כלבים מגיעים לבגרות מינית בגיל 6-12 חודשים ולבגרות פיזיולוגית בגיל שנה עד שנתיים – כ-8% ו-14% מתוחלת חייהם; חתולים מגיעים לבגרות מינית בגיל 4-6 חודשים ולבגרות פיזית בגיל שנה – 3% ו-7% מתוחלת החיים; סוסים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה וחצי-שנתיים ולבגרות פיזית בגיל4-5, שהם 7% ו-17% מתוחלת חייהם, בהתאמה; ארנבים מגיעים לבגרות מינית בגיל 4-6 חודשים (5%) ופיזית בגיל 6-8 חודשים (7%); ושימפנזים, קרובנו הרחוקים, מגיעים לבגרות מינית בגיל 7-8 ופיזית בגיל 12-15 – 17% ו-30% בממוצע מתוחלת החיים; רק אנחנו מגיעים לבגרות מינית בגיל 12-15 – לאחר שעברנו כבר 15%-19% מתוחלת החיים הממוצעת, לבגרות גופנית בגיל 18-21, לאחר 23%27% מחיינו, ולפיתוח מלא של מוחנו בגיל 25, כשליש מחיינו לאחר הלידה.
עד כה, סברו מדענים שהסיבה להתבגרות האיטית שלנו היא המוח – מכיוון שהוא כל כך גדול ומתוחכם, דרושות יותר שנות התפתחות, גם גופנית. אלא שכעת, מחקר חדש שפורסם ב-Nature הופך את הקערה על פיה והופך את הסיבה והתוצאה. Claude מרחיבה:
צוות בינלאומי של חוקרים, בהשתתפות אוניברסיטת ציריך, המתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון (ESRF) והמוזיאון הלאומי של גיאורגיה, חקר את התפתחות השיניים של מאובן נדיר מאתר דמניסי בגיאורגיה, שגילו כ-1.77 מיליון שנה. המחקר, שהחל ב-2005 – כלומר, הוא זכה לתקופת התבגרות ארוכה כמו זו שלנו – השתמש בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת כדי לחקור את מבנה השיניים של המאובן. התוצאות היו מפתיעות: המאובן מת בגיל 11-12, כשכבר צמחו שיני הבינה שלו, אך דפוס ההתבגרות של שיניו היה דומה להפליא לזה של בני האדם המודרניים למרות שמוחו היה דומה יותר לזה של קופים.
הממצאים מציעים שילדי האדם הקדום הזה השתמשו בשיני החלב שלהם לתקופה ארוכה יותר מקופי אדם, מה שמעיד על תלות ממושכת במבוגרים. זהו אולי הניסוי האבולוציוני הראשון של ילדות מוארכת.
בהשוואה לקופי האדם הגדולים, בני האדם מתאפיינים כאמור בתקופת ילדות ארוכה במיוחד, במהלכה הורים, סבים ומבוגרים אחרים תורמים להתפתחותם הפיזית והקוגניטיבית. עד כה, ההנחה המקובלת הייתה שהתפתחות ממושכת זו נבעה מהגידול בנפח המוח האנושי. הממצאים החדשים הפריכו זאת לחלוטין.
"מכיוון שילדות וקוגניציה אינן מאובנות, עלינו להסתמך על מידע עקיף", מסביר כריסטוף צוליקופר מאוניברסיטת ציריך כיצד למדו החוקרים על מנהגי האדם הקדמון הזה. "שיניים הן אידיאליות, כי הן משתמרות היטב ומייצרות טבעות יומיות, בדומה לטבעות שנתיות בעצים". כך יכלו החוקרים לנתח את התבגרותו של הילד הזה באופן מרשים למדי.
כאמור, החוקרים הגיעו לתיאוריה חדשה לגבי ההתבגרות: ייתכן שלא הגידול בגודל המוח הוביל להאטה בהתפתחות האנושית, אלא להיפך – הארכת תקופת הילדות והמבנה התלת-דורי הם שאפשרו את ההתפתחות הביו-תרבותית, והובילה בהמשך להגדלת המוח, התבגרות מאוחרת יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר.
התיאוריה החדשה מדגיש את חשיבות המבנה החברתי התלת-דורי בהתפתחות האנושית. הזקנים, בעלי הניסיון הרב ביותר, העבירו את הידע שלהם לצעירים, והילדים, עם מוחם הגמיש, יכלו לקלוט כמויות עצומות של מידע. ככל שכמות המידע התרבותי גדלה, כך התארכה תקופת הילדות, מה שאפשר למוח האנושי להתפתח ולגדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו