי האחרונות - מאז כניסת תיקון החוק לתוקף - חלה ירידה של קרוב ל-50 אחוזים בהיקף התחלות הבנייה הבלתי חוקית ברחבי הארץ.
בשנה האחרונה, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת שניסו בזמנו למנוע את אישור החוק, הודיעו כי ביטול חוק קמיניץ מהווה את התנאי הראשון מצידם לכל שיתוף פעולה פוליטי. גם חלק מהחקלאים הצטרפו לדרישה לבטל את החוק, בשל האכיפה כנגד שימושים מסחריים ותעשייתים בקרקע שהוקצתה לחקלאות.
כעת, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, ישנם סימנים המלמדים על כוונה של שתי המפלגות לבטל את החוק, דבר שיחזיר עד מהרה לשטח את האנרכיה בתחום הבניה.
מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים שליוותה את הליך החקיקה, אומר כי ביטול החוק יהווה בכיה לדורות. "היקף הנזק שנגרם לכלל אזרחי ישראל בשל הבניה הבלתי חוקית, גדול הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. אין מי שלא מבין כיצד כבישים ותשתיות הולמות, מהווים צורך קריטי לפיתוח הכלכלה ולהקטנת המרחק בין המרכז לפריפריה. עם זאת, המשך סלילתו של כביש 6 דרום, מתעכב ממושכות בשל בניה בלתי חוקית על תוואי הכביש. היכולת ליישם את התכנית להקמת מסילת רכבת נוספת מאיזור המרכז צפונה נתונה בספק, בשל בניה על תוואי המסילה", אומר דויטש.
"ביטול החוק עלול לגרום לוויתור על היכולת לתכנון לטווח ארוך" // צילום: תנועת רגבים
"כולנו נהנים מהבטיחות שמספקים לנו חוקי התנועה, אך פחות אוהבים את החלק בו אנו מקבלים דו"ח משוטר במקרה שעברנו על החוק בעצמנו. באותה מידה, ללא יישום של חלק האכיפה בחוק התכנון והבניה, הרי שבעוד עשרות בודדות של שנים מהיום, תתקשה המדינה לספק לכלל אזרחיה כמות מספקת של קרקעות לצרכי ציבור, בניה, וחקלאות. המגזר הערבי, הוא הנפגע העיקרי מהכאוס בתחום הבניה, שלא מאפשר תכנון, בניה והקמת כבישים. כל בר דעת מבין שזה רק ילך ויחריף".
"ביטול החוק, עלול לגרום לא רק לוויתור מודע על עתידה הפיזי של מדינת ישראל, ועל היכולת שלה לקיים תכנון ארוך טווח, אלא גם מתן פרס לעבריינות", הוא אומר לסיום. "כל פגישה עם הצד הנוקשה של החוק אינו נעים, אך אם אכיפת חוק התכנון והבניה תבוטל בלחצם של אלו שעברו על החוק, קצרה הדרך לפגיעה בחוקים נוספים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
