בשיתוף עמותת ידידי מד"א בישראל
"כמו לכולנו במדינת ישראל בשבעה באוקטובר, גם למד"א לא ניתנה התראה מקדימה לירי.
העובדה שהירי התחיל ללא מידע מוקדם, בשילוב עם כמות הרקטות והטילים שנורו והירי לטווחים ארוכים, גרמו לי להבין כי מדובר באירוע חריג ובסדר גודל שונה.
אחת מהאפשרויות שהעליתי בדעתי באותו רגע היתה כי הירי הנרחב הוא למעשה פעולת הסחה להתקפה של חיזבאללה מהגבול הצפוני", כך חושף רמ"ג אלי בין, מנכ"ל מד"א, בפתח ראיון מיוחד עמו לציון שנה לאירועי השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל".
בין ממשיך ונזכר באירועי אותו יום נורא.
"סמוך לשעה 06:45 התקבל דיווח בקשר מאחד מהמפקדים הבכירים שלנו, שמתגורר ביד מרדכי, על חדירת טרקטורונים מעופפים לגזרה ועל קולות ירי מנשק קל.
מאותו רגע הדיווחים החלו לזרום ללא הפסקה לאורך כל היום, ובסמוך לשעה 07:00 בבוקר התקבל דיווח נוסף במוקד 101 המבצעי של מד"א על כך שמחבלים ירו על אמבולנס מד"א בכניסה לשדרות ואחד מאנשי הצוות נפגע באופן קשה. מאחר שהמחבלים נכנסו בא־ מצעות טנדרים לתוך העיר, צוות האמבולנס מילט את עצמו לביתו של אחד הפראמדיקים. בשלב זה כבר הב־ נתי שאנו נמצאים באירוע שכמותו לא חווינו מעולם".
פינוי פצועים ותרומות דם חסרות תקדים
דקות אחר כך צוותי מד"א בשטח החלו לדווח על אירועים נוספים של ירי מחבלים על ניידת טיפול נמרץ של מד"א בצומת אורים ופציעה של אחד מאנשי הצוות, ואירוע נוסף של ירי על אמבולנס באופקים, שממנו נהרג נהג האמבולנס של מד"א, החובש הבכיר אהרון חיימוב ז"ל. עם קבלת הדיווחים הראשוניים התבהר למנכ"ל בין כי עליו להגן על הפצועים ועל צוותי מד"א במשימתם ולכן הוא הנחה להעביר באופן מיידי אמבולנסים ממוגני ירי מגזרת יהודה ושומרון לגזרת העוטף.
"בהתאם להערכת המצב של גורמי הביטחון טרם המלחמה, מד"א החזיק אמבולנסים ממוגני ירי בגזרת יהודה ושומרון ואמבולנס אחד נוסף בשדרות.
בשמחת תורה העברנו מחצית מכמות האמבולנסים הממוגנים לעוטף עזה, והם אלו שאיפשרו לנו לפנות נפגעים תחת אש", מעיד בין. בהמשך התקבלו במד"א דיווחים מאנשי הצוות של מד"א בקיבוצים בכל גזרת העוטף שלפיהם הם מט־ פלים בנפגעים בשעה שמחבלי חמאס נמצאים בשטח היישוב. במפלסים, סעד, בארי, כיסופים, רעים, נווה ועוד טיפלו צוותי מד"א בנפגעים תוך שהם ממלטים את עצמם או נצורים ותחת סכנת חיים. "צוות מד"א ביישוב נווה היה נצור במשך למעלה מ–24 שעות בבית הכנסת ביישוב, תוך שהוא מעניק טיפול לפצועים קשה בשעה שסביבו מתנהל קרב מול המחבלים", מספר בין.
"רבים נחשפו גם לסיפורה של עמית מן ז"ל, פראמדיקית מד"א שנרצחה בבארי לאחר שעות ארוכות שבהן טיפלה בפצועים במרפאה בקיבוץ. בבארי נרצח גם מתנדב מד"א אביה חצרוני ז"ל ומישל ניסנבאום ז"ל נרצח בדרכו משדרות. מתנדבי מד"א ליאור רודאיף ז"ל מניר יצחק, דולב יהוד ז"ל ורונן-טומי אנגל ז"ל מניר עוז נרצחו גם הם תוך כדי מילוי תפקידם", הוא משתף בכאב.
