ראש בחול: מה באמת עושים היענים כשהם פוחדים?

"להטמין את הראש בחול" - כולנו משתמשים בביטוי הזה כדי לתאר התעלמות מבעיות, שנובע מחוסר יכולת או רצון להתמודד איתן. אבל מאיפה הוא הגיע, ומה האמת מאחורי המיתוס העתיק על היענים? Claude פוקחת לנו את העיניים ומוציאה לנו את הראש מהחול.

הכל התחיל לפני כאלפיים שנה, כשהמדען הרומאי פְּליניוּס הזקן כתב על "הציפור הטיפשה", שמאמינה שאם היא מחביאה את ראשה בשיחים, כל גופה הענק נעלם. מאז, הסיפור על היען שמטמין את ראשו בחול מתוך פחד הפך לאחד המיתוסים העיקשים ביותר בממלכת החי. האמת די רחוקה מכך.

בנות היענה הן אמנם הציפורים הגדולות בעולם – גובהן מגיע לכ-2.7 מטר ומשקלן עד 130 ק"ג. לא חשוב כמה תנסינה, הן לא תצלחנה להסתתר מטורפים. אבל הן רחוקות מלהיות טיפשות. למעשה, יש שלוש התנהגויות שגרמו למיתוס הזה:

1. חיפוש מזון: היענים מבלים זמן רב כשראשם צמוד לקרקע, בחיפוש אחר מזון כמו עשבים, עכברים, צפרדעים וחרקים.
2. טיפול בביצים: בניגוד לציפורים אחרות, היענים חופרות גומות רדודות בחול כדי להטיל את ביציהן. שני ההורים מסובבים את הביצים כמה פעמים ביום בעזרת ראשם כדי לשמור על חומן מכל הצדדים – פעולה שמרחוק עלולה להיראות כמו הטמנת ראש.
3. הסוואה: כשהם בסכנה, היענים עשויים להשתטח על הקרקע עם צוואר מתוח, כדי להתמזג עם הסביבה.

בשעת סכנה, לעומת זאת, היענים עסוקים בפעולות אחרות לחלוטין מאשר הטמנת ראש בחול: הן הציפורים המהירות ביותר בעולם, ומסוגלות לנוס מטורפים במהירות של 70 קמ"ש; יש להן חושים חדים לזיהוי טורפים ממרחק; הן גם חזקות למדי, ומסוגלות להרוג אריה בבעיטה של רגליהן האדירות; וכשהן מגינות על גוזליהן, הן משתמשות בכנפיהן ליצירת ענן אבק שמסיח את דעת הטורפים.

למרות שהמיתוס שגוי וידוע ככזה כבר לא מעט שנים, הביטוי "להטמין את הראש בחול" השתרש בשפות רבות, והפך למטאפורה חזקה להתעלמות מבעיות. אולי דווקא בגלל זה חשוב להכיר את האמת: היען לא מתעלם מסכנות – הוא מתמודד איתן בחוכמה ובתושייה.