חוק חמש השניות: גאונות קולינרית או מתכון להרעלת קיבה?

האם חוק חמש השניות באמת עובד?

רבים מאיתנו גדלנו על הכלל הידוע – אם האוכל נופל לרצפה ונאסף תוך חמש שניות, הוא עדיין "כשר לאכילה". התיאוריה גורסת שהחיידקים פשוט לא מספיקים לזחול על האוכל בזמן כה קצר. אבל האם זה נכון, או שמא מדובר בעוד מיתוס שגורם לנו לאכול חיידקים בלי לדעת?

מחקרים מדעיים בנושא בדקו את ההשערה בצורה מעמיקה. אחד המחקרים המובילים בתחום נערך באוניברסיטת רוטגרס בארצות הברית וניסה לקבוע כמה מהר חיידקים באמת נצמדים למזון. החוקרים הטילו פיסות מזון שונות על סוגי משטחים שונים – אריחים, שטיחים, עץ ונירוסטה – והשוו בין זמני המגע. התוצאות? החיידקים מתחילים לעבור כמעט מיד, ולפעמים אפילו תוך פחות משנייה.

תלוי איזה משטח, תלוי איזה אוכל

מה שמשפיע יותר מהזמן הוא סוג המשטח וסוג המזון. למשל, נמצא שמשטחים כמו שטיחים מעבירים פחות חיידקים בהשוואה למשטחים קשים כמו נירוסטה או רצפת קרמיקה. עם זאת, לחות המזון משחקת תפקיד משמעותי – ככל שהאוכל רטוב יותר, כך הוא קולט חיידקים מהר יותר. מזונות יבשים כמו לחם או עוגייה יקלטו פחות חיידקים מאשר מאכלים לחים כמו אבטיח או פסטה.

אילו חיידקים מחכים לנו שם?

חיידקים נמצאים בכל מקום, אבל לא כולם מסוכנים. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), המשטחים הביתיים יכולים להכיל חיידקים כמו סלמונלה, אי-קולי וליסטריה, שידועים כגורמי זיהום מסוכנים. משמעות הדבר היא שגם אם חוק חמש השניות היה נכון, זה לא בהכרח אומר שהאוכל בטוח. אם הרצפה מכילה חיידקים מסוכנים, הם עלולים להיצמד למזון ללא קשר למשך הזמן שהוא היה שם.

אז מה עושים?

החדשות הרעות הן שאין לנו שליטה מלאה על רמות החיידקים בבית או בחוץ. החדשות הטובות הן שאם הרצפה שלכם נקייה יחסית, הסיכון להדבקה נמוך יותר, אבל הוא עדיין קיים. כדי לצמצם סיכונים, מומלץ לא לאכול מזון רטוב שנפל, להימנע מהנחת אוכל על משטחים ציבוריים, ולשטוף ידיים לפני אכילה.

המסקנה הסופית

למרות שחוק חמש השניות הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית שלנו, המדע קובע אחרת – החיידקים לא מחכים חמש שניות לפני שהם תוקפים את האוכל. אבל האם זה ימנע מאנשים להרים מהר צ'יפס שנפל על הרצפה? כנראה שלא.