בחירת מילת השנה מתבססת על ניתוח מגמות חברתיות, תשומות הציבור ודיונים תרבותיים שהתרחשו במהלך השנה, כולל השפעת הרשתות החברתיות, ומיועדת להיות "מילה או ביטוי המשקפים נושא מרכזי מ-12 החודשים האחרונים".
"ריקבון מוח" מתאר את ההידרדרות כביכול במצבו המנטלי או האינטלקטואלי של אדם עקב צריכה מוגזמת של תוכן מקוון טריוויאלי או באיכות נמוכה, במיוחד בפלטפורמות מדיה חברתית.
המונח משקף את המודעות הגוברת להשפעות השליליות של תוכן מקוון באיכות נמוכה, במיוחד בקרב קהילות דור Z ודור אלפא בפלטפורמות כמו טיקטוק. מילון אוקספורד האנגלי, היוצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ארגן הצבעה שרשמה השתתפות של מעל 37,000 אנשים, כולל מומחי שפה, לבחירת מילת השנה מתוך רשימה מקוצרת של שש מילים שהוכנה על ידי מומחי השפה שלו.
"ריקבון מוח" נבחר על פני חמשת המועמדים האחרים: "צנוע", "רפש", "תמחור דינמי", "רומנטזיה", ו"מסורת", מה שמדגיש את הרלוונטיות שלו לחיים המודרניים. קספר גראטוול, נשיא אוקספורד שפות, הסביר ש"ריקבון מוח" מדבר על אחת הסכנות הנתפסות של החיים הווירטואליים ועל איך אנשים עושים שימוש בזמנם החופשי, משקף פרק חדש בשיח על האנושות והטכנולוגיה. גראטוול מוצא מרתק שהמונח אומץ על ידי דור Z ודור אלפא, שאחראים במידה רבה לשימוש וליצירה של התוכן הדיגיטלי אליו מתייחס המונח. גראטוול סיכם שהמונח מדגים "מודעות שובבה" בקרב הדורות הצעירים לגבי ההשפעה המזיקה של המדיה החברתית שהם ירשו.
הוא הדגיש שקהילות אלה הגבירו את השימוש בביטוי דרך ערוצי המדיה החברתית, המקום שנאמר שגורם לו. "ריקבון מוח" הוא מונח חדש המציין את ההידרדרות המשוערת במצבו המנטלי או האינטלקטואלי של אדם עקב צריכה מוגזמת של תוכן מקוון טריוויאלי או באיכות נמוכה. המונח קיבל משמעות חדשה ב-2024, המבטאת חששות לגבי ההשפעות של צריכת כמויות מוגזמות של תוכן מקוון באיכות נמוכה, במיוחד במדיה חברתית.
לפי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, המונח ראה עלייה של 230% בשימוש בין 2023 ל-2024, המשקפת מודעות ציבורית גוברת להשפעות השליליות של תוכן מקוון באיכות נמוכה. המונח נטבע לראשונה על ידי הנרי דייוויד תורו בספרו "וולדן - חיים ביער" (1854), שם הוא ביקר את פישוט היתר של רעיונות מורכבים ואת הירידה במאמץ המנטלי והאינטלקטואלי. תורו כתב: "בעוד אנגליה משתדלת לרפא את ריקבון תפוחי האדמה, האם לא ישתדל איש לרפא את ריקבון המוח - השורר באופן נרחב וקטלני הרבה יותר?"
מחקרים הראו שחשיפה ממושכת ל"ריקבון מוחי" יכולה להוביל לאימוץ שפה שנראית חסרת היגיון. מחקרים אקדמיים עדכניים ממוסדות כולל בית הספר לרפואה של הרווארד, אוניברסיטת אוקספורד, וקינגס קולג' לונדון מצאו ראיות לכך שהאינטרנט מכווץ את החומר האפור שלנו (אחד המרכיבים המרכזיים של מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח ואת חוט השדרה).
בשנת 2004, ד"ר גלוריה מארק, פרופסור למדעי המידע באוניברסיטת קליפורניה, מצאה כי טווח הקשב הממוצע (יכולת שימור הקשב באופן רציף) על כל מסך היה שתי דקות וחצי. בשנת 2012, טווח הקשב הממוצע על כל מסך היה 75 שניות. ב-2018 הוא ירד ל-47 שניות. , מצאה ראיות לירידה הדרסטית ביכולת שלנו להתרכז. ד"ר מארק אמרה בפודקאסט בשנת 2023, "זה משהו שאני חושבת שעלינו להיות מודאגים ממנו מאוד כחברה".
טריסטן האריס, אתיקן עיצוב לשעבר בגוגל, אמר לקונגרס האמריקאי בשנת 2019 שמיליארדי אנשים כעת מקבלים את המידע שלהם מחברות שמטרתן למשוך ולהחזיק את תשומת הלב של המשתמשים למשך זמן רב ככל האפשר כיוון שהרווח שלהן נגזר בעיקר מהיכולת להמיר את תשומת הלב הזו להכנסות, לרוב באמצעות פרסומות או מכירת נתוני משתמשים. האריס אמר שזה יוצר "מרוץ לתחתית גזע המוח" כדי לחלץ תשומת לב על ידי פריצה לדופמין, פחד וזעם שלנו.
הוא ציין, "טכנולוגיה השתלטה על העט של ההיסטוריה האנושית, ותוביל אותנו לאסון אם לא ניקח אותו בחזרה". על פי מחקרים, הטלפונים החכמים הביאו את האינטרנט לקצות אצבעותינו, מה שהוביל לכך שגברים מדור Z מבלים בממוצע חמש שעות וחצי ביום באינטרנט, בעוד נשים מדור Z מבלות בממוצע שש שעות וחצי ביום באינטרנט.
עם זאת, בשנים האחרונות, תנועות אנטי-טכנולוגיה צברו תאוצה, כולל מתבגרים העוברים לטלפונים פשוטים וקמפיינים לילדות ללא טלפונים חכמים. אז אולי יש סיבה להיות אופטימיים לגבי עתיד בו נוכל לתבוע מחדש את מוחנו.
מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית 'אלקמיק': מקור ראשון, ,Kompas ,Zee News ,Express.co.uk ,The Guardian ,IFLScience ,Rosario3 Frankfurter Allgemeine ,BBC New.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו