אנחנו יודעים באיזה מצב אתם נמצאים. גם אנחנו נקלענו אליו לא פעם ולא פעמיים. איך, לכל הרוחות, למרות כל המאמצים שלנו להתמודד עם יוקר המחיה העולה באמצעות חיתוך אגרסיבי של ההוצאות שלנו, עדיין הוצאנו כל כך הרבה כסף? מחקר חדש מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה חושף את המנגנונים הפסיכולוגיים שגורמים לנו להוציא יותר כסף מכפי שאנחנו מתכוונים להוציא, אפילו אם אנחנו חושבים שאנחנו מצליחים. צללנו לפרטים בעזרת Claude.
מוח עתיק בעולם חדש
ד"ר פול האריסון, מומחה להתנהגות צרכנים, מסביר כי המוח האנושי לא השתנה הרבה במשך אלפי שנים: "יש לנו מוח פליאוליתי לצד טכנולוגיה מתקדמת. ההטיות הפסיכולוגיות שעזרו לנו לשרוד במשך מיליוני שנים, כעת עובדות נגדנו בעולם המסחרי".
למה ידע לא מספיק
"אנשים חושבים שחינוך ומידע הם הפתרון. זה לא נכון", קובע האריסון. "המחקר מראה שידיעה על מה שצריך לעשות לא בהכרח משנה התנהגות".
לדבריו, הבעיה מורכבת יותר: המוח הרגשי צורך פחות אנרגיה מהמוח החושב. לכן, הגוף "מעדיף" להשתמש בו במקום לכלות אנרגיה על חשיבה הגיונית. טקטיקות שיווק מודרניות מכוונות להחלטות מהירות ורגשיות, ומציפות אותנו בגירויים שמקשים על חשיבה רציונלית.
הצורך העמוק באהבה
לפי המחקר, מתחת להתנהגות הצרכנית שלנו מסתתרים צרים קמאיים: רצון להיות נאהבים, פחד מלאכזב אחרים, חיפוש אחר תחושת ערך וניסיון למלא חלל רגשי. "כמעט כל השיווק בנוי סביב השכנוע ש'הדבר הזה יגרום לך להיות נאהב'", מסביר האריסון.
איך בכל זאת מתמודדים?
האריסון מציע להקשות על ההוצאה ע"י הרחקת כרטיסי האשראי מהישג יד, כך שיהיה צורך להתאמץ כדי להגיע אליהם, להסיר אפליקציות קניות מהטלפון כך שיהיה צורך לחפש באופן פעיל אתרים ומוצרים כדי להגיע לתוכן שיווקי, וליצור מכשולים פיזיים בדרך להוצאת כסף.
הצעה נוספת היא להאט את תהליך קבלת ההחלטות ע"י התרחקות מסביבת קניות רועשת ומוארת ממאוד, החלטה שלא לבצע אף רכישה לפני ששואלים אחרים לדעתם עליה, וחשיבה על המטרות הפיננסיות ארוכות הטווח.
גם זיהוי טריגרים רגשיים חשוב – יש להיות מודעים למצבי רוח שמובילים לקניות, לזהות מתי השיווק פונה לחרדות שלנו ולהבין את הפער בין צורך אמיתי לדחף רגשי.
האריסון מדגיש כי אין פתרונות קסם, או "שלושה צעדים פשוטים להפסקת בזבוז". השינוי דורש הבנה עמוקה של המנגנונים הפסיכולוגיים, סבלנות לתהליך ארוך טווח ויצירת סביבה שתומכת בהחלטות פיננסיות מושכלות. הוא מסכם: "במקום לחפש פתרונות מהירים, עלינו להבין תחילה את המורכבות של התנהגותנו, ולבנות אסטרטגיות שמתאימות למציאות הפסיכולוגית שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו