חדמש: תפסיקו לעשות את הטעות הזו בוואטסאפ

קיצורי מילים בהתכתבויות עלולים לפגוע בתקשורת בין בני אדם, כך מזהיר דייויד פנג, בוגר בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. לדבריו, המנהג של אחיו לשלוח לו מילות קיצור בהודעות גרם לו לתהות לגבי כוונותיו, ובהמשך הפך למחקר שאותו ביצע יחד עם סם מליו, מרצה לשיווק ופסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, ועמיתת המחקר איילין (יירַאוֹן) ז’אנג מסטנפורד, ופורסם לאחרונה ב-Journal of Experimental Psychology: General. נעזרנו בקלוד כדי להבין מה הוא מצא בין מילות הקיצור.

החוקרים התחילו בסקר שבדק את השימוש של אמריקאים בקיצורים. מתוך 150 משתתפים משתתפים בפיזור גיל של 18-65, הודו 90.1% כי הם משתמשים בקיצורים מידי יום, ו-84.2% האמינו שלקיצורים אלה יש השפעה חיובית או אין להם השפעה משמעותית. עם זאת, לאחר הסקר ביצעו החוקרים ניסויים מבוקרים שכללו 1,170 משתתפים בגילאי 15-80, שחשפו אמת שונה מאוד.

למשתתפים הוצגו חילופי הודעות כמעט זהים: קבוצה אחת ראתה הודעות מלאות בקיצורים, והשנייה ראתה הודעות שנכתבו במלואן. בכל תרחיש, המשתתפים דירגו את השולח שהשתמש בקיצורים כפחות כן וכראוי פחות לתשובה. הדפוס היה עקבי לאורך כל המחקר – בין אם המשתתפים קראו הודעות על תכניות לסוף השבוע או על אירועים משמעותיים בחיים. לכן, אין מנוס מהמסקנה שנוכחותם של מילים וביטויים מקוצרים גרמה למקבלים להרגיש מרומים.

התופעה לא התמצתה רק בקרב זרים: בניסויים נוספים, החוקרים בדקו האם קרבה משנה את הדינמיקה. אפילו אנשים שדמיינו את עצמם משוחחים עם חבר ותיק דיווחו שהם מרגישים קצת מוטרדים ממילים שנכתבו בקיצור, ותחושת האכזבה הזו כרסמה באותנטיות שחשו בתקשורת.

החוקרים בדקו את השאלות גם ב-Discord, אפליקציית תקשורת תוססת הפונה בעיקר לגיימרים וצעירים, וקיצורים נמצאים בה בשימוש נפוץ מאוד. הם שלחו הודעות למשתמשים אקראיים ובקשו המלצות לתוכניות טלוויזיה. קבוצה אחת קיבלה הודעות מאויתות במלואן, והקבוצה השנייה קיבלה הודעות מלאות בקיצורים. בהתאמה לתוצאות הניסוי הקודם, פחות אנשים הגיבו לבקשה המקוצרת. אפילו בקרב משתמשים צעירים ומתוחכמים טכנולוגית, טקסט מלא בקיצורים הרגיש פחות מושקע.

בניסוי נוסף בנושא הכרויות מקוונות, משתתפים שקיבלו הודעות עמוסות בקיצורים היו פחות נכונים להחליף פרטי קשר, וציינו חוסר מאמץ מהצד השני. גם ניתוח מעמיק של מאות אלפי שיחות טינדר הראה שהודעות מלאות בקיצורים זכו לפחות תגובות בסך הכל והובילו לקטיעת שיחות.

החוקרים מציינים שהם לא קוראים להפסיק להשתמש בקיצורים כמו "lol" (או בעברית, “חחח” במקום “מצחיק”); לדבריהם, כמה קיצורים ספורדיים לא בהכרח הורסים חברות. אבל הסתמכות כוללת על ביטויים מקוצרים באופן עקבי מורידה את הרושם שלנו לגבי כנות השולח, מכיוון שהוא תוהה באופן אינסטינקטיבי מדוע התעצלנו לכתוב לו מילים מלאות. אם המטרה הסופית היא לטפח קשר עמוק יותר — בין אם עם חבר, אח או בן זוג פוטנציאלי — הקדשת שנייה נוספת להקלדת מילה מלאה עשויה להיות השקעה חכמה.

קיצורים החלו כפתרון חכם לטלפונים טיפשים, שבהם הזנת אותיות היתה איטית ומסורבלת ודרשה מספר לחיצות על כל מקש, והודעות הוגבלו ל-140 תווים. אך גם לאחר שמקלדות המספרים ומגבלות התווים נעלמו מהעולם, אנחנו עדיין משתמשים בקיצורים ללא כל צורך אמתי.