אנשים רבים מדווחים שעם כל שנה שחולפת, הזמן נראה כאילו הוא מואץ – תופעה שפסיכולוגים ומדעני מוח חוקרים כבר עשורים. מארק ויטמן, פסיכולוג רפואי ומדען מוח קוגניטיבי במכון לתחומי הגבול של פסיכולוגיה ובריאות הנפש בפרייבורג, חוקר את תפיסת הזמן האנושית זה למעלה מ-30 שנה. "שגרה היא רוצחת זמן", אומר ויטמן, ומציע שהמונוטוניות של חיי היומיום תורמת לתחושה שהזמן רץ מהר יותר.
מומחים מציעים שככל שאנו מזדקנים, תפיסת הזמן שלנו משתנה בשל מספר גורמים, כולל האופן שבו אנו מעבדים חוויות ויוצרים זיכרונות: כשאנחנו צעירים, חוויות רבות הן חדשות וייחודיות, מה שגורם לזמן להרגיש כאילו הוא עובר לאט יותר; לעומת זאת, חיי הבגרות מביאים לעתים קרובות שגרה וקביעות, מה שיכול לגרום לזמן להיראות כעובר מהר יותר. "עם הגיל, אנחנו יכולים להיתקע יותר ויותר בהרגלים ישנים, להרגיש נוח מדי עם המוכר, ולהיות בלתי מוכנים לחפש חידושים, מה שתורם לתחושה שהזמן מואץ כשאנחנו מתרגלים לשגרות צפויות". חוסר החוויות החדשות גורם למוח לרשום פחות זיכרונות מובחנים, מה שגורם לשבועות, חודשים ושנים להתמזג יחד ולהיראות קצרים יותר.
שינויים ביולוגיים משחקים גם הם תפקיד: אדריאן בז'אן, פרופסור להנדסה מכנית באוניברסיטת דיוק, מסביר שככל שנוירונים ועצבים מזדקנים, הם צוברים יותר "בלאי", מה שגורם להם להעביר מידע לאט יותר. זה תורם לתפיסה שהזמן עובר מהר יותר. "ככל שהגודל והמורכבות של רשתות הנוירונים במוח שלנו גדלים, האותות החשמליים צריכים לעבור מרחקים גדולים יותר, מה שמוביל לעיבוד אותות איטי יותר", אמר בז'אן.
גם היחס של תקופה ביחס לסך חיינו הוא גורם נוסף המשפיע על תפיסת הזמן: עבור ילד בן עשר, שנה אחת מייצגת 10% מחייו, מה שגורם לה להיראות ארוכה; לעומת זאת, עבור מבוגר בן חמישים, זה רק 2% מחייו.
יצירת זיכרונות היא קריטית באופן שבו אנו תופסים זמן. ככל שאנו חווים פחות אירועים חדשים, כך יש למוח פחות סימנים להבחין בין תקופה אחת לאחרת, מה שמוביל לתחושה שהזמן חומק מאיתנו. כדי להתמודד עם תחושה זו, מומחים ממליצים להכניס חידושים לחיי היומיום. למשל, הגעה לעבודה בדרך חדשה, ניסיון ספורט מסוג שונה או בישול מתכונים חדשים, יכולים לעזור להשיג תחושת חידוש שמאריכה את תפישת הזמן. עיסוק בחוויות חדשות מגרה את המוח לעבד יותר מידע, יוצר זיכרונות מפורטים יותר וגורם לזמן להרגיש מלא יותר.
תרגולי מוּדעוּת יכולים גם הם להשפיע על תפיסת הזמן שלנו. תפיסה מודעת של רגעים קטנים מחדדת את החושים, הופכת משימות שגרתיות לאינטנסיביות יותר ומספקת גירויים חדשים למוח. תשומת לב כל לרגע מעשיר את החוויה ומאט את תחושת הזמן החולף הסובייקטיבית. כפי שמסכם ויטמן, "טקסים מספקים ביטחון – אבל גיוון יוצר רשמים חדשים. דברו עם השכן שאתם בדרך כלל מתעלמים ממנו, או נסו משהו חדש. זה יוצר אפקט של חדשנות, שמאט את הזמן ומשפר את תחושת החיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו