האם הביטוח הלאומי שינה פרוטוקול ועדה רפואית לקביעת נכות?

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

בית הדין האזורי לעבודה מתח ביקורת על המוסד לביטוח לאומי בהתנהלותו בתביעת נכות של חולה סרטן כבן 74.

במסגרת תביעת הנכה, הוא טען כי אף שבפרוטוקול הוועדה הרפואית שדנה באחוזי הנכות המגיעים לו נקבע כי המועד לזכאות הוא משנת 2010, בהמשך "תוקן" הפרוטוקול לשנת 2021. אף שניסה לפנות לביטוח הלאומי כדי לשנות את הטעות, נאמר לו כי לאחר חתימת הפרוטוקול לא ניתן לשנותו.

"יוער", כתבה השופטת בהחלטתה, "כי עיון ב'תיקון' עולה כי לא ברור מי תיקן את ההחלטה, האם הוועדה הרפואית או פקיד, שכן בפני ביה"ד הוצגו שני פרוטוקולים מאותו יום עם טקסט שונה, מעשה שלא יעשה. מדובר בוועדה מעין שיפוטית ועל הפרוטוקול לשקף את הנאמר והנכתב ולאחר חתימת הפרוטוקול לא ניתן לשנותו. כל תוספת צריכה להשתקף בפרוטוקול ולציין את תאריך השינוי ואת השעה ומי ביצע את השינוי. פס"ד יועבר למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי".
אף שהביטוח הלאומי מנסה להמשיך ולשפר את השירות לטובת המבוטחים ישנה עדיין חשיבות גדולה בליווי משפטי על מנת לוודא קבלת מלוא הזכויות.

אמנם נכון כי בביטוח הלאומי אף מקדימים פניה למאושפזים בבתי החולים בעזרת העובדות הסוציאליות אשר שולחת באופן ישיר את מסמכי האשפוז לביטוח הלאומי. אך עדיין, לעיתים מתקבלת החלטה מבלי שהתובע יזומן לוועדה הרפואית. המהלך הזה עלול להיראות כמועיל למבוטחים, אך הוא טומן בחובו סיכונים משמעותיים עבור אלו שאינם בקיאים בהליכים ובזכויותיהם.
לדברי עו"ד יששכר (איסי) ליבוביץ' ממשרד עורכי דין ונוטריון מור ושות', אף שהשיפור בשירות מצד הביטוח הלאומי הוא דבר טוב, ומבקש לחסוך בהליכים בירוקרטיים, הרי שבפועל, יתכן והזכויות של הנפגע נפגעות. "מה שקורה", הוא אומר, "זה הוא יקבל נכות רק על הבעיה שממנה הוא סבל ולא על כל שאר הבעיות שיש לו".

"לצורך העניין", מוסיף עו"ד ליבוביץ', "אם אושפז בגין התקף לב, אך הוא סובל גם מפריצת דיסק, סוכרת ועוד מחלות נוספות, הדבר הזה לא יבוא לידי ביטוי ולא ייבדק".

- בעבר המליץ המוסד לביטוח לאומי להגיע לדיון בוועדות הרפואיות עם פתק ועליו הנקודות המשמעותיות, האם זה אכן כדאי?

עו"ד ליבוביץ': "זו באמת עצה טובה, והיא טובה להרבה מקרים, לראיון, לפגישה ועוד. אבל, אדם שהוא אינו עורך דין ואינו רופא, הוא לא יודע על מה לדבר בוועדה הרפואית, במה להתמקד. כלומר, מה לכתוב בפתק הזה שהוא מכין. לשם כך יש צורך בהכרת הסיטואציה ולהכין את הפתק עם איש מקצוע".

עו"ד ליבוביץ' מתייחס לשירות נוסף שמקדם המוסד לביטוח לאומי והוא פרויקט יד מכוונת. לדבריו, מדובר למעשה בחברה פרטית המופעלת על ידי הביטוח הלאומי. "התובע", הוא אומר, "מגיע לפגישה עם נציגי החברה, פקיד או רופא, שעובר על המסמכים הרפואיים ומסביר לו האם המסמכים מציגים אכן את הבעיה הרפואית שלה הוא טוען".
"הבעיה במקרה זה", ממשיך עו"ד ליבוביץ', "היא שיש לחץ של זמן, הפגישה היא קצרה לכמה דקות ואותו אדם לא מכיר את הסיפור. הוא גם לא ילווה את הנפגע בוועדה הרפואית ולא טוען עבורו. הוא בהחלט רוצה לסייע אך לא בוודאות מסוגל לספק את מה שאותו אדם זקוק לו. הוא מכוון אך לא מלווה".

- מדוע שלב הוועדות הרפואיות הוא כל כך משמעותי?

עו"ד יששכר ליבוביץ': "שלב זה הוא קריטי משום שזאת הסיטואציה שבה כל המסמכים הרפואיים שנאספו וכל ההכנות מתכנסות למקום אחד שבו בודקים הכל, רואים את התובע ומקבלים לגביו החלטה – מה גובה הנכות שתקבל כל בעיה רפואית ממנה הוא סובל. במסגרת פרויקט 'יד מכוונת' מלבד לעבור על המסמכים הרפואיים ולהסביר לתובע האם הם מספיקים או לא, לא יקבל התובע דבר. תובע שמגיע לוועדה הרפואית צריך לידו עורך דין מקצועי ומנוסה שיטען עבורו, יסביר את הבעיה הרפואית, את ההשלכות התפקודיות של הבעיה הרפואית הזו וכך גם יכול להשפיע על גובה הנכות ויכול להשפיע על חוות דעת הרופא לעניין כושר ההשתכרות".

- מה המכשולים שתובעים נתקלים בהם כשהם מנסים להגיש תביעה לביטוח לאומי ללא ייצוג משפטי?

עו"ד ליבוביץ': "אחת הבעיות המרכזיות שאני נתקל בהן היא שאנשים בעצם מבלבלים בין נכות רפואית ואובדן כושר עבודה. אדם מגיע אלי ואומר יש לי 100 אחוז נכות, זה לא 100 אחוז נכות אלא 100 אחוז אובדן כושר עבודה. במרבית המקרים יהיה לתובע אחוז מסוים של נכות רפואית ואחוז אחר של אובדן כושר עבודה".

עו"ד ליבוביץ' מדגיש כי פנייה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג משפטי עלולה להוביל לפגיעה בזכויות של המבוטח. "יש זכויות רבות שניתן להפסיד וחשוב לדעת כי יש סיווג שונה של תביעות. למשל, תביעה שנדחתה תסווג אחרת. יש חסרונות גדולים בלפנות למקום שלא מכירים אותו בצורה שהיא לא מקצועית".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה