ג'ט לג: מה קורה לגוף שלנו כשהשעון הביולוגי משתבש?

לא רק עייפות ובעיות שינה – יעפת (ג’ט לג) מכניסה את הגוף שלנו לבלבול כללי והורסת חופשות חלומיות (עד כמה שאפשר לקרוא לבטן-גב בבורגאס ‘חופשה חלומית’) מאז תחילת עידן הטיסה. כעת, מחקר שפורסם ב-iScience בחודש הקודם חושף את ההשפעות מרחיקות הלכת של שינויי זמן על מערכות הגוף שלנו, ומראה שאפילו שינוי קטן יחסית של חמש שעות יכול לגרום להפרעות משמעותיות במטבוליזם שלנו. Claude סייעה לנו לסכם את המסקנות.

12 החוקרים הבריטים עקבו אחר 14 משתתפים במשך 8 ימים בתנאי מעבדה מבוקרים, כשהם משנים את סדר היום שלהם בחמש שעות. כך הם גילו מה קורה לגוף כשמזיזים לו את הלו"ז גם בלי לערב את השמש.

השעון הביולוגי – קווים לדמותו
המחקר חשף שורה של שינויים מטבוליים מפתיעים:
* עיכול איטי יותר: עיכול ארוחת הבוקר הופך איטי משמעותית;
* שינויים ברמות הסוכר: רמות הסוכר נמוכות יותר בצום, אך עולות בחדות רבה יותר אחרי ארוחות;
* שינויים במטבוליזם של שומנים: רמות גבוהות יותר של טריגליצרידים אחרי ארוחות;
* יעילות מופחתת: הגוף מייצר פחות חום מעיבוד המזון.

ממצא מרתק במיוחד נוגע להורמון מלטונין, המכונה "הורמון השינה". המחקר הראה שדפוסי המלטונין מסתגלים בקצב של כ-1-1.5 שעות ביום. זה מסביר מדוע ההסתגלות לאזור זמן חדש היא תהליך הדרגתי, ולא מיידי.

למרות ההשפעות המשמעותיות, המחקר מצא שהגוף מתחיל להסתגל במהירות יחסית. רוב ההפרעות המטבוליות מתחילות לחזור לנורמה תוך 48-72 שעות. בנוסף, חלק מהתהליכים המטבוליים, כמו שריפת קלוריות במנוחה, נשארים יציבים למרות השינויים.

השלכות: מעבר לטיסות
המחקר מדגיש השלכות חשובות, גם עבור מי שלא טס למדינות מרוחקות:
* "ג'ט לג חברתי" – הפער בין השעון הביולוגי הטבעי לבין מחויבויות חברתיות;
* חשיבות השמירה על סדר יום קבוע, במיוחד בכל הנוגע לזמני ארוחות ושינה;
* השפעות אפשריות על עובדי משמרות ואנשים שחווים שינויי זמן תכופים.

לכן, החוקרים מציינים את חשיבות השמירה על לוח זמנים עקבי, התחשבות בהשפעות המטבוליות של שינויי זמן והבנה שההסתגלות היא תהליך הדרגתי שדורש סבלנות. הם ממליצים לתכנן שינויים בסדר היום בקפידה, על מנת שלא לסבול מההשלכות הביולוגיות שלהם.