מוזיקה עשויה להיות המפתח לטיפול בדיכאון קשה

דיכאון משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ולמרות סוגי הטיפולים המקובלים הרבים, חלק מהמדוכאים אינם מגיבים להם באופן מיטבי. כעת, מחקר חדש מציע תקווה לאותם סובלים: מוזיקה עשויה להיות כלי רב עוצמה בטיפול בדיכאון – במיוחד עבור אלה שלא הגיבו היטב לטיפולים אחרים. Claude מספרת לנו איך מוזיקה, אם תסלחו לנו על הבדיחה הדלוחה, “מנגנת על העצבים" במובן הכי טוב שיש.

חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת גַ'אוֹ-טוֹנְג בשנגחאי גילו תובנות מרתקות לגבי האופן שבו המוח שלנו מעבד מוזיקה ומדוע מנגינות מסוימות עשויות לשפר את מצב הרוח שלנו. המחקר, שפורסם בכתב העת Cell Reports, התמקד בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול (TRD), מצב שבו טיפולים סטנדרטיים מרובים כשלו במתן הקלה לסובלים.

המחקר כלל 23 מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול, שהושתלו בהם אלקטרודות באזורי מוח ספציפיים. אלקטרודות אלו אפשרו לחוקרים להקליט פעילות מוחית מחלקי מוח שונים בזמן שהמטופלים האזינו למוזיקה. החוקרים הקליטו גם פעילות מוחית מהקרקפת, תוך התמקדות באזור הרקתי שליד האוזניים. המטופלים האזינו לסוגים שונים של מוזיקה ודירגו את הנאתם ואת השינויים במצב הרוח שלהם.

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהגורם המכריע אינו סוג המוזיקה, אלא מידת ההנאה של האדם ממה שהוא שומע. כך, למשל, מטופלים שדיווחו על רמות גבוהות יותר של הנאה בעת האזנה למוזיקה קלאסית הראו שיפורים משמעותיים בתסמיני הדיכאון שלהם בעקבות ההאזנה למוזיקה כזו. ממצא זה מאתגר את האמונה הרווחת שרק מוזיקה "שמחה" או קצבית יכולה לשפר את מצב הרוח.

החוקרים גילו כי מוזיקה הנעימה לאוזנינו מפעילה רשת מורכבת במוח, הכוללת את קליפת המוח השמיעתית (מרכז עיבוד הצליל של המוח), הגרעין המיטתי של הרצועה הסופית (BNST, המשתתף בעיבוד לחץ או פחד), וגרעין האַקוּמְבֶּנְס (NAc, האחראי בין היתר על עיבוד רגשי). אזורים אלה הם חלק ממעגל התגמול של המוח, המשחק תפקיד מכריע בוויסות מצב הרוח ובהנאה. כאשר מטופלים האזינו למוזיקה שנהנו ממנה, אזורי מוח אלה הראו פעילות מוגברת ותקשורת משופרת ביניהם, מה שהוביל לשיפור במצב הרוח.

המחקר חשף תבנית ייחודית של פעילות מוחית, המכונה "נעילת זמן משולשת" (triple time-locking), הקשורה להנאה ממוזיקה ולשיפור במצב הרוח.

המחקר גילה כי אפילו מטופלים שלא הגיבו תחילה למוזיקה יכלו להפיק תועלת מטכניקה הנקראת "כיוון שמיעתי". על ידי שילוב תדרי צליל ספציפיים במוזיקה, החוקרים הצליחו "לכוון" את מוחם של המטופלים להיות יותר קשובים להשפעות משפרות מצב-הרוח של המוזיקה.

פרופסור בּוֹמין סוּן, מנהל המרכז לנוירוכירורגיה תפקודית באוניברסיטה, מציין כי הצוות מתכנן לפתח סדרת מוצרי בריאות דיגיטליים המבוססים על טיפול במוזיקה. למשל, יישומים לסמארטפונים ושעונים חכמים, שישלבו המלצות מוזיקה מותאמות אישית, ניטור רגשי בזמן אמת ומשוב, ואף חוויות רב-חושיות במציאות מדומה.

חשוב לציין כי למחקר היו מספר מגבלות, כמו המדגם הזעיר שלו, האלקטרודות המושתלות שאינן נחלת חלקם של מטופלים רגילים, הסוג הספציפי של הדיכאון שבו התמקד המחקר, והעובדה שלא בדק השפעות ארוכות-טווח אלא רק מיידיות. עם זאת, הוא מהווה יסוד טוב למחקרי המשך שיסייעו לפתח טיפולים חדשים בדיכאון שעשויים לסייע לאנשים רבים.