האם תהיתם פעם לאיזו מפלגה היה מצביע הארי פוטר? או דארת' ויידר? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו קשורה יותר לדעותיכם הפוליטיות מאשר לעולמות הבדיוניים בהם חיות הדמויות. ביקשנו מ-Claude להסביר לנו למה.
מחקר חדש מאוניברסיטת סאות'המפטון מגלה כי אנשים נוטים להאמין שדמויות בדיוניות שהם מעריצים חולקות את העדפותיהם הפוליטיות, בעוד שדמויות שהם אינם אוהבים מצביעות עבור הצד השני. תופעה זו, המכונה "השלכה פוליטית מוּנעת", עלולה להיות גורם משמעותי בהעמקת קיטוב פוליטי בחברה המודרנית.
גיבורים ונבלים בראי הפוליטיקה
במחקר, שפורסם בכתב העת Political Science Research & Method, חוקרים סקרו 3,200 אנשים בבריטניה ובארה"ב. המשתתפים התבקשו לנחש עבור איזו מפלגה היו מצביעות דמויות מוכרות מסרטים וסדרות פופולריות, כולל היקום הקולנועי של מארוול, דיסני, הארי פוטר, שר הטבעות, משחקי הכס ומלחמת הכוכבים. משתתפים נטו לייחס את הדעות הפוליטיות שלהם עצמם לדמויות "גיבורים" כמו ספיידרמן, הארי פוטר או גנדלף, ואת הדעות של המפלגה היריבה לדמויות "נבלים" כמו דארת' ויידר, קרואלה דה ויל או ג'ופרי בראתיון, ב-20% סבירות מעל הממוצע.
"אם אנחנו רואים 'נבלים' כשייכים לצד השני, אנחנו גם נוטים לייחס יותר תכונות שליליות לקבוצה הזו", מסביר ד"ר סטיוארט טרנבול-דוגרט, מוביל המחקר. "זו לא רק בשורה רעה לקיטוב, אלא גם הופכת אותנו לפגיעים יותר למידע מוטעה שמאשר את ההטיות הקיימות שיש לנו לגבי מצביעים של מפלגות מסוימות".
הוא מדגיש אפקט מעניין במיוחד: "המשיבים היו הרבה יותר עקביים כאשר זיהו נבל כשייך לקבוצה האחרת", אומר ד"ר טרנבול-דוגרט. "בהקשר שבו הקיטוב גבוה, השלכה נראית יותר כהגדרה של מי איננו, מאשר מי אנחנו".
כשזיכרונות מזויפים נפגשים עם פוליטיקה
בחלק השני של המחקר, כ-1,600 אנשים בבריטניה קראו אחת משתי כתבות מנוגדות על חבר מועצה מקומי — באחת הוא תרם כסף לצדקה, ובשנייה הוא גנב כסף מקרן הצדקה. לאחר מכן, הם נשאלו שאלות על הסיפור, כולל לאיזו מפלגה השתייך חבר המועצה — מידע שלא הוזכר כלל בכתבות. אחד מכל שישה אנשים "זכרו" באופן שגוי לאיזו מפלגה השתייך חבר המועצה, עם נטייה חזקה "לזכור" את התורם הנדיב כחבר במפלגה שבה הם תומכים, ואת הגנב כחבר במפלגה היריבה. גם כאשר אלה שהודו שאינם יודעים או אינם זוכרים את המידע התבקשו לנחש, הם עשו זאת לפי קווים מפלגתיים.
שורשי התופעה: מגרש המשחקים ועד לקלפי
מגיל צעיר מאוד, אנחנו מחונכים לראות את העולם כמורכב מ"טובים" ו"רעים". בגן המשחקים, אף ילד אינו רוצה להיות ה"רע". כאשר מדובר בתחפושות, הרוב רוצים להיות לוק סקייווקר, ולא דארת' ויידר. דרך מפושטת זו של ראיית העולם כמורכב מצדק ועוול אינה נעלמת עם ההתבגרות. למעשה, היא נוטה להתחזק ככל שאנו מגבשים את הזהויות החברתיות שמגדירות מי אנחנו בחיים הבוגרים – במיוחד כשמדובר בזהויות הפוליטיות שלנו.
במחקר נוסף, משתתפים חשבו שספיידרמן, סינדרלה, יודה, אלאדין, בְּרִיאֶן מטארת', גנדלף וקפטן אמריקה חולקים את השקפותיהם הפוליטיות. לעומת זאת, הם דחו את הרעיון שקיילו רֶן, אורסולה, סרסיי לאניסטר ותאנוס תומכים בדעותיהם הפוליטיות.
הסכנה שבהשלכה: הדרך לקיטוב
השלכה פוליטית אינה רק תופעה מעניינת — היא עלולה להיות מסוכנת לדמוקרטיה. אם מניחים שאנשים רעים כי הם מצביעים עבור היריבים הפוליטיים שלנו, או שכל מי שאיננו אוהבים מצביע עבור היריבים הפוליטיים שלנו, עלולים ליפול לתרחיש שבו האינסטינקטים השבטיים-פוליטיים מרגישים מוצדקים יותר ויותר. מעגל זה מעמיק פערים ומקשה על מציאת מכנה משותף. אם נמשיך לתת לשייכות מפלגתית לעצב לא רק כיצד אנו מצביעים, אלא כיצד אנו רואים זה את זה, אנו מסתכנים בהפיכת אלה שאינם חולקים את השקפותינו הפוליטיות לאויבינו.
כדי להתגבר על קיטוב פוליטי הולך וגובר, עלינו להכיר בנטייה זו להשליך תכונות לפי קווים מפלגתיים, ובכך שהמציאות מורכבת ועדינה יותר מכפי שההטיות שלנו גורמות לנו להאמין. הכרה בכך שהשלכה פוליטית היא תופעה אנושית נפוצה היא הצעד הראשון לקראת שבירת מעגל הקיטוב והפיכת השיח הפוליטי למשהו מורכב יותר מאשר "אנחנו נגד הם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו