בלילה שבין ה-17 וה-18 במרץ 1990, בסביבות השעה 1:20, הגיעו שני גברים למוזיאון איזבלה גרדנר בבוסטון והציגו את עצמם כשוטרים שהוזעקו בשל דיווח על תקלה. השומרים במוזיאון הופתעו מהביקור המאוחר, אך אפשרו להם להיכנס. השודדים השתלטו על השומרים, קשרו אותם לצנרת במרתף והחלו בסיור בגלריות המוזיאון. הם ידעו מה הם מחפשים, ובסופו של דבר, לאחר שהות של כשמונים דקות, נטלו 13 יצירות יקרות ערך שנחתכו מתוך המסגרות שלהן, ויצאו מן המוזיאון. סיפור השוד האמנות הגדול בהיסטוריה, בסיוע ChatGPT:
השוד התרחש בליל יום סיינט פטריק, חגיגה גדולה שנערכת כל שנה ב-17 במרץ לכבוד פטריק הקדוש, פטרון אירלנד. רחובות בוסטון, אחד המרכזים הגדולים ביותר לחגיגות יום זה בארה"ב, היו עמוסים בחוגגים. נראה כי השודדים ניצלו את האווירה החגיגית והכאוס ששרר בעיר באותו לילה וניצלו את חוסר הערנות של השומרים, שכנראה היו עייפים אחרי יום שלם של שמירה. היצירות שנגנבו הוערכו באותה עת בשווי כולל של כחצי מיליארד דולר. הן כללו עבודות של מאנה, דגה, רמברנדט וורמיר. אחת היצירות בשלל - ציור בשם "הקונצרט" של ורמיר - נחשבת ליצירה היקרה ביותר שנגנבה אי פעם.
"הקונצרט" - מפגש מוזיקלי מרתק
"הקונצרט" צויר על ידי יוהנס ורמיר בסביבות 1665, ומציג שלוש דמויות מהמעמד הגבוה: אישה יושבת ליד צ'מבלו, גבר מנגן בלאט בגבו לצופה, ודמות נשית שנייה עומדת ושרה. שני ציורים תלויים על הקיר (אחד מהם עותק של "הסרסורית" של דירק ואן באבורן, שהיה בבעלות חמותו של ורמיר) ומכסה הצ'מבלו חושף גם נוף מצוייר. הלבוש היוקרתי והפנים האופנתי מציינים את המעמד של הדמויות, וחגורת הכתף והחרב של האיש מעידות על כך שהוא חבר במיליציה האזרחית.
View this post on Instagram
בעוד שסצינות היצירה המוזיקליות של ורמיר פורשו לעתים קרובות כביטוי של מתח מיני (וכלי מיתר גדולים המונחים על הרצפה יכולים להיראות כפאליים מובהקים), נראה שהיסוד המוסרי המזהיר מפני פיתוי מחוץ לנישואין אינו קיים כאן. כולם נראים די ממוקדים בכלים שלהם.
ב-1892 "הקונצרט" נרכש על ידי אשת החברה והפילנתרופית איזבלה סטיוארט גרדנר במכירה פומבית של עזבונו של מבקר האמנות תיאופיל תורה בפריז תמורת 5,000 דולר. הציור היה הרכישה הגדולה הראשונה של האספנית והוצג במוזיאון בוסטון הנושא את שמה של מרגע הרכישה ועד לגניבתו.
ורמיר - אמן הרגשות השקטים
יוהנס ורמיר, שנולד בדלפט ב-1632 ונפטר ב-1675, הוא אחד האמנים הגדולים והמוערכים ביותר בתולדות האמנות. מה שמייחד את ורמיר הוא היכולת המופלאה שלו לצייר סצנות יומיומיות במיומנות וברגישות בלתי רגילה. הוא השתמש בטכניקות מתקדמות של אור וצל כדי ליצור עומק ומרקם, ובמיוחד התפרסם בזכות השימוש באור טבעי המגיע מחלון.
ורמיר נודע גם בזכות תשומת הלב שלו לפרטים הקטנים. הוא צייר כל פרט בקפדנות ובדייקנות רבה, מה שגרם לציוריו להיראות כמעט מציאותיים. בנוסף, הוא השתמש בצבעים עשירים ובקומפוזיציות מורכבות כדי ליצור תחושת הרמוניה ושלווה בציוריו.
אחד ההיבטים המרתקים ביצירותיו של ורמיר הוא השימוש במצלמת הקמרה אובסקורה (camera obscura), מכשיר אופטי שקדם למצלמה המודרנית. באמצעות הקמרה אובסקורה, ורמיר יכול היה ליצור אפקטים של אור וצל בצורה מדויקת ביותר, ולהשיג רמות גבוהות של פרטים בציוריו.
ורמיר, דיוקן עצמי
החקירה נמשכת
מאז אותו לילה, משטרת בוסטון וה-FBI השקיעו מאמצים רבים כדי לנסות לפענח את השוד ולאתר את היצירות הגנובות. תאוריות רבות צצו במהלך השנים: חלקן טוענות שהשוד בוצע על ידי המאפיה, חלקן חושבות שמדובר בשודדי חרב עם ידע מוקדם על המוזיאון שפעלו בשירותו של אספן קרימינלי בעל אמצעים. עם כל שנה שחולפת, התקווה להשיב את היצירות למוזיאון הולכת ומתפוגגת, אך התשוקה למציאתן נותרה בעינה. המוזיאון מציע 10 מיליוני דולרים למי שיוביל לגילוי היצירות.
מסגרת ריקות
שוד האמנות בבוסטון רק הותיר חלל ריק במוזיאון איזבלה גרדנר, תרתי משמע. בצוואתה קבעה גרדנר שרק 2,500 יצירות האמנות שהיא תרמה ולא שום דבר אחר יוכלו להיות מוצגים במוזיאון שבנתה וקרוי על שמה. לא ניתן היה להוסיף דבר, להשאיל או להזיז דבר. בהתאם לכך, מוצגות היום המסגרות הריקות של היצירות שנגנבו. המוזיאון של גברת גרדנר נשאר בדיוק כפי שעזבה אותה, כאילו מוגן בכישוף.
השוד גם השפיע על עולם האמנות כולו. הוא הפנה את תשומת הלב לחשיבות השמירה והביטחון של יצירות אמנות, והביא להגברת האמצעים הטכנולוגיים במוזיאונים ברחבי העולם. גם השוק השחור לאמנות קיבל תשומת לב מוגברת, כשסוחרי אמנות רבים מתחילים להיזהר יותר ויותר בבדיקת מקורות היצירות שהם רוכשים.
"הקונצרט" של ורמיר: הערך הכולל לא ברור
הערך הכלכלי של "הקונצרט" מוערך כאמור ב-200 מיליון דולר, אך הערך התרבותי וההיסטורי של הציור אינו ניתן למדידה. כל יצירה של ורמיר היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האמנות, והאובדן שלה הוא אובדן לתרבות העולמית. האמנות של ורמיר ידועה במסתוריותה, אולי זה חלק ממה שמוסיף לשוד עצמו את התשוקה והעניין שהוא ממשיך לעורר בקרב הציבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו