גוף האדם - יצירת מופת עם פגמים עיצוביים

היוונים הקדמונים חיפשו אחר הגוף המושלם, ואנחנו ממשיכים את המסע הזה עד היום. אך בניגוד לפַּסָּל המיתולוגי פיגמליון שפיסל את גליתיאה, האישה המושלמת (וגם התאהב בה), הגוף שלנו נבנה בהליך אבולוציוני כפוף לפתרונות חירום - כמו סרט הדבקה וקורות עץ ישנות. האבולוציה לא חתרה לשלמות אלא לאלתורים יעילים. האבולוציה למעשה לא מייצרת שלמות, אלא פונקציונליות. במאמר זה, בסיוע ChatGPT, המאפיינים השונים בגוף האנושי שיכלו להיות מתוכננים אחרת, אם היינו מעוצבים באופן מושלם ולא על בסיס אלתורים זמניים.

פיגמליון היה פסל קפריסאי שהתאהב בפסל שיצר, אשר קרא לו גלאתיאה. פיגמליון היה מתוסכל מהחסרונות של הנשים שראה סביבו, ולכן החליט ליצור פסל של אישה מושלמת לפי דמותו. הוא השקיע מאמצים רבים ביצירת הפסל, וכשסיים, התאהב ביצירה שלו. פיגמליון התחנן לאלה אפרודיטה שתעניק חיים לפסל, והיא נענתה לבקשתו והפכה את גלאתיאה לאישה אמיתית. בתמונה: "פיגמליון וגליתיאה", 1886, ארנסט נורמנד

עמוד שדרה בעייתי

הבעיה: בזמן שאבותינו הלכו על ארבע, עמוד השדרה שלהם היה קמור כמו קשת, מה שאפשר נשיאת משקל האיברים הפנימיים בצורה יעילה. אך כשהתחלנו ללכת על שתיים, עמוד השדרה התארגן מחדש לטור אנכי. השינוי הזה הצריך את עמוד השדרה להיתמך על ידי עיקולים נוספים, כמו עיקול קדמי במותניים ועיקול אחורי בצוואר. המבנה החדש הזה יוצר לחץ משמעותי על החוליות התחתונות, וכתוצאה מכך כ-80% מהמבוגרים סובלים מכאבי גב תחתון.

הפתרון: חזרה למבנה הקשת המקורי. במבנה זה, עמוד השדרה יכול לתמוך במשקל האיברים הפנימיים בצורה יעילה יותר, תוך הפחתת הלחץ על החוליות. עם זאת, שינוי כזה ידרוש חזרה להליכה על ארבע. בעיה. 

ברך קשיחה

הבעיה: הברך שלנו היא מפרק מורכב ביותר, הממוקם בין שתי עצמות גדולות - הירך והשוקה. היא נעה רק בשני כיוונים - קדימה ואחורה, מה שמגביל את התנועה ומגביר את הסיכון לפציעות ספורט. המורכבות והפגיעות שלה נובעות מהמבנה הפשוט שלה יחסית.

הפתרון: החלפת מפרק הברך במפרק כדורי, כמו אלו הנמצאים בכתפיים ובירכיים. מבנה זה יאפשר תנועה חופשית יותר ויקטין את הסיכון לפציעות. עם זאת, מפרק כזה לא התפתח בברך משום שלא היה צורך בו בעבר, ולכן קשה לדמיין כיצד ניתן יהיה לשלבו במבנה הגוף הנוכחי.

אגן צר מדי

הבעיה: תהליך הלידה הוא חוויה כואבת ומאתגרת עבור נשים, בעיקר בשל רוחב האגן שלא התרחב במקביל לגדילת המוח האנושי. מבנה האגן הנשי נותר צר, מה שמגביל את גודל המוח שיכול לעבור דרך תעלת הלידה.

הפתרון: הרחבת האגן עשויה להיות פתרון, אך יתכן שפתרונות טכנולוגיים עתידיים, כמו לידה במעבדה, יוכלו להציע אלטרנטיבה. במקרים כאלה, תהליכי הלידה המסורתיים עשויים להפוך לנדירים יותר, מה שיאפשר הרחבת המוח האנושי מעבר למגבלות הנוכחיות של האגן.

