מחקר פורץ דרך של מכון ויצמן למדע ברחובות מגלה כי נמלים מדגימות שיתוף פעולה קבוצתי יעיל יותר מבני אדם, לפחות כפי שזה מתבטא בפתרון אתגרי תובלה מורכבים. המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי PNAS, מספק תובנות מפתיעות על קבלת החלטות קבוצתית בין מינים.
בהובלת פרופ' עופר פיינרמן וטביאה דרייר מהמחלקה לפיזיקה ומערכות מורכבות, צוות המחקר תכנן ניסוי המבוסס על "חידת מובילי הפסנתר" הקלאסית מתחום הרובוטיקה. המחקר העמיד זו מול זו קבוצות של נמלים מסוג Paratrechina longicornis, מין ממשפחת האצניות המכונה "נמלים משוגעות", מול משתתפים אנושיים, בתמרון עצם בצורת T דרך מבוך בעל שלושה תאים.
בעוד שבני אדם בודדים עלו בביצועיהם על נמלים בודדות באמצעות תכנון אסטרטגי, התוצאות השתנו דרמטית בהשוואת ביצועי הקבוצות: קבוצות גדולות של נמלים עלו בביצועיהן במבוך לא רק על נמלים בודדות, אלא, באופן מפתיע, לעתים אף על ביצועי הקבוצות האנושיות. הנמלים הפגינו זיכרון קולקטיבי ותיאום אסטרטגי, נמנעו מחזרה על טעויות ושמרו על תנועה כיוונית עקבית.
לעומת זאת, קבוצות אנושיות התקשו לשפר את הביצועים האינדיבידואליים. כאשר התקשורת הוגבלה כדי לדמות תנאים דומים לאלה של נמלים, ביצועי האדם אף הידרדרו. החוקרים הבחינו כי קבוצות אנושיות נטו לבחור בפתרונות "חמדניים", שנראו מועילים בטווח הקצר, אך הוכחו בסופו של דבר כלא אופטימליים.
פיינרמן מייחס את הביצועים הקבוצתיים העדיפים של הנמלים למבנה החברתי האבולוציוני שלהן. "מושבת נמלים היא למעשה משפחה", הוא מסביר. "כל הנמלים בקן הן אחיות, ויש להן אינטרסים משותפים". ארגון חברתי הדוק זה מוביל למה שמדענים מכנים "אורגניזם-על", שבו שיתוף הפעולה עולה באופן יסודי על תחרות.
צוות המחקר, שכלל מומחים ממחלקות שונות במכון ויצמן ומאוניברסיטת חיפה, ערך את הניסויים באמצעות מבוכים מיוחדים, שתוכננו בקנה מידה מותאם לשני המינים. המשתתפים האנושיים נדרשו לעתים ללבוש מסכות ומשקפי שמש כדי להגביל את התקשורת ביניהם, בעוד שידיות מיוחדות עם מדי כוח מדדו את תרומתם למשיכת החפצים במבוך.
המחקר מאתגר את הנחות היסוד לגבי אינטליגנציה קולקטיבית אנושית – ובמיוחד את הרעיון של "חוכמת ההמונים". הממצאים מציעים כי בהקשרים מסוימים, התנהגות שיתופית מפותחת של חרקים חברתיים עשויה לעלות על יכולות פתרון הבעיות הקבוצתיות של בני אנוש, ומספקת תובנות חשובות על טבעם של אינטליגנציה קולקטיבית ושיתוף פעולה.
מסקנות המחקר מעלות שאלות מרתקות לגבי היישומים הפוטנציאליים שלהן להתנהגות ארגונית ודינמיקה קבוצתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו