ילדים מפונקים הופכים למבוגרים עם התכונות המתסכלות האלו, לפי פסיכולוגים

המונח 'ילד מפונק' נמצא בשימוש תדיר, אבל מה זה בעצם אומר? לפי איגוד הפסיכולוגים בישראל ואגף שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך, פינוק ילדים הוא מצב בו הורים נוטים להגיב לכל רצונות הילד בצורה מוגזמת, ללא גבולות או דרישות. התוצאה היא יצירת תלות מוגזמת והיעדר עצמאות אצל הילד. בישראל, תפיסות מקצועיות רואות בפינוק ילדים גורם לפיתוח התנהגויות כמו חוסר סבלנות, קושי בניהול תסכולים והימנעות מלקיחת אחריות. 

הורים בדרך כלל לא מתכוונים 'לפנק' ילד. אך מגוון סיבות כמו רצון לתת את הטוב ביותר (שאולי הם עצמם לא קיבלו בילדותם), חשש מתגובות כעס ואכזבה, אהבה והגנה, לחץ חברתי (ומסרים בתקשורת המהללים את הצורך לתת לילדים את "הטוב ביותר") וחוסר ידע וכלים חינוכיים, עלולים להוביל אותם לחשוב שפינוק הוא הדרך הנכונה לפעול. 

בחובה של אסטרטגיית הורות זו, שנובעת מכוונות טובות, טמונות מלכודות שהילדים נופלים לתוכן בבגרותם. מחקרים ופסיכולוגים מצביעים על כך שילדים שגדלו בתנאים כאלה עלולים לפתח מגוון תכונות והתנהגויות בבגרותם, שלא תמיד מובילות להצלחה או לאושר. מאמר זה שנכתב בהשראת מידע שמצאנו בסיוע ChatGPT באתר parade העוסק בנושאים פסיכולוגיים והתפתחותיים, מציג 16 תכונות מרכזיות שנמצאו בקרב אנשים שפונקו בילדותם, וכיצד הן באות לידי ביטוי בחייהם הבוגרים. 

תחושת עליונות

ילדים שהורגלו לקבל כל מה שהם רוצים מבלי להתמודד עם דחייה או מגבלות עשויים לפתח תחושת עליונות. הם עלולים להאמין שמגיע להם יחס מועדף ושכל מה שהם רוצים מגיע להם ללא תנאי. תחושה זו יכולה להוביל לבעיות במערכות יחסים ובהתנהלות חברתית, כאשר הם אינם מבינים מדוע אחרים אינם רואים בהם כמיוחדים או עדיפים.

קושי בקבלת ביקורת

כילדים, כאשר לא נאלצו להתמודד עם ביקורת או תוצאות שליליות, הם לא פיתחו כלים להתמודד עם חוות דעת שליליות. לכן, בבגרותם, הם עשויים להיאבק בקבלת ביקורת ולראות בהתקפות אישיות, מה שמקשה עליהם ללמוד ולהשתפר.

תלות באחרים

כאשר הילדים מורגלים לכך שהוריהם עושים עבורם הכל - מסידור חדרם ועד קבלת החלטות חשובות - הם עלולים להתקשות לפתח עצמאות. בבגרותם, הם עשויים להיות תלויים באחרים, הן במערכות יחסים והן במקומות עבודה, ואינם מסוגלים להתמודד עם אתגרים או קבלת החלטות בעצמם.

חוסר כבוד לגבולות

בבית שבו לא נקבעו גבולות ברורים, ילדים עלולים לגדול עם תחושת חופש מוחלטת. בבגרותם, הם עשויים להתקשות לכבד גבולות אישיים וחברתיים, להיכנס למרחב של אחרים בלי רשות, ולזלזל בחוקי החברה.

אי שביעות רצון

כאשר הורגלו לקבל את כל מבוקשם מיד, מבלי לחוות את התחושה של חסר או המתנה, הם עלולים לפתח תחושת אי שביעות רצון. הם תמיד יחפשו את הדבר הבא, מבלי להעריך את מה שיש להם, וכתוצאה מכך עלולים להרגיש ריקנות וחוסר שמחה.

