מדענים גילו לאחרונה חיים מיקרוביאליים על פני סלע שנאסף מאסטרואיד והוחזר לכדור הארץ. עם זאת, החיידקים שנמצאו על פני השטח שלו אינם מהווים עדות לחיים בחלל – מפני שמקורם כאן, על כדור הארץ. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר איך קרה ש"גילינו חיים" מהסוג הלא נכון.
הדגימה היא חלק מגוש סלע במשקל 5.4 גרם שהחללית היפנית Hayabusa2 גירדה מפני השטח של האסטרואיד ריוּגוֹ והחזירה לכדור הארץ בשנת 2020. המדענים נקטו לכאורה באמצעי זהירות מחמירים כדי למנוע זיהום: הם פתחו את הסלע בחדר ואקום שנמצא בתוך חדר נקי, ולאחר מכן אחסנו אותו בחדר מלא חנקן בלחץ גבוה. הדגימות הועברו ברחבי העולם במכלים מלאים בחנקן לצורך ניתוח.
אולם, מסתבר שבמקרה של דגימה אחת, אמצעי המניעה הללו לא הספיקו. המחקר החדש, שפורסם ב-13 בנובמבר בכתב העת Meteorics and Planetary Science, מצא כי דגימה שהוטמעה בשרף באימפריאל קולג' לונדון הייתה מכוסה במיקרואורגניזמים חוטיים, התואמים במידה רבה לחיידקים פרוקריוטיים הנפוצים על כדור הארץ.
"נוכחות של מיקרואורגניזמים במטאוריטים שימשה בעבר כראיה לחיים חוץ-ארציים", כתבו החוקרים במחקרם. "עם זאת, הפוטנציאל לזיהום ארצי הופך את הפרשנות שלהם לשנויה במחלוקת. התגלית מדגישה שבּיוֹטַה ארצית יכולה במהירות להתיישב בדגימות חוץ-ארציות, אפילו בהינתן אמצעי בקרת זיהום".
מדענים מתווכחים זה זמן רב האם אבני הבניין של החיים על כדור הארץ שלנו מקורם כאן, או שהגיעו מהחלל. ניתוחים קודמים של מטאוריטים שנמצאו על כדור הארץ חשפו שחלק מסלעי החלל הללו מכילים את חמשת בסיסי הנוקלאוטידים החיוניים לחיים אורגניים. אך השאלה האם התרכובות על גבי הסלעים היו בהם כבר בחלל או ‘זיהמו’ אותם לאחר הגעתם לכדור הארץ נותרה פתוחה. משימת Hayabusa2 הייתה ניסיון להתמודד עם שאלה זו, עם הצלחה מסוימת – חלקים מהדגימה שלה הכילו חומצות אמינו, ואפילו את בסיס הנוקלאוטיד אוראציל.
לאחר קבלת הדגימה, שנשלחה מיפן לבריטניה בתוך המיכל שלה, החוקרים סרקו את סלע החלל באמצעות קרני רנטגן, ולא מצאו סימנים לחיידקים על פני השטח שלו. לאחר שלושה שבועות, הם העבירו את הדגימה לשרף, ובדקו אותה מקרוב לאחר שבוע נוסף באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק (SEM). להפתעתם, התוצאות חשפו מוטות וסיבים של חומר אורגני המתרוצצים על פני השטח של הדגימה. לאכזבת החוקרים, קצב הצמיחה, הצורות וההופעה הפתאומית של החיידקים תאמו במידה רבה למיקרובים הנמצאים על כדור הארץ, מה שמרמז שהדגימה זוהמה בשלב כלשהו לאחר שהוכנסה לשרף.
המשמעות היא שגוש האסטרואיד כנראה לא יחשוף תובנות חד-משמעיות לגבי תכולת פני השטח של ריוגו – אך זה לא אומר שאין לו מה ללמד אותנו; מעבר להדגשת החשיבות של נהלי חיטוי קפדניים עבור דגימות מהחלל, החוקרים אמרו שמחקרם גם מדגיש את יכולת ההסתגלות המדהימה של חיידקים, שמתיישבים במהירות על חומר מכל מקור שהוא.
"נוכחות של מיקרואורגניזמים ארציים בתוך דגימה מריוגו מדגישה שמיקרואורגניזמים הם ה’מתנחלים’ האגרסיביים ביותר בעולם, ומיומנים בעקיפת בקרות זיהום", כתבו. "לפיכך, נוכחות של מיקרואורגניזמים בדגימות שהוחזרו מהחלל – אפילו כאלה שכפופות לבקרות זיהום קפדניות – אינה בהכרח ראיה למקור חוץ-ארצי."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו