הורסים היסטוריה: מיתוסים היסטוריים שהגיע הזמן לנפץ

• החומה הסינית (מאות 8 לפנה"ס עד 17 לספירה) נראית בבירור מהחלל

למרות האמונה הרווחת, החומה הסינית אינה המבנה היחידי מעשה ידי אדם שניתן לראות מהחלל. למעשה, היא כמעט בלתי נראית מהחלל, משום שצבעה דומה מאוד לסביבה ורוחבה הממוצע רק 5-6 מטרים. אסטרונאוטים רבים העידו שלא הצליחו לראותה. הדבר אינו פוגם מהעובדה שהיא החומה המרשימה ביותר שנבנתה ע"י אדם, ומקיפה שטח עצום – אך כדי לראותה מהחלל נדרשים אמצעים אופטיים מיוחדים.

• חומת טרויה נפלה בגלל סוס עץ

למרות הסיפור המפורסם, אין עדויות ארכיאולוגיות או היסטוריות לסוס העץ הידוע. לפי האמונה הרווחת כיום, העיר כנראה נפלה בסביבות 1270 לפנה"ס בעקבות מצור ממושך או רעידת אדמה, והסוס בסיפורים המיתולוגיים על נפילתה היה לא יותר מסמל מטאפורי לספינות מלחמה יווניות, שכונו ע"י סופרים באותה תקופה "סוסי מעמקים".

• ימי הביניים (מאות 5-10) היו "תקופה חשוכה"

ימי הביניים, המכונים בשפות רבות "עידני החשוך", היו למעשה תקופה של התפתחות משמעותית, ואירעו בה התפתחות טכנולוגית בחקלאות, פריחה אדריכלית שהובילה לבנייתן של קתדרלות גותיות, התפתחות אוניברסיטאות וחידושים מדעיים רבים (בעיקר בארצות האיסלאם), ופריחה בתחום האמנות.

• ויקינגים (מאות 8-11) חבשו קסדות מקורננות

הדימוי האיקוני של לוחמים ויקינגים עם קסדות בעלות קרניים הוא המצאה מודרנית. אמנם, במספר אזורים בהם עברו הוויקינגים נמצאו קסדות כאלו – אך הן היו מתקופה קדומה ב-2,000 שנה ללוחמים הנורדים האימתניים. הוויקינגים לבשו קסדות פשוטות ופרקטיות יותר, והקישור ביניהם לבין הקסדות המקורננות נוצר ככל הנראה במאה ה-19 ע"י אמנים סקנדינבים.

• מגדל פיזה (1173-1372) נבנה עקום בכוונה

המגדל המפורסם באיטליה אמנם התחיל לנטות כבר ב-1178, חמש שנים לאחר תחילת בנייתו, לאחר בניית 3 הקומות התחתונות. הסיבה היא קרקע רכה. פירושו המילולי של שם העיר הוא "קרקע ביצתית", כך שהארכיטקט – בּוֹנאנוֹ פיזאנוֹ או גֶרארְדוֹ די גרארדו – פשוט כשל לחלוטין בתכנון כאשר הסתפק ביסודות בעובי 3 מ’ בלבד. מייד כאשר התגלתה הנטייה נעשה ניסיון לתקן אותה – אך הוא הוביל בסופו של דבר להיפוך הנטייה, מצפון לדרום. בשל כך, הבנייה נמשכה 200 שנה. מאז לא נעשו לתקן את הנטייה, אלא רק לרסן אותה, לאחר שהאיטלקים הבינו שמדובר בתכונה ייחודית שמושכת תיירים לעיר הולדתו של גליליאו.

• תרבויות אמריקה העתיקות ("אינדיאנים") היו "פראים"

התפיסה של העמים שאיכלסו את אמריקה לפני הגעת האירופים החל מ-1492 כ"פראים" היא מיתוס קולוניאלי. אותן תרבויות פיתחו מערכות חקלאות מתקדמות, בנו ערים מתוכננות ומורכבות, היו להן מערכות פוליטיות וחברתיות מתוחכמות והן פיתחו טכנולוגיות רפואיות מתקדמות יחסית לתקופתן.

• קולומבוס (1451-1506) גילה שהעולם עגול

בניגוד למיתוס הנפוץ, האדם ש"גילה את אמריקה" (מיתוס נוסף, שבשנים האחרונות כבר לא נהוג להפיץ) לא היה הראשון שהראה שאנחנו חיים על כדור. הידיעה שכדור הארץ עגול הייתה ידועה כבר ביוון העתיקה, ואריסטו הוכיח זאת במאה ה-4 לפנה"ס – כמעט 2,000 שנה לפני לידתו של קולומבוס. המחלוקת הייתה על היקף כדור הארץ, לא על צורתו. קולומבוס חשב שחישובים עתיקים של היקף כדור הארץ היו גדולים מדי, וכי למעשה הוא קטן ברבע. אילו הסתמך על מפות עתיקות יותר, היה מבין שהאיים שלצידם עגן במסעו האגדי לא יכלו להיות הודו, משום שהיא אמורה להיות מרוחקת הרבה יותר מפורטוגל בהפלגה דרך האוקיינוס.

• מכשפות לא נשרפו בסיילם (1692)

בניגוד לאמונה הרווחת, אף אחת מה"מכשפות" שנידונו במשפטי המכשפות בסיילם שבמסצ’וסטס לא נשרפה. שריפת מכשפות היתה נהוגה בעיקר באירופה ובמאות ה-5 עד ה-15. באמריקה של המאה ה-17 נידונו 19 נשים לתלייה, ואחת נמחצה למוות.

• נפוליאון (1769-1821) היה גמד

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בהיסטוריה הוא שנפוליאון בונפרטה היה נמוך במיוחד. האמת היא שגובהו היה 1.68 מטר, שהיה ס"מ או שניים מעל הגובה הממוצע לגברים בצרפת באותה תקופה.

המיתוס נוצר בגלל שתי סיבות עיקריות:

* הבלבול בין יחידות המידה הצרפתיות והבריטיות של אותה תקופה – גובהו מצוין במסמכים היסטוריים כ-2’5, שלפי מערכת המידות הבריטיות הם 157.5 ס"מ. אלא שבצרפת המידות היו גדולות יותר, ולכן בפועל הוא היה 6’5 לפי המידות שאנו מכירים כיום.

* בתקופת נפוליאון חלק מדרישות הקבלה לצבא היו גברים גבוהים וחזקים – ולעומת רוב חייליו הוא נראה מעט נמוך. אויביו הבריטים ניצלו זאת כדי לצייר אותו כנמוך אף יותר כחלק מתעמולת המלחמה.

• אינשטיין (1879-1955) נכשל במתמטיקה

המיתוס על כישלונו של אלברט איינשטיין במבחן במתמטיקה בבית הספר הוא שקרי לחלוטין. איינשטיין היה תלמיד מצטיין לכל אורך שנות לימודיו, ונבחן לאוניברסיטה הטכנית של ציריך – אחד המוסדות היוקרתיים באירופה – כבר בגיל 17. הוא לא התקבל, משום שנכשל בחלק של המבחן שעסק בתחומים שאינם מדעיים – אך בחלק המתמטי הצטיין. כמו כן, שינויים בחלוקת ציונים בשווייץ, שבה למד, תרמו לבלבול – בזמנו הציון המקסימלי היה 6, ובתעודות שלו ניתן לראות שכל הציונים הם בין 4 ל-6. כיום מערכת ציונים כזו נהוגה רק במספר מדינות, כמו אוסטרליה.