ים המלח מתרוקן – ואין מי שיעצור את זה
פעם, ים המלח היה יעד קסום עם מים עשירים במינרלים, חופים מלאים בתיירים, ונוף בלתי נשכח. היום? נוף של עזובה, חופים מתייבשים ובולענים שנפערים ללא התראה. מאז שנות ה-60, מפלס הים יורד ביותר ממטר בשנה, והשפעתו הרסנית לא רק לטבע – אלא גם לכלכלה ולתיירות.
אין חוף בטוח להיכנס אליו
בתחילת ינואר, יעל וחברתה נועה חיפשו מקום לטבול בו את הרגליים. אבל במקום חוף קסום, הן נתקלו בקרקעית בוצית ומראה עגום של קו חוף נסוג. "זה נראה כמו ספינה טרופה", תיארה יעל את המראה, על פי La Repubblica.
נדב טל, הידרולוג בכיר, מזהיר: "היום אין אפילו חוף נגיש שבו אפשר ללכת בבטחה." ים המלח, שהיווה בעבר אטרקציה עולמית, הופך לאזור בלתי נגיש ומסוכן.
הסיבות להתייבשות ים המלח – לא רק מזג האוויר
🔹 שאיבת מים אגרסיבית – במשך עשרות שנים, ישראל, ירדן וסוריה הטו מים מהירדן ומיובלים נוספים, מה שצמצם משמעותית את כמות המים שמגיעים לים המלח.
🔹 תעשיות המלח והמינרלים – חברות מסחריות שואבות כמויות עצומות של מים כדי להפיק אשלג ומינרלים, מה שמגביר עוד יותר את ההתייבשות.
🔹 התחממות גלובלית – שינויי האקלים מגבירים את קצב ההתאדות של המים, ומקטינים את הסיכוי של הים להתחדש.
בולענים, תיירות ונדל"ן – כולם בסכנה
אחד התוצרים הקטלניים של ההתייבשות הוא היווצרות בולענים – חורים ענקיים שנפערים באדמה, לעיתים בלי אזהרה מוקדמת. יותר מ-7,000 בולענים נפערו עד כה, ומספרם רק הולך וגדל.
🔹 תיירות בקריסה – מלונות נסגרים, חופים נעלמים, ואתרי נופש שהיו בעבר מפורסמים עומדים נטושים. לדוגמה, עין גדי, שהיה מוקד תיירותי מרכזי, נראה כיום כמו עיירת רפאים.
🔹 פגיעה בתשתיות – כבישים ומבנים בסכנה קריסה בשל בולענים, מה שמונע פיתוח תיירותי ותחבורתי באזור.
🔹 בריכות בולענים חמות – חלק מהבולענים מתמלאים במים והופכים לאטרקציה חדשה, אך זו אינה נחמה אמיתית אל מול האסון הכללי.
האם יש פתרון?
🔹 פרויקט 'תעלת הימים' – בעבר הוצע לחבר את ים המלח לים סוף דרך תעלה שתזרים מים מתוקים ומי ים. אך בשל בעיות תקציב והתנגדויות סביבתיות, הפרויקט לא התקדם.
🔹 שיתוף פעולה אזורי – מומחים מזהירים שישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חייבות לעבוד יחד כדי להציל את הים, אך הסכסוכים הפוליטיים מקשים על התהליך.
🔹 התפלת מים והזרמתם – חלק מהמדענים מציעים להתפיל מים מהים התיכון ולהזרימם לירדן כדי להזין מחדש את ים המלח, אך העלות הכלכלית גבוהה מאוד.
המצב מחמיר – ומעטים עושים משהו
אוהד קרני מהמשרד להגנת הסביבה אומר: "זה לא רק אסון סביבתי, אלא גם בעיה כלכלית. אם לא נפעל עכשיו, ים המלח יהפוך לזיכרון רחוק." אבל עם המלחמות במזרח התיכון והמשברים הפוליטיים, נדמה שהטבע נדחק הצידה בסדר העדיפויות של הממשלות.
למרות כל זאת, עדיין יש תקווה: הפתרונות קיימים, הטכנולוגיה זמינה – אבל השאלה היא האם יהיה רצון פוליטי וכלכלי לעצור את ההתייבשות לפני שיהיה מאוחר מדי.
מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית 'אלקמיק':
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו