מהם המאפיינים המשותפים לאנשים שנחשבים חכמים?

מה הופך אנשים לחכמים? השאלה הזו עמדה בלב מחקר ענק שבו השתתפו לא פחות מ-34 חוקרים מ-26 מוסדות אקדמיים מרחבי העולם, שסקרו 2,707 אנשים מ-16 קבוצות תרבותיות שונות ב-12 מדינות ו-5 יבשות. על התוצאות נספר בעזרת Claude.

חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה הובילו את הפרויקט, שפורסם לפני כשבועיים בכתב העת Nature Communications, ובחן את התפיסות של חוכמה ברחבי העולם. אלפי המשתתפים התבקשו להשוות 10 אנשים, כולל מדענים, פוליטיקאים ומורים, בהקשר של קבלת החלטה קשה בתרחיש מציאותי ללא תשובה נכונה או לא נכונה ברורה. התוצאות מספקות תובנות מעניינות לגבי המאפיינים המשותפים לאנשים שנתפסים כחכמים בעיני אחרים.

שני ממדים עיקריים של חוכמה

א. אוריינטציה רפלקטיבית: כוללת מאפיינים כמו חשיבה לוגית, שליטה ברגשות ויישום ידע.
ב. מודעות חברתית-רגשית: כוללת מאפיינים כמו דאגה לרגשותיהם של אחרים ותשומת לב להקשר החברתי.

שני הממדים הללו נמצאו בכל האזורים התרבותיים שנחקרו, מה שמצביע על תפיסה אוניברסלית יחסית של חוכמה.

מעניין לציין כי אנשים נוטים לקשר חוכמה יותר עם האוריינטציה הרפלקטיבית. אם מישהו נתפס כלא מסוגל לחשוב ולשקף זאת באופן לוגי, יכולות חברתיות-רגשיות לא יפצו על כך בתפיסת החוכמה שלו. כך גם לגבי השוואה עצמית: המשתתפים נטו לראות את עצמם כנחותים ביחס לדוגמאות של אנשים חכמים בכל הנוגע לאוריינטציה רפלקטיבית – אך היו פחות ביקורתיים כלפי עצמם בנוגע למאפיינים חברתיים-רגשיים. במלים אחרות: ההיגיון הוא דרישת יסוד שאנשים לא מתפשרים עליו, אך רגישות חברתית היא בונוס שמוסיך לתפישת החוכמה, אך לא מהווה דרישת יסוד מוחלטת.

הבנת התפיסות של חוכמה ברחבי העולם יכולה להשפיע על הדרך שבה אנו שופטים, תומכים ונותנים אמון במנהיגים, מחנכים ואחרים בעמדות השפעה.

המחקר מדגיש את החשיבות של יכולת החשיבה הלוגית והרפלקטיבית לצד מודעות חברתית-רגשית בתפיסת החוכמה. הוא מספק תובנות חשובות לגבי האופן שבו אנשים ברחבי העולם מעריכים ותופסים חוכמה, מה שיכול להיות בעל השלכות משמעותיות על תחומים כמו מנהיגות, חינוך ותקשורת בין-תרבותית.