בבליל כל האירועים הקשים התבהרה לבין התמונה המצמררת שלפיה אנשי הצוות והאמבולנסים של מגן דוד אדום, אנשי רפואה המוגנים תחת החוק הבינלאומי, הפכו למטרות לחיות החמאס. אם לא די בכך הוא גילה בהמשך כי מחבלי חמאס הגיעו עד לשער תחנת מד"א שדרות, עם מפה מסומנת והוראות כתובות להשתלט על התחנה. רק בדרך נס נמנעו כניסתם לתחנה ופגיעה באנשי הצוות ששהו בה באותה העת. מתוך הבנה כי הצירים לעוטף חסומים הנחתה הנהלת הארגון את הצוותים שיצאו מתחנות מד"א לפתוח נקודות טיפול ראשוניות בצירים הראשיים שאליהם הגיעו הנפגעים. במשך שעות ארוכות פעלו צוותי מד"א בנקודות אלו והעניקו טיפול לנפגעים, פעמים רבות תחת ירי בלתי פוסק של טילים, רקטות וירי מחבלים ותוך סיכון חיים ממשי. יתר על כן, בערים שאליהן חדרו המחבלים הקימה מד"א מעין בית חולים שדה בתוך תחנות מד"א ובתיאום וסיוע משטרת ישראל קלטו אנשיה נפגעים בתוך התחנה. "מרגע שהוברר כי יישובים בעוטף נצורים וכי לא ניתן יהיה לפנות נפגעים באמצעות אמבולנסים הפעלנו שני מסוקי מד"א נוספים בדרום, לצד מסוק מד"א המוצב באופן קבוע סמוך לבאר שבע", הוא מציין. "שלושת מסוקי מד"א ביצעו עשרות טיסות באותו יום, התקרבו לגבול ככל שגורמי הביטחון התירו זאת.
מבחינה ביטחונית ופינו חיילים, שוטרים ואזרחים פצועים. השימוש במסוקים איפשר לא רק פינוי נפגעים במהירות מאזורים מרוחקים, אלא אף הטסת ציוד רפואי נוסף לצוותים המטפלים בשטח. השימוש במסוקים הנוספים באותו יום היווה מכפיל כוח ובלעדיו היה פינוי הנפגעים מתארך באופן משמעותי עד כדי סיכון חייהם". כיצד התמודדתם עם הכמות העצומה של מנות דם שנדרשה לייצוב הפצועים? "בשלב מוקדם הערכנו כי מספר הנפגעים באירוע יהיה גדול וכתוצאה מכך בתי החולים וצה"ל יבקשו לספק להם כמות גדולה של מנות דם.
בשיחה שקיימתי פחות משעה לאחר תחילת האירוע עם פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם של מד"א, סוכם לצאת במבצע תרומות דם ארצי, כדי להעלות את רמת המלאי השוטפת ולהביאה לרמה הנדרשת בשעת חירום. באישור משרד הבריאות הנחיתי לפעול לקיצור תהליך התשאול, וכן לתת עדיפות לבעלי סוגי דם נדרשים על מנת שניתן יהיה לאסוף כמות גדולה של דם בזמן קצר.
ארגון ההתרמות היה אתגר בפני עצמו, שכן בכל היום נמשך ירי הטילים והרקטות, דבר שחייב אותנו לקיים את ההתרמות באזורים ממוגנים". מבצע התרמות הדם אכן הוכיח את עצמו ובשבעה באוקטובר וביומיים אחרי אסף מד"א כ–13,000 מנות דם, מספר מנות שבשגרה נאסף במשך למעלה משבועיים.
כל מנות הדם הועברו לבנק הדם הלאומי החדש של מד"א ברמלה, בנק הדם הממוגן היחיד בעולם.
"כך בשעה שמדינת ישראל נזקקה לאלפי מנות דם שייבדקו ויאוחסנו באופן ממוגן, מד"א היה ערוך ומוכן", מתגאה בין.
הבטחת הרציפות התפקודית בתרחישי חירום
העיסוק המוגבר בחודשים האחרונים באפשרות של פתיחת חזית צפונית ואף מלחמה אזורית מוצא גם את מד"א נערך לכל תרחיש בתוכניות ובתרגול בכלל מערך השירותים. "לכולנו ברור שהאתגר של חזית צפונית או מלח־ מה אזורית אינו דומה כלל ועיקר לגזרת עזה.
הנחות היסוד שלנו הן שבמצב כזה מד"א יידרש להתמודד עם כמות נפילות גדולה, שתביא עמה פגיעה בתשתיות ובתקשורת עד למצב של הפסקות חשמל ממושכות המכונות 'תרחיש עלטה'. בתרחיש מסוג זה יהיה קושי ביצירת תמונת מצב, קבלת מידע מאזרחים ותגבור גזרות באמצעות סיוע באמצעים וציוד מאזורים שכנים. לכן השקענו מאמצים ומשאבים רבים בחודשים האחרונים לצורך שיפור היכולות המבצעיות, המוּכנות ותרגול אנשי הצוות, המרחבים ומטה מד"א בתרחיש פעילות של 'אי בודד'", אומר בין.
"כמו כן נרכשו ציוד ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו תפקוד ותקשורת בתרחישים מעין אלה. כל מנהל מרחב במד"א מו־ כן כיום לפעול עצמאית, לייצר תמונת מצב ולשלוט ברכבי החירום שלו מתוך תפיסה כי לא יוכל לקבל תגבורת משמעותית. "כך למשל, אנו מתכננים לעשות שימוש באמבולנסים ובמאות האופנועים ורכבי התגובה המיידית הזעירים שברשות מד"א, הן להגשת עזרה ראשונה מיידית והן לסיור ביישובים ובשכונות כדי לאסוף מידע ולתת מענה במקרה של נתק תקשורת.
הקמנו חדרי מצב מיוחדים בכל מרחב כדי לרכז את המידע ולהעביר תמונת מצב לפיקוד הבכיר. לשם הבטחת הרציפות התפקודית של מד"א הצטיידנו בציוד רפואי לחודשים ארוכים, הטמענו אמצעים לתקשורת לוויינית במוקדי החירום וברשות המפקדים והצבנו במרחבים אמצעים לתדלוק ולאגירת מים".
שיא ההיערכות היה תרגיל תלת-יומי שבו תורגלו אנשי הצוות, המרחבים וההנהלה הבכירה בתרחישים המדמים מצבים אפשריים בעת מלחמה.
בנוסף לכל אלו הטיל משרד הבריאות על מד"א לרכז את נושא פינוי החולים המונשמים במקרה של הפסקות חשמל ממושכות. מדובר במשימה לאומית ובכירי מד"א עוסקים, בשיתוף משרד הבריאות, בתכנון ביצועה במידה שיידרשו לכך.
האם בעקבות המלחמה יש עלייה ברצון להתנדב במד"א?
"בהחלט כן. אנחנו רואים עלייה הן ברצון להתנדב במד"א והן ברצון לעבור קורסים בעזרה ראשונה, לרכישת ידע ולהגברת הביטחון האישי. לאור זאת אנו מקיימים הכשרות בכל רחבי הארץ, שבהן לומדים המשתתפים כיצד לפעול בדקות הראשונות של אירוע חירום, איך לארגן את זירת האירוע וכיצד להעניק עזרה ראשונה מצילת חיים. אני קורא לכל מי שמעוניין להצטרף לקורסים של מד"א ולהעשיר את ידיעותיו".
בנוסף, בעקבות אירועי שמחת תורה וכחלק מההיערכות לפתיחת חזית צפונית השיקו במד"א את פרויקט "מגן", שמטרתו להכשיר אנשי רפואה מה־ קהילות עצמן לטיפול באירועי חירום ולצייד אותם בציוד שיאפשר להם להגיב במקרה של אירוע חירום. במסגרת הפרויקט מקיים הארגון הכשרות ייעודיות בקהילות השונות בכל רחבי הארץ, שבהן לומדים ומתרגלים טיפול באירועים המתרחשים ביישוב או בקהילה, לרבות אירוע רב נפגעים. לרוב המשתתפים הם בעלי הכשרה רפואית ומדריכי מד"א שמים דגש על הטיפול מציל החיים, ארגון השטח והדיווח לאחור ליצירת תמונת מצב. בסיום ההכשרה מקבל צוות המגן היישובי ציוד רפואי ממד"א, כך שניתן יהיה להגיב במידה שיתרחש אירוע חירום. "בחודשים האחרונים נוכחנו כמה פעמים כמה חיונית היא פעילותם של צוותי מגן ביישובים", מציין בין. "באירוע נפילת הרקטה במג'דל שמס פעלו לצד צוות מד"א כמה רופאים שהוכשרו במסגרת 'מגן' שבועות ספורים לפני האירוע. שיתוף הפעולה בין הצוות היישובי לצוות מד"א הביא למענה יעיל ולהצלת חייהם של ילדים רבים באירוע"
מהם האתגרים שאתה צופה למד"א בשנים הקרובות?
