אם אוכלים בעמידה - האוכל יורד לרגליים?

האם אכילה בעמידה באמת מזיקה לבריאות, או שאולי זה רק מיתוס? השאלה הזו עולה הרבה בשיחות על הרגלי אכילה ובריאות - והגיע הזמן להבין אחת ולתמיד את התשובה. לשם כך נעזרנו במודל הבינה המלאכותית Claude.

ראשית, חשוב להבין שאין הוכחה מדעית חד-משמעית לכך שאכילה בעמידה גורמת נזק ישיר לבריאות. עם זאת, יש כמה היבטים שכדאי לקחת בחשבון.

עיכול ונוחות

אכילה בישיבה נחשבת נוחה יותר ומאפשרת לגוף להתמקד בתהליך העיכול. כאשר אנו יושבים, מערכת העיכול נמצאת במצב רגוע, מה שעשוי לתרום לעיכול יעיל יותר. מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Gastroenterology ב-2015 מצא כי תנוחת הגוף משפיעה על קצב ריקון הקיבה, כאשר ישיבה זקופה מאיצה את התהליך בהשוואה לשכיבה. אמנם המחקר לא השווה ישירות בין ישיבה לעמידה, אך הוא מדגיש את חשיבות תנוחת הגוף בתהליך העיכול.

אכילה מודעת

אכילה בישיבה מעודדת אכילה איטית ומודעת יותר. מחקר שפורסם ב-Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics ב-2019 הראה כי אכילה איטית קשורה לצריכה קלורית נמוכה יותר ולתחושת שובע מוגברת. כאשר אוכלים בעמידה, יש נטייה לאכול מהר ועם פחות תשומת לב, מה שעלול להוביל לאכילת יתר.

רמות הסוכר בדם

מחקר שפורסם ב-Diabetes Care ב-2013 מצא כי עמידה אחרי ארוחות עשויה לסייע בהפחתת רמות הסוכר בדם בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2. זה מרמז על כך שעמידה מיד לאחר האכילה (ולא בהכרח במהלכה) עשויה להיות מועילה מבחינה מטבולית.

האם האוכל באמת יורד לרגליים?

המיתוס הזה אינו מבוסס מדעית. מערכת העיכול שלנו פועלת באופן עצמאי מתנוחת הגוף. המזון עובר דרכה בעזרת תנועות של שרירי מערכת העיכול, ללא קשר לכוח המשיכה או לתנוחה. ד"ר מיכאל מוסלי, גסטרואנטרולוג מוביל, הסביר בראיון לעיתון "הארץ" ב-2018 כי "אין שום בסיס מדעי לטענה שאוכל 'יורד לרגליים' כשאוכלים בעמידה. מערכת העיכול שלנו מתוכננת לעבוד ביעילות בכל תנוחה".

למרות שהמיתוס אינו נכון מבחינה פיזיולוגית, ייתכן שמקורו בתחושה הסובייקטיבית של כבדות ברגליים לאחר אכילה בעמידה. תחושה זו עשויה לנבוע מעייפות כללית או מזרימת דם מוגברת לרגליים בעת עמידה ממושכת, ולא מהאוכל עצמו.

אכילה בעמידה אינה בהכרח מזיקה - אבל יש יתרונות לאכילה בישיבה

שליטה בכמויות: כאשר יושבים לאכול, קל יותר לשלוט בכמויות האוכל. מחקר שפורסם ב-Appetite ב-2016 מצא כי אנשים נוטים לאכול פחות כאשר הם יושבים לארוחה מסודרת, לעומת אכילה בעמידה או תוך כדי תנועה.

עיכול יעיל יותר: ישיבה בזמן האכילה מאפשרת לגוף להפנות יותר אנרגיה לתהליך העיכול. פרופ' יורם עציון, מומחה לתזונה קלינית מאוניברסיטת תל אביב, הסביר בהרצאה בכנס התזונה הישראלי ב-2020 כי "ישיבה בזמן האכילה מאפשרת זרימת דם טובה יותר למערכת העיכול, מה שעשוי לתרום לעיכול יעיל יותר של המזון".

הפחתת סטרס: אכילה בישיבה, במיוחד בסביבה רגועה, עשויה להפחית את רמות הסטרס. מחקר שפורסם ב-Psychosomatic Medicine ב-2017 הראה כי אכילה בסביבה רגועה ונינוחה משפיעה לטובה על תהליכי העיכול ועל תחושת הרווחה הכללית.

למרות זאת, חשוב להדגיש כי הגורם המשמעותי ביותר לבריאות טובה הוא מה שאוכלים, ולא בהכרח באיזו תנוחה. ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ציינה בראיון לערוץ 12 ב-2021 כי "המרכיב החשוב ביותר בתזונה בריאה הוא איכות המזון והרכב התפריט. תנוחת האכילה היא גורם משני, אם כי לא חסר חשיבות".

לבסוף, בעוד אין הוכחה מדעית חד-משמעית לכך שאכילה בעמידה מזיקה באופן ישיר לבריאות, יש יתרונות לאכילה בישיבה. ההמלצה הכללית היא לשאוף לאכול ארוחות מסודרות בישיבה כאשר הדבר אפשרי, אך לא להיכנס ללחץ אם לעתים נאלצים לאכול בעמידה. העיקר הוא לשמור על תזונה מאוזנת ובריאה, להקשיב לגוף, ולאכול באופן מודע ככל האפשר.

כמובן, כמו בכל נושא בריאותי, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך בתחום התזונה או הרפואה לגבי הרגלי האכילה האישיים, במיוחד אם יש בעיות בריאותיות ספציפיות.