חוסר סבלנות

כאשר הכל מוגש להם על מגש של כסף, הם לא נדרשים ללמוד את ערך הסבלנות. זה יכול להוביל לחוסר סבלנות במגוון מצבים בחיים, החל מהמתנה בתור ועד לחיפוש עבודה. הם עלולים להתקשות להבין מדוע עליהם להמתין או לעבוד קשה כדי להשיג דברים.

תחושת אשם

חלק מהאנשים שגדלו כך עשויים להיאבק בתחושת אשם על כך שקיבלו כל כך הרבה, במיוחד כאשר הם פוגשים אנשים שחיים בתנאים פחות נוחים. תחושה זו יכולה להוביל להרס עצמי או לניסיון מתמיד לפצות על התחושות האלו, לעיתים בדרכים לא בריאות.

נטייה לתסכול

כאשר דברים אינם מתנהלים כפי שהם מצפים, הם עלולים לחוות תסכול עז. הקושי להתמודד עם אכזבות ושינויים גורם להם לעיתים לתגובות בלתי פרופורציונליות, כמו כעס או עצבנות מוגזמת.

קושי במערכות יחסים

אנשים אלו עשויים להיאבק במערכות יחסים קרובות בגלל נטייתם למקד את תשומת הלב בעצמם. הם עלולים לדרוש תשומת לב רבה, להיות נרקיסיסטים או מניפולטיביים, ולמצוא את עצמם במריבות או קונפליקטים רבים עם בני זוג, חברים או בני משפחה.

חיפוש אישור חיצוני

כאשר הם רגילים לקבל שבחים והערכה מתמדת בילדותם, הם עלולים להמשיך לחפש אישור חיצוני גם בבגרותם. הם עשויים להיות תלויים בתגובות החיוביות של אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם, ולפעול לפי מה שהם חושבים שיעניק להם שבחים במקום לפעול לפי הערכים הפנימיים שלהם.

קושי בניהול כספים

בגלל שהם הורגלו לקבל כל מה שהם רוצים מבלי לדאוג לעלות, הם עלולים להיאבק בניהול כספים בבגרותם. הם עלולים להוציא יותר ממה שיש להם, להיכנס לחובות או לא לדעת כיצד לחסוך ולהשקיע.

חוסר שליטה עצמית

אנשים אלו עשויים להתקשות בפיתוח שליטה עצמית, במיוחד אם הורגלו לסיפוק מיידי. זה יכול להתבטא בהתמכרויות, אכילה מוגזמת או קניות בלתי נשלטות. הם מתקשים לעמוד בפיתויים ולא יודעים כיצד לדחות סיפוקים.

תחושת נתק מהסביבה

אנשים שזכו לכל מה שרצו מבלי להתחשב בצרכים של אחרים עלולים להרגיש נתק מהחברה שסביבם. הם אינם מבינים את הקשיים והמאבקים של אנשים אחרים, ולעיתים מתקשים להזדהות עם מצבים שאינם חוו בעצמם.

קושי בניהול קונפליקטים

כילדים, הם יכלו להימנע ממצבים קונפליקטואליים על ידי פנייה להוריהם. בבגרותם, הם עלולים להיאבק בניהול קונפליקטים בצורה לא בריאה, ולהעדיף התנהגויות כמו השתמטות, התפרצויות זעם או הכחשה של בעיות.

חוסר אחריות

כאשר לא נדרשו לקחת אחריות על מעשיהם או על ההחלטות שלהם בילדותם, הם עשויים להיאבק בכך גם בבגרותם. הם עלולים להשליך את האשמה על אחרים ולהתנער מאחריות אישית, דבר שעלול לפגוע במערכות היחסים ובקריירה שלהם.

תחושת חוסר ייעוד

למרות שהיו מוקפים באהבה ובתשומת לב, הם עשויים לחוש חסרי מטרה או כיוון בחיים. הם לא הורגלו להתמודד עם אתגרים אמיתיים, ולכן מתקשים למצוא את הדרך שלהם ולהבין מה הם רוצים להשיג בחיים.

לסיכום, חשוב לציין שכל ילד הוא ייחודי, ואין דרך אחת נכונה לגדל ילדים. עם זאת, קביעת גבולות ברורים, עידוד עצמאות והתמודדות עם אתגרים בהתאם לגיל יכולים לסייע לילדים לפתח כלים חיוניים לבגרותם. בצורה כזו, ניתן לעודד את התפתחותם באופן מלא ובריא.