לא לזוז: האם זו שיטת האימון האידיאלית או אחיזת עיניים?

אם הייתם יכולים לקבל חלק מהיתרונות של פעילות גופנית בלי לזוז – לא הייתם עפים (או עומדים) על זה? מדענים מאוניברסיטת אוגוסטה שבג’ורג’יה גילו משהו שנשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי: פשוט לעמוד על פלטפורמה רוטטת עשוי לסייע בניהול סוכרת באופן יעיל כמעט כמו פעילות גופנית מסורתית. אספנו את הלסת מהרצפה וביקשנו מ-Claude הסבר.

המחקר שלהם, שפורסם החודש בכתב העת Endocrinology, מראה שטיפול ברטט גוף מלא (Whole-Body Vibration - WBV) בעכברים סוכרתיים יצר שיפורים דומים לעכברים שרצו על הליכון. השיפורים כללו שליטה טובה יותר ברמות הסוכר בדם, פחות שומן בכבד, ושרירים בריאים יותר.

החוקרים חילקו את הניסוי בין עכברים רגילים לבין כאלה עם מוטציה גנטית הגורמת להשמנה וסוכרת. במשך שלושה חודשים, חלק מהעכברים נשארו ‘ישבנים’, חלק רצו על הליכונים למשך 45 דקות מדי יום, ואחרים עמדו על פלטפורמות שרטטו בתדר של 32 הרץ למשך 20 דקות כל יום.

מה שהפך את המחקר הזה למיוחד הוא עד כמה יסודיים היו החוקרים: הם לא בדקו רק משקל וסוכר בדם; הם בחנו סיבי שריר תחת מיקרוסקופים, מדדו תאי שומן, ניתחו רקמות כבד, ואפילו בדקו צפיפות וחוזק עצם.

התוצאות היו מפתיעות: העכברים שעמדו על משטחים רוטטים הראו שיפורים דומים להפליא לאלה שרצו על הליכונים: שתי הקבוצות איבדו משקל, אם כי לא באופן דרמטי; שתי השיטות תיקנו את איבוד השריר שבדרך כלל מתרחש בעכברים סוכרתיים; ברמות הסוכר בדם היו שיפורים משמעותיים בשתי הקבוצות; תאי השומן התכווצו באזורים המסוכנים סביב איברים פנימיים; והכבד הכיל פחות שומן, מה שהפחית את מחלת הכבד השומני שמלווה לעתים קרובות סוכרת.

המחקר מעלה שאלות מרתקות לגבי האופן שבו כוחות מכניים מתורגמים ליתרונות מטבוליים. האם אלו ההתכווצויות השריריות החוזרות ונשנות שנגרמות מהרטט? שינויים ברמה התאית? השפעות על זרימת הדם? מעניין במיוחד שהטיפולים הגבירו את רמות האוסטאוקלצין – הורמון המיוצר על ידי תאי עצם ומשפיע על חילוף החומרים. זה מרמז שטיפול ברטט עשוי לעבוד חלקית דרך מסלולי איתות הקשורים לעצם.

צוות המחקר מודה שפעילות גופנית מסורתית עדיין מציעה את היתרונות הבריאותיים המלאים ביותר. עם זאת, רטט גוף מלא עשוי לספק אלטרנטיבה לאנשים שאינם יכולים להתאמן בשל בעיות ניידות, השמנת יתר חמורה, או מגבלות אחרות.

"המחקר שלנו הוא הראשון להראות שרטט גוף מלא עשוי להיות יעיל כמו פעילות גופנית במאבק בחלק מההשלכות השליליות של השמנת יתר וסוכרת", אמרה מחברת המחקר, מייגן אי. מקגי-לורנס.

חשוב לשים לב שהמחקר נעשה בעכברים, ולא בבני אדם. בעוד שלעכברים יש מערכות מטבוליות דומות לבני אדם במובנים רבים, יהיה צורך בניסויים קליניים בבני אדם כדי לאשר שיתרונות אלה מתורגמים גם לגופנו. כמו כן, טיפול הרטט לא תיקן הכל: לעכברים הסוכרתיים עדיין היו שומנים לא תקינים בדם וסמנים מדאיגים בכבד. המשמעות היא שטיפול ברטט עשוי לעבוד הכי טוב כחלק מגישה מקיפה יותר לניהול סוכרת, ולא כתרופת פלא עצמאית.

למרות זאת, המחקר מאתגר את האופן שבו אנו חושבים על פעילות גופנית. אולי זה לא רק המאמץ הפיזי שמשנה, אלא גם האופן שבו כוחות מכניים משפיעים על הרקמות והתאים שלנו. עבור מיליוני אנשים המתמודדים עם סוכרת סוג 2, מחקר זה מציע אפשרות חדשה – במיוחד עבור אלה שאינם יכולים לבצע אימונים מסורתיים.