משבר האקלים: למה זה צריך להטריד את חברות הביטוח ואתכם?

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את יעל איפרגן גיני, מנכ"לית  SDGIsrael, לשיחה על חשיבות יעדי הפיתוח בר קיימא והשפעתם על העולם העסקי והביטוחי. השתיים דיברו על הצורך בהסטת השקעות של חברות הביטוח למיזמים ותשתיות שמקדמים קיימות, ועל הדרכים שבהן מתמודדים ברחבי העולם עם נזקי האקלים ההולכים ומחמירים.

SDG – Sustainable Development Goals  (יעדים לפיתוח בר קיימא) הם 17 יעדים שהוגדרו על ידי המדינות החברות באו"ם בשנת 2015, מתוך מטרה להתמודד עם האתגרים המרכזיים של האנושות. היעדים מכסים תחומים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, ומשקפים גישה הוליסטית שמבינה כי האתגרים הללו קשורים זה בזה ולכן דורשים טיפול משולב ואינטגרטיבי.

ככל שמשבר האקלים מחריף והשלכותיו מתרחבות, שוקי ביטוח הרכוש ניצבים בפני אתגרים חסרי תקדים. אירועי אקלים קיצוניים מביאים לעלייה חדה בתביעות הביטוח ובהוצאות הכיסוי, מה שמעלה את הסיכון הפיננסי לחברות הביטוח. בתגובה, הפרמיות עולות עבור כולם, עד כדי כך שהן הופכות בלתי כדאיות – הן לחברות הביטוח והן לצרכנים.

משבר האקלים אמנם אמור להטריד את כלל מקבלי ההחלטות מבלי יוצא מן הכלל, אבל בסופו של דבר הפוליטיקה נמצאת גם כאן. חברות וחוקרים רבים עומלים על כלים ופיתוחים שיעזרו להקל על נזקי האקלים, אך כדי לשכנע את אלו היושבים בראש שאלו האמצעים הנכונים ביותר הם צריכים להשתמש בשפה הנכונה.

בצל המלחמה, הטמעת טכנולוגיות ברות קיימא הפכה לאתגר משמעותי עוד יותר. המפתחים נדרשים להשתמש בשפה שתבהיר למקבלי ההחלטות שביטחון אקלימי הוא הרבה מעבר לאג’נדה – הוא קריטי לשלל תחומים. למשל, בתחום הביטחון האנרגטי, קידום טכנולוגיות לאנרגיות מתחדשות הופך חיוני מתמיד. די בפגיעת טיל אחת במאגר אנרגיה מרכזי כדי לשתק את כל משק האנרגיה בישראל, בעוד פתרונות מבוזרים לאנרגיה מתחדשת יכולים להבטיח יציבות, גמישות וביטחון לאומי.

"אנחנו צריכים לחשוב על פתרונות בצורה ברת קיימא", מסבירה מנכ"לית SDGIsrael, יעל איפרגן גיני, "איך אנחנו לא מכלים את המשאבים שלנו וחושבים על דור העתיד, ועל הדרך מייצרים חוסן פנימי. זה גם יעזור לסטארט-אפים, שהולכים אחר כך למדינות אחרות ושואלים אותם למה זה לא קורה בישראל? אנחנו חייבים לעזור להם להטמיע את הטכנולוגיות שהם מציעים".

וכיצד חברות הביטוח משתלבות בתמונה? “משבר האקלים יוצר אסקלציה לכל הבעיות הסביבתיות והחברתיות שאנחנו מכירים”, מסבירה יעל איפרגן גיני. “בעבר היינו רואים טורנדו פעם בכמה עשורים, והיום זה קורה אחת לכמה שנים. חברות הביטוח מתקשות להתמודד עם הנזקים של אסונות כאלה, ובישראל זה בא לידי ביטוי בעיקר בתחום החקלאות, שסופגת את ההשלכות של ההתחממות הגלובלית".

בעבר, חברות הביטוח הצליחו להיערך לאירועים כאלה, אך כיום מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. כתוצאה מכך, מחירי הפרמיות עולים. “בשלב מסוים החקלאים יחשבו שזה לא משתלם להם לעשות ביטוח, וזאת כבר בעיה מערכתית”, מוסיפה גיני.

מעבר לכך, חלק גדול מהשקעות חברות הביטוח עדיין מופנה לתעשיות מזהמות כמו דלקים פוסיליים, שמחריפות את משבר האקלים – ובכך הן למעשה פוגעות בעצמן. “אחד הרעיונות המרכזיים של SDG הוא להסית את ההשקעות הללו למיזמים של פיתוח בר קיימא: אנרגיות מתחדשות, מערכות מזון מקיימות, ופרויקטים שמחזקים את העמידות של התעשייה והחברה כולה”.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה