ההשפעה הכלכלית של מתקפות ה-7 באוקטובר

הטלטלה הכלכלית האחרונה בעקבות מתקפות הטרור ב-7 באוקטובר הותירה רבים מהפרטים והעסקים בישראל מתמודדים עם חוסר יציבות פיננסית. עם עלייה בבקשות לחדלות פירעון לפני ואחרי הסכסוך, יש צורך גובר להבין מתי כניסה להליכי חדלות פירעון היא מתאימה

עו"ד אסף בן חור. צילום: סטודיו תומאס

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

מאמר זה חוקר את ההשפעה של המשבר על הבריאות הפיננסית, את האפשרויות השונות של חדלות פירעון הזמינות, ואת ההשלכות הפוטנציאליות של כל מסלול. באמצעות בחינת היבטים אלה, המאמר מטרתו לספק הדרכה לקבלת החלטות מושכלות במהלך תקופות מאתגרות אלה.

מתקפות הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה "חרבות ברזל" שבאה בעקבותיהן ערערו משמעותית את הכלכלה הישראלית. עסקים, במיוחד בענפי האירוח והבידור, צמצמו את פעילותם או נסגרו לחלוטין. עובדים מתמודדים עם חופשה ללא תשלום או גיוס צבאי, מה שמשבש את הפעילות הכלכלית הרגילה. הבנקים צופים עלייה בפשיטות רגל בקרב עסקים קטנים, כפי שמעידה העלייה המשמעותית בהפרשות להפסדי אשראי. מתח כלכלי זה מצטרף לקשיים הפיננסיים שנחוו במהלך השנה האחרונה, מה שמוביל אנשים וחברות רבים לשקול חדלות פירעון בעודם מתמודדים עם חובות גדלים והכנסה מופחתת.

הבנת חדלות פירעון

חדלות פירעון מתרחשת כאשר אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות החוב שלהם בזמן. למעשה, זה אומר שהסכום הכולל של החוב עולה על ערך הנכסים הנמצאים בבעלותם. מצב פיננסי זה יכול לנבוע מגורמים שונים, כגון ניהול תזרים מזומנים לקוי, האטה כלכלית בלתי צפויה, או הפרעות פיננסיות משמעותיות כמו התקפות ה-7 באוקטובר האחרונות. עבור עסקים ואנשים פרטיים, חדלות פירעון אינה רק עניין של חובות; היא מסמנת חוסר יציבות פיננסית עמוק יותר שדורש פעולה מיידית ואסטרטגית כדי למנוע הידרדרות כלכלית נוספת והשלכות משפטיות פוטנציאליות.

אפשרויות להתמודדות עם חדלות פירעון

בעת התמודדות עם חדלות פירעון, ליחידים ולעסקים יש שתי דרכים עיקריות לשקול.

הסדר חוב עם נושים

אפשרות אחת היא להגיע להסדר חוב עם הנושים. דרך זו כרוכה במשא ומתן עם הנושים כדי לארגן מחדש ואולי אף להפחית את החוב. היתרון הוא שהיא מאפשרת לחייב לשמור על שליטה בנכסיו ובפעילותו. התהליך בדרך כלל קצר יותר ופחות פומבי מאשר הליכי חדלות פירעון מלאים, והוא לרוב כולל עיכוב זמני בפעולות גבייה, מה שמספק מרחב נשימה מסוים.

 

הליכי חדלות פירעון מלאים

לחלופין, כניסה להליכי חדלות פירעון מלאים - שבעבר נקראו פשיטת רגל או פירוק - משמעותה תהליך משפטי מקיף שבו בית המשפט נכנס לניהול נכסי החייב. דרך זו יכולה להיות ארוכה ומורכבת אך מציעה הגנות משפטיות מסוימות שעשויות שלא להיות זמינות בהסדרי חוב. למשל, בית המשפט יכול להתערב בחוזים שכבר אינם מועילים, מה שעשוי לסייע בהתאוששות הפיננסית של החייב.

 

בחירת האפשרות הנכונה תלויה בנסיבות הספציפיות ודורשת הערכה זהירה

תיקונים משפטיים והשלכותיהם

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק בשנת 2018, מתמקד בשיקום ישויות חדלות פירעון במקום בפירוקן. בשנת 2021, הוצג תיקון מס' 4 בתגובה להשפעה הכלכלית של COVID-19. תיקון זה מאפשר לחברות לשמור על שליטה ניהולית תוך ניהול משא ומתן על הסדרי חוב, ומספק "תקופה שקטה" באמצעות הקפאת הליכים. גישה היברידית זו משלבת אלמנטים של תהליכים בבית המשפט ומחוצה לו, במטרה לאפשר התאוששות חלקה יותר. עם זאת, כניסה לתהליך זה דורשת הצגת מימון ביניים ותוכנית הסדר ברורה, מה שמדגיש את מורכבותו ואת הצורך בשיקול דעת זהיר מצד העסקים

נזקים פוטנציאליים מחדלות פירעון

כניסה להליכי חדלות פירעון עלולה להוביל להשלכות משמעותיות לטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר, יחידים עלולים להתמודד עם הגבלות כגון איסורי נסיעה, סימון כלקוחות מוגבלים מיוחדים, ואובדן גישה לכרטיסי אשראי ושיקים. חופש הפעולה הכלכלי שלהם מוגבל באופן חמור, כאשר השליטה מועברת לידי נאמן. עבור תאגידים, סמכויות נושאי המשרה מועברות לידי הנאמן, מה שמשפיע על השליטה התפעולית שלהם. השפעות ארוכות טווח כוללות פגיעה בהיסטוריית האשראי, מה שמקשה על קבלת אשראי עתידי וביצוע עסקאות. הסטיגמה של חדלות פירעון עלולה גם לפגוע במאמצי השיקום האישיים והמקצועיים.

מסקנות והמלצות

הליכי חדלות פירעון צריכים להיות המוצא האחרון. חשוב לבחון תחילה הסדרי חובות והסדרים פיננסיים אחרים. הבנת האפשרויות המשפטיות וההשפעות הפוטנציאליות יכולה לסייע ליחידים ולעסקים לקבל החלטות מושכלות. תמיד כדאי לשקול ייעוץ מקצועי כדי לנווט ביעילות בתקופות מאתגרות אלה.

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

כדאי להכיר