בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
ביום 1.6.24 נכנס לתוקף חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד-2024 . מדובר בחקיקה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת לנפגעי טרור ולמשפחותיהם. החוק, על פי דבר ההסבר להצעת החוק, נועד להסדיר את סוגיית קביעתם של פיצויים לקורבנות הטרור גם בתביעות נזיקין נגד מבצעי מעשה טרור, מתגמלי טרור שאחריותם נובעת מאשרור מעשי טרור, ובכלל זה הרשות הפלסטינית, המשלמת משכורות חודשיות למחבלים כתגמול בעד ביצוע מעשים אלו, וגורמים נוספים שאחריותם נובעת מפקודת הנזיקין.
עד לכניסתו לתוקף של החוק, יכלו קורבנות של מעשי טרור ובני משפחותיהם לקבל תשלומים מהמדינה דרך המוסד לביטוח לאומי. זאת, במקביל להגשת תביעת נזיקין ודרישה לפיצויים בשל מעשה האיבה.
לדברי עו"ד ענת גינזבורג מומחית לתביעות נזיקין ונפגעי טרור, מדובר בחוק חשוב והיסטורי. "אני מברכת על החוק החדש", היא אומרת, "זהו חוק עקרוני, והגיע הזמן שיחוקקו חוקים שכאלה. אנחנו יוצאים לדרך עם תביעות המתבססות על החקיקה החדשה. החוק חל על נפגעי איבה, על משפחות של הרוגים ונפגעי איבה. על חיילי צה"ל ועל משפחות החללים".
- מהו הפיצוי הניתן במסגרת החוק?
עו"ד גינזבורג: "הייחוד של החוק הוא בקביעתו פיצוי עונשי, פיצוי לדוגמא לפי לשונו של החוק, של 10 מיליון שקלים. למעשה, ניתן למצוא את שורשי החקיקה בתיק בו ייצגתי משפחה של הרוג, עובד בזק, עמוס עמית מנטין ז"ל, כאשר אנחנו פילסנו את דרכנו עד אשר הגענו לביהמ"ש העליון שפסק פיצוי עונשי בסך 3 מיליון שקלים. כאן, אנחנו מדברים על פיצוי לדוגמא של 10 מיליון שקלים".
לדברי עו"ד גינזבורג, על מנת להוכיח את התביעה, ועל מנת לקבל את אותו הפיצוי בגובה 10 מיליון שקל, יש להוכיח כי הגורם הנתבע הוא מתגמל טרור. "מתגמלת הטרור", היא מוסיפה, "היא הרשות הפלסטינית המשלמת כספים למשפחות של מחבלים ולמחבלים עצמם".
- מה משמעות של פיצוי עונשי, במה הוא שונה מפיצויים אחרים?
עו"ד גינזבורג: "המשמעות של פיצוי עונשי היא למעשה פיצוי הרתעתי. זהו פיצוי כלכלי שפוגע בליבת הטרור. כאשר אנחנו מדברים על פיצויי נזיקין המדובר על פיצוי נזיקי כתוצאה מאובדן הכנסה או כאב וסבל. כאן, מדובר על פיצוי הרתעתי לכשעצמו וזהו הפיצוי".
- האם פיצוי זה הוא במקום התגמול מביטוח לאומי?
עו"ד גינזבורג: "זה החידוש, בין היתר, של החקיקה הזו. בזמנו ניתן היה לקבל או קצבת נפגעי טרור או פיצוי נזיקי ובנוסף אליו את הפיצוי העונשי. השוני בחקיקה כיום הוא שניתן לקבל למעשה גם את הפיצוי לדוגמא של 10 מיליון שקלים, גם להמשיך לקבל את קצבת נפגעי האיבה וגם לקבל 75% מהפיצוי הנזיקי. זה למעשה מהפכה של ממש, שהגיע הזמן שיחוקקו אותה ולכן יש לברך על כך".
- האם ניתן יהיה לגבות את כספי הפיצויים?
עו"ד גינזבורג: "אין מדובר בחקיקה דקלרטיבית. גם בזמנו, בפרשת מנטין, הצלחנו לגבות את הכסף באמצעות עיקולים שהטלנו על כספי מסים של הרשות הפלסטינית.
כאן יש מהיכן לגבות ועוד איך. מדוע? משום שבשנת 2018 נחקק חוק להקפאת כספי טרור שהכוונה היא לכספים שמשולמים על ידי הרשות הפלסטינית למשפחות המחבלים ולמחבלים. יש מהיכן לגבות את הכספים הללו".
עו"ד גינזבורג, כמי שמלווה נפגעי טרור רבים ובני משפחותיהם, ממליצה למי שנפגע לפעול בהקדם. "כמובן שלא ניתן להתקדם לגבי נושא הפיצויים מבלי הגשת תביעה לבית המשפט", כך לדבריה. "אנחנו מגישים כבר שנים רבות תביעות לפיצויים בנושא הזה. חייבים לגשת לייעוץ משפטי וחייבים להתחיל ולהגיש את התביעות הללו. כל המקדים כך ייטב".
עו"ד ענת גינזבורג, נוטריון ומגשרת מכהנת כיו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום הארצית בלשכת עו"ד, חברת נשיאות והנהלת האגודה לרפואה ומשפט, מגשרת מוסמכת מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, בוגרת רפואה למשפטנים, בוררת, מרצה בכנסי נזיקין, השתלמויות בתחום הנזיקין לעו"ד ופורומים שונים. מוסמכת מטעם משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין בעריכת ייפוי כוח מתמשך.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