"אני חושב שכל האנשים בישראל נחשפו לפעילות מצילת החיים של מד"א. האמבולנסים והניידות לטיפול נמרץ, התרמות הדם ובנק הדם, מוקדי החירום והסיוע ההומניטרי, כולם חלק מהמארג הישראלי ומד"א תמיד יהיה שם עבור כל אדם הזקוק לעזרה. "אבל רבים בישראל ובעולם לא מודעים לכך שמד"א אינו ארגון ממשלתי ושכל תקציב הפיתוח וההתעצמות שלו מגיע מכספי תרומות.
מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' הגדלנו את צי רכבי החירום ביותר מ–200 אמבולנסים וניידות לטיפול נמרץ, כולם התקבלו מתרומות. 1,000 מתוך כ–1,800 האמבולנסים והניידות לטיפול נמרץ של מד"א מוחזקים לצורך היערכות לחירום, בדומה לימ"ח צבאי, אולם מתוחזקים מכספי תרומות. בנק הדם הלאומי החדש, שממנו מסופקות מנות הדם לצה"ל ולבתי החולים, נבנה מכספי תורמים בעלויות של מאות מילוני שקלים. גם כהיערכות לפתיחת חזית צפונית ולמלחמה אזורית רכשנו ציוד לווייני ואמצעים מיוחדים לפינוי מספר רב של חולים ופצועים, והכול נרכש מכספי תרומות".
מדוע בעצם אתם צריכים תרומות, הרי מד"א מקבלת תשלום על פינוי חירום באמבולנסים?
"נכון, התשלום מתקבל על פי רוב מקופות החולים, אולם גובהו נקבע על ידי הכנסת והוא לא עודכן זה עשור, למרות העלייה בתשומות העיקריות של דלק ושכר עבודה. גם מחיר מנת הדם, שנקבע על ידי משרד הבריאות, לא עודכן בשנים האחרונות. התשלום שמקו בל מד"א עבור שני השירותים העיקריים שהוא מעניק לציבור אינו תשלום ריאלי.
בהקשר זה יש לציין כי ממשלת ישראל משתתפת בתקציב מד"א, באמצעות סיוע ורכישת שירותים שונים, אך נכון לחודש אוגוסט האחרון טרם הגענו לסיכום תקציבי עם משרד האוצר ומשרד הבריאות לגבי כלל הסעיפים. "מדינת ישראל צריכה להחליט כיצד היא רואה את מד"א ומה הציפיות שלה מארגון ההצלה הלאומי.
אני סבור כי לאזרחי ישראל מגיע מד"א חזק, שמתוקצב בהתאם למשימות ולאתגרים שמדינת ישראל מצפה ממנו לעמוד בהם. העובדה כי עד היום מד"א נתן מענה ברמה הגבוהה ביותר בכל אירוע אינה סותרת את הציפייה לתקצוב כאמור. בסופו של יום, כל שקל שהמדינה משקיעה במד"א חוזר לאזרח בשיפור השירותים, בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות ובחיזוק ההיערכות מול האיומים השונים שבפניהם ניצבת המדינה". לסיכום מציין בין כי מלבד האתגרים שמעמידה מלחמת "חרבות ברזל" בפני הארגון, האתגר הגדול ביותר לזמן הקרוב הוא להקים את המטה הארצי של מד"א — קומפלקס שיכלול בין היתר מוקד תת קרקעי ממוגן ומאובזר בכל האמצעים הנדרשים לצורך שליטה ובקרה על כל הפעילות המבצעית. "כשבנינו את בנק הדם החדש היו שתהו מדוע מד"א מקימה בנק דם ממוגן", הוא מציין. "כפי שהתקפת הטרור של שבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיה הוכיחו את חיוניותו של בנק הדם הממוגן, הן הוכיחו באופן חד משמעי כי מד"א חייב להיות חזק, ערוך ובעל יכולות מתקדמות לניהול והתמודדות עם אתגרים ומשימות לאומיות מורכבות".
בשיתוף עמותת ידידי מד"א בישראל
