מאז ראשית ימי התעופה, התנגשויות בין מטוסים לציפורים מהוות סכנה משמעותית לבטיחות הטיסה. המקרה המתועד הראשון של מוות כתוצאה מהתנגשות כזו נרשם כבר ב-1912, כאשר טייס התרסק לים לאחר התנגשות עם שחף. מאז, לפחות 795 בני אדם איבדו את חייהם בתאונות מסוג זה, מבלי להזכיר את מספר הציפורים שנהרגו.
כעת, מחקר חדש מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, ניו זילנד, שבחן נתונים מ-122 שדות תעופה ב-16 מדינות, חושף תובנות מעניינות על דפוסי ההתנגשויות. ביקשנו מ-Calude לספר לנו עליהם ועל השלכותיהם לבחירות שלנו האם ומתי לטוס (או לא).
הנתונים הראו שבחצי הכדור הצפוני, שיא ההתנגשויות מתרחש בסוף אוגוסט, כאשר כל החודש הוא תקופת השיא השנתית, ואחריו התדירות יורדת בחדות עד ינואר, ו”נעלמת” עד יולי. החוקרים הגדירו את ההתנגשויות כ"תופעה עונתית מובהקת", כאשר שכיחות התופעה גבוהה במיוחד בערים כמו ניו-יורק ואוסלו.
בחצי הכדור הדרומי, לעומת זאת, שיא ההתנגשויות הוא בתחילת אפריל – אך שם, הפיזור ביתר השנה פחות תנודתי, ובמיוחד בערים כמו וולינגטון (ניו-זילנד, כאמור) או הובארט (בירת טזמניה).
הסיבות לשיא בסתיו
המחקר מצביע על שתי סיבות עיקריות לעלייה בהתנגשויות בעונת הסתיו:
- חוסר ניסיון של ציפורים צעירות: הימנעות ממכשולים היא התנהגות נרכשת. ציפורים צעירות עדיין לא רכשו את הניסיון לנקוט בה. לכן, שיעור הפגיעה הגבוה יותר הוא בעיקר בקרב ציפורים צעירות.
- ריבוי ציפורים באוויר: עונות השיא מתאפיינות בעלייה במספר הציפורים, בשל הצטרפות הצעירות לנדודים. לכן, קיים סיכוי גבוה יותר להתנגשות מקרית. עם זאת, החוקרים מציינים כי מתרחשות פגיעות אקראיות במבוגרות וצעירות כאחת.
הבדלים בין חצאי הכדור
הסבר גיאוגרפי: 80% משטח חצי הכדור הדרומי הוא ים, ולכן יש בו פחות נמלי תעופה להשוות. היציבות התרמית גבוהה יותר בדרום, בעוד שתנודות הטמפרטורה קיצוניות יותר בצפון.
השפעה על נדידת ציפורים: הנדידה אינטנסיבית יותר בחצי הכדור הצפוני, בעוד בדרום האוכלוסיות יציבות יותר. דפוסי הנדידה השונים משפיעים על שכיחות ההתנגשויות.
השלכות והמלצות
על רשויות שדות התעופה לתגבר משאבים למניעה בחודשי הסתיו, להתאים תוכניות ניהול לדפוסי התנהגות מקומיים ולחתור לסטנדרטיזציה בדיווח על התנגשויות.
אתגרים עתידיים
שינויי האקלים משפיעים על עונות רבייה ונדידה. קיים צורך בתחזיות להשפעת שינויים אלו על דפוסי ההתנגשויות. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין רשויות תעופה, מדענים וקובעי מדיניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו