מלחמת עוג ומגוג: האם הענקים מהתנ"ך היו אמיתיים?

סיפורים על ענקים מלווים את האנושות אלפי שנים, החל מעוג וגלית המקראיים ועד הקיקלופים במיתולוגיה היוונית. במציאות, אנחנו מכירים בעיקר גמדים, בעוד ש"ענקים" היא הגדרה שמודבקת לכל אדם בגובה של יותר משני מטרים – הרבה פחות מכפי שנטען שהיו אותם אנשים עצומים מהעבר. האם המדע יכול לאשר או להכחיש את קיומם האפשרי של הענקים ההם? מחקרים עכשוויים מספקים תובנות מעניינות, שאותן ננסה להבין בעזרת Claude.

ראשית, נבחן את ההיסטוריה המודרנית המתועדת והבדוקה. רוברט וודלו, האדם הגבוה ביותר שתועד, הגיע לגובה של 2.72 מטרים לפני מותו בגיל 22 בשנת 1940. זה הרבה מעל הגובה הממוצע של גבר אמריקאי כיום (כ-1.75 מטרים) ואפילו גבוה יותר מחלק מהפרשנויות לתיאורים המקראיים של גוליית, שנעות בין 2.5 מטר להרבה מעל 3 מטרים. בשנים האחרונות תועדו מקרים בודדים בלבד של בני אדם שהגיעו לגובה של 2.5 מטר, ואף לא מקרה אחד של אדם שחצה את הרף הזה.

פרופסור מרטה קוֹרְבּוֹניץ, מומחית לאנדוקרינולוגיה מאוניברסיטת המלכה מרי בלונדון, מסבירה שרוב המקרים של ענקים נובעים מבעיה בהורמון הגדילה הנקראת גיגנטיזם. לרוב, רמות גבוהות של הורמון זה נגרמות על ידי גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח. כיום, רופאים יכולים להסיר את הגידול ולהשתמש בתרופות כדי לעצור את הגדילה, מה שמפחית את הסיכוי שנראה אדם גבוה כמו וודלו בעתיד.

המקרה העתיק ביותר הידוע של "ענק" מגיע משרידים המיוחסים לפרעון מצרי עתיק, שהיה בגובה של כ-1.87 מטרים בלבד, אך אובחן כלוקה במחלת הגיגנטיזם. מחקרה של קורבוניץ מצא שרבים מהענקים האירים המתועדים לאורך ההיסטוריה, שגובהם נע בין 2 ל-2.5 מטרים, ירשו מוטציה גנטית מאדם שחי לפני 2,500 שנה.

"מאז שהאנושות קיימת, היו לנו מחלות אלה, כך שאין סיבה שלא היו ענקים במצרים העתיקה או בכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית," אומרת קורבוניץ.

לפי ד"ר פבל גְרַאסגְרוּבֶּר, חוקר מאוניברסיטת מַסַריק בצ'כיה, מציין כי שלדים גבריים מסוימים מהשלב המאוחר של תרבות הגְרַבֶטיאַן, מלפני כ-29,000 שנה, בולטים בגובהם יוצא הדופן וככל הנראה שימשו השראה למיתוסים על ענקים. עם זאת, הגבוה ביותר מבין שבעת השלדים הללו, שנחפרו במערכת המערות גרימלדי באיטליה, היה בחייו בגובה של כ-1.96 מטרים בלבד – אמנם, הרבה מעל הגובה הממוצע באירופה באותו עידן, שמוערך ב-1.70 מטר, אך עדיין לא מתקרב לגובהם של הענקים המיתיים.

בהתבסס על הממצאים המדעיים, ניתן להסיק כי אנשים גבוהים במיוחד אכן התקיימו לאורך ההיסטוריה האנושית, כולל בתקופות המקראיות. עם זאת, נראה כי תיאורם של הענקים המקראיים, או לפחות הפרשנויות המאוחרות יותר לתיאורים אלה, נוטים להגזמה. כך, למשל, גובהו של גלית לפי פשט הכתובים היה קרוב לגובהם של האנשים הגבוהים ביותר כיום, אך פרשנויות מאוחרות הפריזו בהמרת יחידות הגובה העתיקות לאלה שהיו בשימוש בתקופות מודרניות יותר. הדבר נכון גם לגבי עוג, שתואר כמי שארון קבורתו היתה כ-3.5 מטר אורך – כלומר, לא הכרחי לומר שהוא עצמו היה בגובה הזה, אלא סביר שהיה קרוב יותר לגובהו של וודלו, וארונו השאיר מעט חלל ריק, כנהוג. מעבר לכך, ייתכן שבעידן ההוא הגובה הממוצע היה כמה ס"מ פחות מכיום, ולכן אנשים בגובה המקסימלי המוכר היום נראו אז גדולים יותר ביחס לשאר האוכלוסייה.