נוירואסתטיקה היא תחום מחקר שמתמקד בהבנת האופן שבו המוח תופס יופי ואמנות, ואיך זה משפיע על התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שלנו. התחום התפתח בשנות ה-90 כאשר מדען המוח סמיר זקי, מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL), החל לחקור כיצד המוח מעבד יופי.
הוא חקר לעומק את תפיסת הצבע, הצורה, והתנועה במוח, וגילה כיצד אזורים שונים במוח, כמו קליפת המוח הוויזואלית, מעורבים בעיבוד מידע חזותי והפקת תחושת הנאה. הוא הראה כיצד חוויית היופי אינה רק תהליך סובייקטיבי, אלא מתבססת על מנגנונים מוחיים אוניברסליים. מחקריו פתחו דלתות חדשות להבנה של האופן שבו האמנות משפיעה על מוחנו ועל רווחתנו הנפשית.
צורות גאומטריות מופשטות מעוררות תגובות חיוביות. קומפוזיציה עם מישור אדום גדול, צהוב, שחור, אפור וכחול', 1921 (פיט מונדריאן)
קסם מוחי: כיצד אמנות משפיעה על תהליכי המוח?
המוח שלנו הוא כמו תזמורת מתואמת היטב כאשר אנו מתבוננים ביצירת אמנות. אזורים מסוימים במוח פועלים בתיאום כדי לעבד את האסתטיקה ולייצר תגובות רגשיות. בספרו, Inner Vision: An Exploration of Art and the Brain (1999), טוען פרופסור זקי כי צורות גאומטריות מופשטות או תנועות עגולות ורכות מעוררות הדים חיוביים הרבה יותר מאשר קווים חדים. הדוגמאות ששימשו אותו בהדגמת ממצא זה היו עבודות של אמנים מהמאה ה-19 וה-20 שהשתמשו במאפיינים ויזואליים כדי לעורר רגש בקהל. למשל מונדריאן שצייר בעיקר צורות גאומטריות מופשטות והשתמש בצבעי יסוד, או למשל מאטיס שהשתמש ביצירותיו בצבעים מסוימים כדי להדגיש אובייקטים.
צבעים מסוימים להדגשת אובייקטים. אישה במעיל סגול, 1937 (אנרי מאטיס)
View this post on Instagram
חוויית האמנות, הסביר פרופסור זקי, מעוררת תגובות דומות לאלה שאנו חווים כאשר אנו אוכלים משהו טעים או מאזינים למוזיקה נעימה. תחושת סיפוק והנאה שנוצרת מהתבוננות ביצירה יפה משפיעה על המוח בצורה שמזכירה את תחושת השחרור וההקלה שאנו חווים לאחר פעילות גופנית.
ציור הבריאות: אמנות כמפחיתת סטרס ומרוממת מצב רוח
האמנות אינה רק מתנה לעיניים; היא גם תרופה לנפש. כשאנו מתבוננים ביצירת אמנות או עוסקים ביצירה בעצמנו, המוח שלנו משחרר דופמין, הנקרא לעיתים "הורמון האושר". דופמין הוא מוליך עצבי שמסייע לנו להרגיש שמחה וסיפוק, ומפחית תחושות של מתח וחרדה.
במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד, המשתתפים נחשפו ליצירות אמנות שונות, והחוקרים בדקו את רמות הקורטיזול, הורמון שמופרש בתגובה לסטרס. נמצא כי רמות הקורטיזול ירדו משמעותית לאחר חשיפה לאמנות, מה שמראה כי אמנות יכולה לשמש כלי להפחתת סטרס.
אמנות יכולה לשמש כלי להפחתת סטרס | storyblocks
בנוסף, במרכזי טיפול רבים משתמשים באמנות ככלי טיפולי כדי לעזור למטופלים להתמודד עם מצבים נפשיים מורכבים כמו דיכאון, פוסט-טראומה והפרעות חרדה. יצירה וחשיפה לאמנות מאפשרות למטופלים להביע רגשות, לפרוק מתחים וליצור חיבור אישי שמוביל להרגשת הקלה ושיפור במצבם הנפשי.
מכחול לנפש: כיצד עיסוק באמנות משפר את הבריאות הגופנית
עיסוק באמנות אינו משפיע רק על הנפש, אלא גם תורם לבריאות הגופנית שלנו. מחקרים מראים כי אנשים העוסקים בפעילויות אמנותיות באופן קבוע חווים שיפור במדדים בריאותיים שונים, כולל לחץ דם, קצב לב, ותפקוד מערכת החיסון.
מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי השתתפות בפעילויות אמנותיות יכולה לשפר את איכות החיים והבריאות הכללית, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים. המחקר מצביע על כך שעיסוק באמנות מגביר את תחושת הקשר החברתי ומפחית תחושות של בדידות ודיכאון. פעילות יצירתית תורמת לשיפור היכולת הקוגניטיבית ומעכבת תהליכי הזדקנות מוחיים.
מברשת לאושר: איך אמנות תורמת לתחושת סיפוק ומשמעות
האם ייתכן שיצירה אומנותית יכולה להיות המפתח לאושר? נוירואסתטיקה מציעה תשובה חיובית. מחקרים מראים כי חשיפה תכופה לאמנות תורמת לתחושת הסיפוק והמשמעות בחיים. מחקר שפורסם בכתב העת Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts מצא כי אנשים שצופים או עוסקים באמנות באופן קבוע מדווחים על רמות גבוהות יותר של סיפוק ותחושת משמעות בחייהם בהשוואה לאנשים שאינם עוסקים באמנות.
מחקר נוסף שפורסם בכתב העת International Journal of Wellbeing מראה כי עיסוק באמנות עוזר לאנשים להרגיש מחוברים יותר לעצמם ולסביבה שלהם, ומגביר את תחושת האושר הכללית. היכולת ליצור ולבטא רגשות דרך אמנות מעניקה לאנשים תחושת שליטה וביטחון, מה שתורם לתחושת רווחה פנימית.
סיכום בצבעים: איך אמנות יכולה להעשיר את חיינו
נוירואסתטיקה מציעה לנו דרך חדשה להבין את הקשר בין אמנות, מוח ובריאות. המחקרים מראים כי האמנות יכולה לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית שלנו, ולהגביר את תחושת האושר והסיפוק בחיינו. בין אם מדובר בצפייה ביצירות אמנות או בעיסוק ביצירה בעצמנו, לאמנות יש את הכוח לשפר את חיינו בדרכים עמוקות ובלתי צפויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו