שמנים? אתם בסיכון גבוה יותר לאלצהיימר

מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה הדגים קשר בין שומן בטני לבין חלבונים חריגים במוח הקשורים למחלת האלצהיימר. המחקר, שנערך על ידי חוקרים במכון מלינקרודט לרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, בחן את הקשר בין גורמי אורח חיים כמו השמנה ומטבוליזם לבין הגורמים וההשפעות של מחלת האלצהיימר.

המחקר כלל 80 משתתפים בגיל העמידה, עם תפקוד קוגניטיבי תקין ומדד מסת גוף (BMI) מגוון. המשתתפים, אזרחי ארה"ב בגיל ממוצע של 49.4, עברו סדרת הערכות, כולל סריקות PET מוחיות למדידת משקעי אמילואיד וטאו הקשורים למחלת האלצהיימר. סריקות MRI של הבטן בוצעו למדידת נפח השומן התת-עורי והוויסראלי, והערכות מטבוליות כללו מדידות גלוקוז וכולסטרול. כ-57.5% מהמשתתפים הוגדרו כסובלים מהשמנה, עם BMI ממוצע של 32.31, ו-62.5% היו נשים.

הממצאים חשפו כי רמות גבוהות יותר של שומן ויסראלי היו קשורות לרמות מוגברות של שני חלבונים פתולוגיים האופייניים למחלת האלצהיימר: בטא-אמילואיד וטאו. יש לציין כי אפקט זה לא נצפה עם סוגים אחרים של הצטברויות שומן. התוצאות הראו כי אחוז גבוה יותר של שומן ויסראלי היה קשור לריכוז אמילואיד מוגבר במוח, המסביר 77% מההשפעה של BMI גבוה על הצטברות אמילואיד.

בנוסף, המחקר מצא כי התנגדות גבוהה יותר לאינסולין ורמות נמוכות יותר של כולסטרול HDL היו קשורות לרמות אמילואיד גבוהות יותר במוח. ההשפעה של שומן ויסראלי על פתולוגיית האמילואיד הופחתה חלקית באנשים עם רמות כולסטרול HDL גבוהות יותר. גורמי אורח חיים משפיעים משמעותית על דמנציה הקשורה לגיל, כולל שינויים באורח החיים המונעים או מפחיתים הצטברות שומן ויסראלי, אשר עשויים לעזור במניעה או דחיית התפתחות של מחלת האלצהיימר.

"בשלב זה, שינויים פוטנציאליים כמו ירידה במשקל והפחתת שומן ויסראלי הם יעילים יותר כאמצעים למניעת או דחיית התפרצות המחלה", אמרה ד"ר מהסה דולתשאהי. היא הדגישה כי המחקר חורג מעבר לשימוש ב-BMI כדי לאפיין שומן גוף בצורה מדויקת יותר באמצעות דימות תהודה מגנטית, וחושף תובנות מפתח לגבי הסיבה שהשמנה עשויה להגביר את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר.

סיירוס א. ראג'י, פרופסור לרדיולוגיה ושותף למחקר, הדגיש את ההשלכות לבריאות הציבור של הממצאים. "מסקנה חשובה מעבודתנו היא שהפחתת הסיכון לאלצהיימר באנשים עם עודף משקל חייבת לכלול טיפול ממוקד בבעיות מטבוליות ושומנים נלוות", אמר.

שומן ויסראלי, המצטבר עמוק בתוך הבטן ומקיף איברים פנימיים, הוא פעיל מטבולית, מייצר חומרים דלקתיים כמו ציטוקינים פרו-דלקתיים, שיכולים לחצות את מחסום דם-מוח ולגרום לנוירואינפלמציה – גורם התורם למחלות ניווניות של המוח, כמו אלצהיימר. מחקרים קודמים הראו כי BMI גבוה משחק תפקיד בנזק לתאי המוח."ביצוע שינויים באורח החיים, המכוונים להפחתת שומן ויסראלי, עשוי להשפיע על התפתחות מחלת האלצהיימר. ירידה במשקל והפחתת שומן ויסראלי בשנות ה-40 וה-50 יכולות להיות אמצעים יעילים למניעה או עיכוב של דמנציה. כדי להפחית שומן ויסראלי, חשוב לשמור על תזונה בריאה, המתמקדת במזונות מהצומח, להגביל בשרים מעובדים ושומנים רוויים במוצרי חלב, ולבחור בכמויות מתונות של שומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים. פעילות גופנית סדירה ושליטה במשקל לשמירה על BMI תקין הם גם חשובים.

"למיטב ידיעתנו, המחקר שלנו הוא היחיד שמדגים תוצאות אלה בגיל העמידה, כאשר המשתתפים שלנו נמצאים עשורים לפני פיתוח התסמינים הראשונים של דמנציה הנגרמת ממחלת האלצהיימר", אמרה ד"ר דולטשאהי. החוקרים מקווים שממצאים אלה יפתחו דלתות לשינויים באורח החיים או לפיתוח תרופות מתאימות להורדת משקל, שיכולות לשפר את זרימת הדם המוחית ופוטנציאלית להפחית את נטל מחלת האלצהיימר ולהקטין את הסיכון להתפתחותה.