לפעמים קשה לעצור את עצמנו. זה פשוט קורה: המוח שלנו חושב על מנגינה כלשהי, ולפני שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים אנחנו מתחילים להמהם אותה בפה, לפעמים בקול רם יותר ולפעמים פחות – אבל תמיד יהיה בסביבה מישהו ששם לב ומסתכל עלינו במבט שגורם לנו למבוכה.
הכתבה הזו כאן כדי לבשר לכם שאין סיבה למבוכה – להיפך: ההרגל הזה עשוי להיות אחד הכלים העוצמתיים ביותר לבריאות המוח שאנחנו מתעלמים ממנו. מחקרים חדשים מגלים כי המהום מכוון למשך 10 דקות ביום עשוי להביא לשינויים מפתיעים במבנה ובתפקוד המוח. ביקשנו מקלוד להמהם לנו הסבר.
מדענים ממספר מוסדות בריאות שונים בעיר ההודית אחמדאבאד גילו כי המהום יוצר תדר ייחודי של רטט בחלל האף והסינוסים, המגרה את עצב הוואגוס – אחד העצבים הקריטיים ביותר במערכת העצבים הפארא-סימפתטית. עצב הוואגוס משחק תפקיד מרכזי בוויסות מצבי דחק, ובהפעלת תגובת "מנוחה ועיכול" שמאזנת את תגובת "הילחם או ברח".
המחקר התבסס בין היתר על מחקר קודם מקנדה, שבו השתמשו בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) כדי למדוד שינויים בפעילות המוח לפני ואחרי חודש של תרגול המהום יומי. התוצאות הראו הגברה משמעותית בקישוריות בין אזורי מוח הקשורים לוויסות רגשי ותפקודים קוגניטיביים – במיוחד באמיגדלה ובקליפת המוח הקדם-מצחית.
משתתפים במחקר שהתמידו בהמהום יומי דיווחו על שיפור בריכוז, מצב רוח מאוזן יותר, שינה משופרת, ואפילו הקלה בכאבי ראש וסינוסיטיס. המעקב הנוירולוגי אישר שינויים מדידים ברמות קורטיזול והורמונים אחרים הקשורים למתח.
עבור אלה המעוניינים לנסות זאת בעצמם, התהליך פשוט: שאפו עמוק, סגרו את השפתיים, והתחילו להמהם כשהאוויר יוצא דרך האף. הטון המדויק פחות חשוב מהרטט שמורגש באף ובפנים. חזרו על התרגיל למשך 10 דקות, רצוי בבוקר או לפני השינה.
אין ספק שהמדע רק החל לשרוט את פני השטח של הפוטנציאל הטמון בפרקטיקה עתיקה זו. בינתיים, ההשקעה הקטנה של 10 דקות ביום עשויה להביא לשינויים גדולים במוח – והכל באמצעות פעולה פשוטה שאנחנו ממילא לא מצליחים להימנע ממנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו