מה קורה כשחרדים-לשעבר מתחברים לראשונה לרשתות חברתיות?

מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שופך אור על תופעה שטרם נחקרה: השימוש ברשתות חברתיות בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי, שנחשפים לרשתות חברתיות לראשונה בחייהם. המחקר הראשון מסוגו בוחן כיצד אנשים שעזבו את העולם החרדי מתמודדים עם המעבר לעולם הדיגיטלי.

החברה החרדית, כידוע, לא מאוד אוהבת את האינטרנט. לכן, לא פלא שפחות מ-20% מהחרדים בישראל נחשפים לרשתות חברתיות. כך קורה שיוצאים בשאלה מוצאים את עצמם לפתע במעבר חד, מעולם שבו כל התקשורת מתקיימת באופן חזותי או בשיחות אחד-על-אחד בטלפונים כשרים לעולם שבו תקשורת דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מהחיים.

ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון הוביל, יחד עם אסתרינה טרכטנברג מאוניברסיטת ת"א ויהודית קלר מאוניברסיטת שמורת קייס המערבית בארה"ב, מחקר מקיף בקרב 1,146 יוצאים בשאלה, כדי להבין כיצד הם משתמשים ברשתות חברתיות כאמצעי להתמודדות עם ההיפרדות מהחברה הסגורה והמגובשת ממנה באו. המחקר, שפורסם בתחילת החודש בכתב העת New Media & Society, חשף כמה תובנות מעניינות:

ראשית, הם מצאו כי הזמן שמבלים היוצאים בשאלה ברשתות חברתיות אינו קשור ישירות לרווחתם הנפשית; רוב המשתתפים השתמשו ברשתות החברתיות בעיקר כאמצעי בריחה, ופחות לפתרון בעיות; שימוש ברשתות לצורך הימנעות ובריחה נמצא כקשור לרמות נמוכות יותר של בריאות נפשית וחוסן.

ממצא חשוב נוסף מראה כי מתן וקבלת תמיכה רגשית ומעשית נמצאו קשורים לבריאות נפשית חיובית. החוקרים הראו כי רמות החוסן הושפעו רק מקבלת תמיכה רגשית ומתן תמיכה מעשית לאחרים, ולא מכמות השימוש הכללית ברשתות חברתיות. אגב, למרות האתגרים, רמות החוסן של המשתתפים היו דומות לאלו של האוכלוסייה הכללית.

המחקר כלל משתתפים בגילאי 18 עד 76, כשהגיל הממוצע היה 31. מעט יותר ממחצית היו גברים, ורובם חיו בישראל. המשתתפים עזבו את העולם החרדי בממוצע 8 שנים לפני המחקר, כאשר חלקם עזבו לפני שנה בלבד, ואחרים לפני עד 52 שנים.

המלצות החוקרים

החוקרים מדגישים את הצורך בחינוך לשימוש בריא יותר בטכנולוגיות תקשורת חדשות, במיוחד עבור אנשים העוברים שינויים משמעותיים בחייהם ונחשפים לרשתות חברתיות בפעם הראשונה בחייהם. דוד וצוותו מציינים כי זהו המחקר הראשון שבוחן את תפקיד התמיכה החברתית והשימוש ברשתות חברתיות בקרב אנשים שעזבו קהילות דתיות סגורות. הם מדגישים כי תהליך העזיבה מלווה באובדן של מערכות תמיכה חברתיות ונורמות תקשורת מוכרות, מה שעלול להוביל למצב נפשי פגיע, ולכן חשוב במיוחד לתת לאותם אנשים כלים להבטיח שה"בריחה" הדיגיטלית תיעשה באופן שיועיל לרווחתם, ולא ידרדר אותה.