סין עומדת בימים אלה בפני משבר חברתי הולך ומחמיר: "עידן הגברים העודפים" (בסינית: שֶנְגנַאן שידַאי). תקופה זו, המתייחסת לשנים 2020-2050, צפויה להותיר 30-50 מיליון גברים סינים ללא אפשרות למצוא בת זוג. מדובר בתוצאה של שילוב גורמים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים, שיצרו טרגדיה חברתית במדינה השנייה באוכלוסייתה בעולם, שעליה נלמד בעזרת Claude.
שיעור הנישואין בסין נמצא בירידה תלולה; בשנת 2024 נרשמו 6.1 מיליון נישואין ברחבי המדינה – ירידה חדה לעומת 7.7 מיליון בשנה הקודמת. מגמה זו הובילה את צֶ'ן סוֹנגשי, יועץ פוליטי לאומי סיני, להציע להוריד את גיל הנישואין החוקי מ-22 ל-18.
הירידה בשיעור הנישואין נובעת משילוב גורמים, ביניהם לחצים כלכליים גוברים, שינוי בעמדות חברתיות כלפי נישואין, ורמות השכלה גבוהות יותר. נשים סיניות עירוניות, בפרט, דוחות יותר ויותר את הציפיות המגדריות המסורתיות, המדגישות נישואין והולדת ילדים כאבני דרך חיוניות בחיים.
במקביל לירידה בשיעורי הנישואין, מתמודדת סין עם חוסר איזון מגדרי ארוך טווח. כזכור, משנות ה-70 עד 2015 נהגה בסין "מדיניות הילד האחד", במסגרתה נאסרה הולדה של יותר מצאצא אחד למשפחה. העדפה תרבותית לילדים זכרים הביאה לכך שמתחילת שנות ה-80, אז התחיל השימוש הנרחב באולטרסאונד, הופסקו באופן סדרתי הריונות של בנות לטובת הולדת בנים. בתחילת שנות ה-2000, כאשר חוסר האיזון היה בשיאו, יחס המינים של לידות בסין הגיע לעודף גברים של 121 בנים על כל 100 בנות. בחלק מהמחוזות הממוצע אף עלה ליותר מ-130 בנים על כל 100 בנות.
בעקבות זאת, מיליוני גברים סינים צעירים מוצאים את עצמם כעת ללא אפשרות למצוא בת זוג, בשל חוסר בבנות בטווח גיל קרוב לשלהם. "יום הרווקים הסינים" היה אחד הניסיונות להתמודד עם התופעה, עלדיי עידוד צעירים לקנות מתנות לבנות זוג פוטנציאליות כדי לקדם מיסוד קשרים ונישואין.
הפתרון: לא המתנה ש"יום הרווקים הסינים" ניסה לקדם
הבעיה היא שבשל חוסר היכולת למצוא בת זוג מקומית, חלק מהסינים הצעירים פנו לרכישת כלות זרות, במקום מתנות לכלות מקומיות. הביקוש הגובר לכלות אלו, במיוחד באזורים כפריים, הוביל לעלייה בנישואין לא חוקיים, כולל נישואין עם קטינות ונשים שנסחרו לסין, בעיקר ממדינות שכנות.
על פי דו"ח של Human Rights Watch משנת 2019 על סחר בכלות ממיאנמר לסין, "גבול פרוץ וחוסר תגובה מצד סוכנויות אכיפת החוק משני הצדדים יצרו סביבה שבה סוחרים משגשגים".
במדינות השכנות נפוצות תרמיות במסגרתן מובטחת לנשים וילדות תעסוקה משתלמת בסין. בפועל, הן מוצאות את עצמן נמכרות תמורת 3,000-13,000 דולר לגברים סינים המחפשים כלות.
בשנת 2022 יצא סרט תיעודי בשם "האישה ממיאנמר", העוקב אחר סיפורה של אישה שנסחרה לנישואין בסין. הסרט חושף את המציאות הקשה שאיתה מתמודדות רבות מהכלות הנסחרות, כולל כפייה והתעללות, ואת מאבקן לאוטונומיה והישרדות במערכת המתייחסת אליהן כסחורה.
למשבר הנישואין בסין יש השלכות מרחיקות לכת על עתידה הדמוגרפי של המדינה: אוכלוסייה מצטמצמת ומזדקנת מוזכרת לעתים קרובות כאתגר הגדול ביותר לצמיחה הכלכלית והיציבות החברתית בסין. אך דאגה גדולה אף יותר היא המספר הגדול של גברים "עודפים", שעלול להוות איום חמור על היציבות החברתית.
מחקרים מצאו קשר בין יחס גבוה בין זכרים ונקבות לבין שיעורי פשיעה, הן בסין והן בהודו, שגם בה קיים חוסר איזון מגדרי משמעותי. בסין, מחקרים מצאו שיחס גבוה של גברים לנשים אחראי לכ-14% מהעלייה בפשיעה מאז אמצע שנות ה-90.
ממשלת סין הבטיחה לפעול נגד תעשיית הסחר בנשים. במרץ 2024, משרד הביטחון הציבורי של סין השיק מבצע נגד סחר בינלאומי בנשים וילדים, וקרא לשיתוף פעולה בינלאומי מוגבר למיגור פשעים אלה.
השאלה עם מי "הגברים העודפים" של סין יתחתנו הופכת לסוגיה דחופה עבור בייג'ינג. תגובת הממשלה תעצב את עתיד המדינה לעשרות השנים הבאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו