כל הכלבים חמודים – עם זה אנחנו לא מתווכחים. אבל יש כלבים קצת פחות חמודים מאחרים, כאלה שעם כל הכבוד לאהבה והנאמנות לבני אדם, מעדיפים פחות להתכרבל איתכם ויותר להסתובב חופשיים ולשחק עם עצמם. אנחנו מספרים לכם את זה גם כדי שתדעו שיש גזעים שאולי פחות כדאי לאמץ אם אתם רוצים אינטראקציה אינסופית, אבל גם כדי שאנשים שדווקא רוצים כלבים עצמאיים יותר, שמסוגלים להתמודד עם כמה שעות בלעדיהם, יוכלו לדעת מה כדאי להם לאמץ. בעזרת Claude נציג כאן 7 זנים יותר עצמאיים:
1. כלב אפגני
האפגני נחשב לאחד הגזעים העתיקים ביותר. כלבים אלה ידועים בכך שאינם אוהבים זרים ונוטים להיות מרוחקים. הם גודלו במקור כדי לשרוד בהרים הקרים של אפגניסטן, מה שתרם לאופיים העצמאי. למרות שהם נאמנים מאוד, האפגנים מראים חיבה בדרכים עדינות. הם עשויים להתאים במיוחד לאנשים שמעריכים עצמאות כמו הכלב עצמו.
2. בסנג’י
הבסנג'י, הידוע גם כ"כלב חסר הנביחה", הוא גזע ציד אפריקאי קטן שמיילל במקום לנבוח. כלבים אלה ידועים בנטייתם להיקשר לאדם אחד מיוחד ולשמור עליו לכל החיים. עם זאת, הם לא מסתדרים טוב עם שאר האנשים והחיות. למרות גודלם הקטן, בסנג'ים צריכים מרחב ופעילות גופנית תמידית.
3. צ'או צ'או
הם אולי נראים כמו שטיכי רצפה עצלנים, אבל ללא סוציאליזציה מוקדמת הכלבים הללו, שמקורם בסין והם מתאפיינים בלשון כחולה-שחורה ובפרווה עבה, מפתחים אישיות עצמאית וחשדנית. האופי המרוחק שלהם נובע מההיסטוריה שלהם ככלבי שמירה – אך עם אימון נכון בגיל צעיר מאוד הם יכולים להפוך לחברותיים.
4. אלסקן מלמוט
אל תקראו לו האסקי-סיבירי – למעשה, אל תקראו להם בכלל. הם מעדיפים את חברתם אחד של השני על זו של בני אדם, עקשנים ונוטים לא לשתף פעולה עם בעלים שלא מבססים את עצמם כמנהיגים חזקים. עם זאת, הם יודעים לעבוד קשה – אחרי הכל מדובר בכלבי מזחלות – ולשרוד בטבע, במיוחד אם מדובר בקור צפוני.
5. שאר-פיי
הכלב הסיני בעל העור המקומט הייחודי נוטה להיות מרוחק עם זרים. הסיבה לכך, בדומה לשכנו הצ’או-צ’או, היא שכלבים אלה גודלו במקור לשמירה, ציד ואפילו קרבות כלבים, מה שהעניק להם אופי מגן טבעי ומרוחק. הם חשדנים מאוד כלפי זרים, אך נאמנים מאוד לבעליהם. לכן, הם נוטים לנבוח על אנשים לא מוכרים, אלא אם מרגילים אותם לנוכחותם של כאלה מגיל צעיר מאוד.
6. שיבה-אינו
מצד אחד, הוא כל כך יפה שהוא מעורר ברובנו רצון עז ללטף אותו ולחבק אותו כל היום. מצד שני, כלב הציד היפני הזה עצמאי מאוד, ולא אוהב להיות בחברה. הרגלי הטיפוח הקפדניים שלהם זיכו אותם בכינוי "כלבים דמויי חתול". הם ממעטים להתעניין באנשים מחוץ למעגל המשפחתי שלהם, ולעתים קרובות מעדיפים להיות לבד. גם עם בעליהם הם מעדיפים משחק מאשר התכרבלות.
למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור שלכל כלב יש אופי ייחודי משלו, שמלבד הגזע תלוי גם באופן הגידול. סוציאליזציה מוקדמת ואימון עקבי הם מפתח להצלחה עם כל גזע – במיוחד אלה הנוטים להיות עצמאיים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו