אתם אנשים של סרטי אקשן, מתח או קומדיות? זה מה שזה אומר עליכם

האם תהיתם פעם מדוע אתם נמשכים לסרטי אימה מסמרי שיער בעוד חבריכם מעדיפים קומדיות? התשובה עשויה להיות עמוקה יותר ממה שחשבתם – היא טמונה במבנה המוח שלכם. Claude מסבירה לנו מה גורם לנו לאהוב סרטים מסוג מסוים.

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות ברחבי גרמניה, ופורסם לאחרונה בכתב העת Frontiers in Behavioral Neuroscience, מציע כי הטעם שלנו בסרטים עשוי להיות קשור להבדלים בסיסיים באופן שבו המוח שלנו מגיב לגירויים רגשיים כמו פחד וכעס.

החוקרים ביצעו סריקות מוח על 257 אנשים בריאים בזמן שצפו בפנים מפוחדות וכועסות. לאחר מכן, הם השוו את דפוסי הפעילות המוחית בין אנשים שהעדיפו ז'אנרים שונים של סרטים. הם התמקדו בשני אזורי מוח מרכזיים: האמיגדלה, שמשחקת תפקיד מרכזי בעיבוד רגשות, ובמיוחד פחד וכעס; וגרעין האַקוּמְבֶּנְס – חלק ממערכת התגמול של המוח.

הממצאים המפתיעים ביותר היו ההבדלים הבולטים בין חובבי סרטי פעולה לבין אלה שמעדיפים סרטי מתח/פשע. למרות ששני הז'אנרים לעתים קרובות מציגים סיטואציות מתוחות ורגשות שליליים, הם היו קשורים לדפוסי פעילות מוחית מנוגדים: בעוד שחובבי סרטי פעולה הראו פעילות מוגברת באמיגדלה בעת צפייה בפנים מפוחדות וכועסות, חובבי המתח/פשע הציגו פעילות מופחתת באמיגדלה.

הדבר מעיד על תגובה רגשית מתונה יותר לאותם גירויים, ועל כך שחובבי פעולה נוטים כנראה לחוויות רגשיות עזות יותר. לכן, נראה שבניגוד לאמונה הרווחת, המשיכה לז’אנר הפעולה ולז’אנר הומתח אינם נובעים מסיבות דומות: חובבי סרטי פעולה נהנים מהחוויה הרגשית העזה, בעוד חובבי סרטי מתח/פשע עשויים להפיק הנאה מהיבטים אחרים של הז'אנר, כמו פתרון תעלומות או חווית מתח. התגובתיות הרגשית הנמוכה יותר שלהם עשויה לאפשר להם להתמודד עם עלילות מתוחות מבלי להיות מוצפים רגשית.

המחקר חשף גם דפוסים מעניינים עבור ז'אנרים אחרים: חובבי קומדיות, בדומה לחובבי סרטי פעולה, הראו פעילות מוגברת הן באמיגדלה והן בגרעין האקומבנס, המלמדת על תגובתיות גבוהה יותר לגירויים רגשיים באופן כללי, ללא קשר לשאלה האם הרגשות חיוביים או שליליים. לעומת זאת, חובבי סרטים תיעודיים הציגו פעילות מופחתת בשני אזורי המוח, בדומה לקבוצת חובבי סרטי המתח. זה עשוי לשקף העדפה לתוכן יותר עובדתי ופחות טעון רגשית.

הממצאים מעלים שאלות נוספות לגבי הקשר המורכב בין המוח, הרגשות ובחירות הבידור שלנו. האם אנשים נמשכים לז'אנרים שמתאימים לנטיות עיבוד הרגשות המולדות שלהם? או שמא חשיפה חוזרת לסוגים מסוימים של סרטים עשויה לעצב את האופן שבו המוח שלנו מגיב לרגשות לאורך זמן? המחקר אינו מספק תשובות מוחלטות, אלא רק את נקודת המבט החדשה שתאפשר להתחיל לחפש אותן.

מעבר להבנת רשימות הצפייה שלנו בנטפליקס, המחקר עשוי לסייע ליוצרי סרטים ליצור חוויות מותאמות יותר עבור קהלי צופים שונים, או לשפר את ההבנה שלנו לגבי צריכת מדיה והקשר בינה לבין מצבנו הנפשי.