אשכים חשופים

הבעיה: אשכי הגברים תלויים מחוץ לגוף, מה שהופך אותם לפגיעים פיזית. המיקום החיצוני שלהם חיוני לשמירה על טמפרטורה נמוכה יותר מזו של הגוף, הדרושה לייצור זרע תקין. 

הפתרון: העברת האשכים לתוך הגוף, עם התאמת תנאי הסביבה לשמירה על הטמפרטורה הנדרשת לייצור זרע. זה עשוי לכלול שינוי ביולוגי שיאפשר לזרע לפעול בטמפרטורה גבוהה יותר או יצירת סביבה פנימית קרירה יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בפילים, בהם האשכים ממוקמים בתוך הגוף והם מצליחים לשמור על תפקוד תקין.

שיניים צפופות

הבעיה: בני האדם נולדים עם שלושה שיני בינה בכל צד של הלסת העליונה והתחתונה, אך אין מקום מספיק בפה להתפתחותם התקינה. עם התפתחות המוח האנושי, הלסת קטנה יותר, מה שגורם לשיני הבינה להיכלא ולהיתקע.

הפתרון: הסרת שיני הבינה מתהליך ההתפתחות. כבר כיום, כ-25% מהאוכלוסייה (בעיקר באזורים כמו צפון מזרח אסיה) נולדים ללא שיני בינה. עם זאת, פתרון רפואי זמין הוא הסרת השיניים הבעייתיות בעזרת כלים דנטליים.

עורקים מסובכים

הבעיה: העורקים בגפיים שלנו נמתחים דרך מסלול מסובך סביב העצמות, מה שעלול לגרום ללחץ על כלי הדם ולהגביל את זרימת הדם. דוגמה לכך היא העורק באיזור המרפק, שעובר ליד העצב האולנרי, מה שגורם ל"הריון מצחיק" ולתחושת נימול כאשר העורק נפגע.

הפתרון: הוספת עורק נוסף בגב הגפיים, שיספק דרך ישירה יותר לזרימת הדם לרקמות החיצוניות. כך ניתן יהיה להימנע מהסיכונים הנלווים למבנה הנוכחי, כמו נזק לעורקים או עצבים.

רשתית הפוכה

הבעיה: תאי הקולטנים בעין שלנו פונים לכיוון ההפוך, מה שגורם לכך שהאור חייב לעבור דרך התאים כדי להגיע לרצפטורים. מבנה זה עלול לגרום לנזק לרשתית ולהיווצרות של נקודות עיוורון.

הפתרון: הפיכת הרשתית כך שהקולטנים יפנו קדימה, כמו בעיני התמנון. כך ניתן יהיה לשפר את קליטת האור ולהפחית את הסיכון לפגיעות.

תיבת קול ממוקמת לא נכון

הבעיה: הטרכאה (קנה הנשימה) והוושט (צינור המזון והנוזלים) נפתחים לאותו חלל, מה שמעלה את הסיכון לחנק כאשר מזון נכנס בטעות לדרכי הנשימה.

הפתרון: העברת תיבת הקול לאזור הנחיריים, כמו בלווייתנים, תיצור שני צינורות נפרדים למזון ולאוויר. אומנם זה יגרום לאובדן יכולת הדיבור, אך ניתן יהיה להחליפה בתקשורת קולית דרך הנחיריים.

מוח מבולבל

הבעיה: המוח האנושי התפתח בשלבים שונים, מה שיצר מערכות מורכבות ולא תמיד מתואמות. התוצאה: בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, שכחה, זיכרון לא אמין ותפיסת אירועים מוטה, נטייה לאישור מידע תואם ציפיות ("הטיית האישוש") לתמיכה בתפיסות קיימות ולמנוע מתח ואי-ודאות.

הפתרון: אין פתרון. נדפקנו.