בחודש הבא תיערך בבאזל תחרות האירוויזיון ה-69, ובין הרמזים שכבר פוזרו למה שאנחנו יכולים לצפות לו על הבמה נמצא, כמובן, גם ז’אנר השירה הלאומי: היודל. אבל מתברר ששווייצרים הם לא הכי טובים ביודל. גם לא שכניהם האוסטרים. מי שהכי טובים ביודל הם קופים. קלוד מסבירה לנו למה.
חוקרים מאוניברסיטת אנגליה רסקין בבריטניה ואוניברסיטת וינה גילו כי בעוד בני אדם יכולים ‘לקפוץ’ אוקטבה אחת בלבד (הכפלת תדר) בזמן יודל, קופים מסוגלים לבצע קפיצות של למעלה משלוש וחצי אוקטבות בין תו לתו תוך כדי ‘שירה’. ההבדל המכריע נעוץ באנטומיה ייחודית של מיתרי הקול.
רובי וויליאמס כקוף:
הסוד האנטומי
בעוד שגם לבני אדם וגם לקופים יש זוג אחד של מיתרי קול בגרון, שרוטטים ליצירת קול, לקופים יש זוג נוסף של קרומים (ממברנות קוליות) המעניק להם טווח תדרים רחב הרבה יותר. החוקר הבכיר ד"ר ג'ייקוב דאן הגדיר זאת כ"טריק פשוט", שמבטיח כי קופים תמיד ינצחו בני אדם ביכולות היודל.
"התוצאות מראות כיצד קופים מנצלים מאפיין שהתפתח בגרונם – הממברנה הקולית, המאפשרת מגוון רחב יותר של קולות, כולל אלה שאנו מכנים 'אולטרה-יודל'", מסביר ד"ר דאן. "זה עשוי להיות חשוב במיוחד בקרב פרימטים, שלהם חיים חברתיים מורכבים וצורך לתקשר במגוון דרכים".
במהלך המחקר, שפורסם בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B, החוקרים הניחו חיישנים על צווארי קופים במקלט חיות הבר לה סנדה ורדה בבוליביה. כך הם הצליחו לראות מה קורה בגרונם של מגוון מינים, כולל קופי יללן שחור-זהב, קפוצ'ינים מצויצים, קופי סנאי וקופי עכביש פרואנים.
קופי העכביש התגלו כיודלרים המצטיינים ביותר, עם יכולת לנוע ארבע אוקטבות. לעומת זאת, יודלרים אנושיים מסוגלים בדרך כלל לקפוץ אוקטבה אחת או פחות.
"שלישיית אוש" - משפחת יודלרים משווייץ:
החוקרים מצאו גם כי קופי העולם החדש, שתחום מחייתם משתרע ממקסיקו ועד ארגנטינה, פיתחו את הממברנות הקוליות הגדולות ביותר מבין כל הפרימטים, מה שמצביע על התפקיד החשוב של רקמות דקות אלה ברפרטואר הקולי שלהם.
המחיר שאנחנו משלמים עבור הדיבור
מעניין לציין שככל הנראה, לכל הפרימטים האחרים, ואפילו לאבות אבותינו הקדומים, היתה רקמה כזו. במהלך האבולוציה, בני האדם איבדו ממברנות אלה – וייתכן שזה דווקא הועיל לנו; כדי לדבר בבהירות, בני אדם נזקקו לגרון "מזוקק" יותר – וממברנות אלה היו מפריעות לכך, לפי ד"ר דאן. לדבריו, אם היינו מציבים מוח אנושי על גרון של פרימט, הוא היה מתקשה לדבר באופן ברור, בגלל הממברנות ומאפיינים אחרים, כמו שקי אוויר.
פרופסור טֶקוּמְסֶה פיץ', מומחה לאבולוציה קולית אנושית מאוניברסיטת וינה ושותף למחקר, אמר כי "המחקר שלנו מראה שממברנות קוליות מרחיבות את טווח הגובה של הקוף, אך גם מערערות את יציבות קולו. ייתכן שהן אבדו במהלך האבולוציה האנושית כדי לקדם יציבות בגובה הקול בשירה ודיבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו